בתשובה לשוקי שמאל, 07/07/04 9:58
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231207
יעקב • בתשובה לשוקי שמאל יום ד', 7/7/2004, 12:54
קבל תיקון - 78 חיילי הפלוגה הדתית שמתו בפלוג'ה. עכשיו אתה מוכן להודות שהם חיו ומתו? או שהם היו חילונים שגוירו אחרי מותם?

קל מאוד להפריח באויר ססמאות על שכתוב הסטוריה. להתמודד עם העובדות אינך מוכן כנראה.

והעובדות הם:

1) במלחמת השחרור מתו מאות רבות של חיילים דתיים (לי זכור מספר קרוב לאלף) כפי חלקם באוכלוסיה ואף יותר מכך.

2) הדתיים היו חלק מהעלייה. הקליטה והלחימה על הארץ הזאת.

האם אתה מסכים לעובדות אלו או לא?
הצג נא את הנרטיב שלך וננ סה לבדוק של מי יותר נכון.

אולי תברר כמה נציגים היו למזרחי בקונגרסים הציוניים?
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231274
צביקה שחורי • בתשובה ליעקב יום ד', 7/7/2004, 15:20
נציגי הסיעות הדתיות והעדתיות בקונגרסים בשנות ה-‏30 נעו בין 12 ל-‏16 אחוז לעומת סיעות הפועלים שהסתובבו סביב 40 אחוז ויותר. השאר הלך לציונים הכלליים והרביזיוניסטים עד פרישת ז'בוטינסקי והקמת הצה"ר.
עדיף להתבונן על א"י, ותוצאות הבחירות לאסיפת הנבחרים של "כנסת ישראל".

כמגמה יש גידול מתמיד בכוחו של מחנה הפועלים החל מהבחירות הראשונות באפריל 1920 (הבריטים באים) עד הבחירות ב-‏1944 בהן זכה ב-‏60%! אך זה משום שהבחירות הוחרמו ע"י הצה"ר והספרדים לכן זה נתון בעייתי.

בוא ניקח אם כן את 1931:
מחנה הפועלים על שלל תתי גווניו - 42.3%
הצה"ר - 22.5%
ספרדים ותימנים - 18.3%
התאחדות נשים עבריות וציונים כלליים - 9.9%
המזרחי והפועל המזרחי - 7%
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231277
צביקה שחורי • בתשובה לצביקה שחורי יום ד', 7/7/2004, 15:26
תיקון - עד פרישת ז'בוטינסקי והקמת הצ"ח (ולא הצה"ר כפי שכתבתי), הסתדרות ציונית חדשה.
הצה"ר ברית הציונים הרביזיוניסטים היה כמובן כבר קודם, 1925, במסגרת ההסתדרות הציונית.
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231369
שוקי שמאל • בתשובה ליעקב יום ד', 7/7/2004, 17:47
ככלל אין לי עניין בויכוח הזה. מה ממני יהלוך אם אלף מחללי תש"ח היו שומרי מצוות? חברים בגוש אמונים או בכהנא חי הם לא היו.
לגבי נציגי המזרחי בקונגרסים הציוניים. אתה ספרת לרות שגם הציונים הדתיים היו בעד תכנית אוגנדה. על כך הערתי שהמזרחי הצטרפה לקונגרס הציוני רק אחרי מות הרצל (ולכן לא היתה חשיבות לעמדתה בויכוח הזה). יתכן שהיו בקונגרס באזל נציגים שומרי מצוות (למרות מלחמת השמד שנהלה האגודה נגד הציוניסטים במזרח אירופה) שהתנגדו או תמכו בתכנית אוגנדה אבל הם לא היו נציגי מפלגות דתיות. אני לא רואה שאתה סותר עובדות אלו.
לגבי "טבח הע"ח" בפלוג'ה. אם אתה מעוניין באישור או הזמה מבוססים, חדל לך מסיפורי "שמעתי", "סיפרו לי", "אליאש ספר". אמור לנו בטובך על איזה קרב מדובר, מתי התרחש, לאיזה חטיבה השתייכה הפלוגה הנ"ל ומי היה מפקדה. באזור פאלוג'ה - חוליקאת - עירק אל מנשיה התחוללו קרבות החל מקום המדינה ועד הפסקת האש. במשך תקופה זו יחידות מלפחות 4 חטיבות השתתפו בקרבות (יפתח, גבעתי, אלכסנדרוני וגדוד 7) והיו שם כמה אסונות צבאיים (לי ידוע על שלושה לפחות)וקרבנות לא מועטים. אם באחד האסונות האלו היתה פלוגה דתית, אנא גלה לנו באיזה מהם מדובר ומיהי אותה יחידה. אם אכן נפלו 78 בחוריה, הם ראויים לכל הפחות להתייצב בפנינו על דגלם ומחנם ומקום נפילתם ראוי להזכר.
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231383
האייל האלמוני • בתשובה לשוקי שמאל יום ד', 7/7/2004, 18:00
רק יש לצין שלא כל מי שהיה חלק מהפלוגה הדתית היה דתי.כמו שלא כל מי שלא לחם בפלוגה דתית היה חילוני.
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231410
שוקי שמאל • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 7/7/2004, 18:39
ובכן אמור מעתה חט' אלכסנדרוני גדוד 33 פלוגה ג'.
השאלות הבאות:
1) האם פלוגה זו היתה "פלוגה דתית"?
2) האם מתוך 88 חללי הקרב כולו (בו השתתפו 7 פלוגות) היו 78 חללים בפלוגה 33/ג?

ואם עסקינן בספירת הכיפות בראשי החללים, הדבר הזכיר לי סיפור אחר (שאין לו שום קשר אחר לעניננו): במלה"ע הראשונה במהלך המערכה השנייה על הסום, נהגו המג"דים האנגלים לזייף כלפי מטה את מספרי החללים בספרי היחידות השונות. הסיבה היתה מקאברית עוד יותר. דגלס הייג ה"גאון" האסטרטגי הבריטי טען שצריך להמשיך לשפוך כוחות למה שכונה "מטחנת הבשר" מפני שהקרבות שוחקות את הצבא הגרמני ויגרמו בסופו של דבר לשבירתו. הבעיה היתה שמספרי האבדות של הצרפתים והבריטים (בעיקר) היו גבוהים משל הגרמנים. ולכן נוצר צורך לפברק מספרי אבדות קטנים יותר.
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231424
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לשוקי שמאל יום ד', 7/7/2004, 19:06
"כך, למשל, תמכה "המזרחי" בהנהגתו [של ריינס] בתכנית אוגנדה ב 1903" (מתוך: חמורו של משיח)
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231432
שוקי שמאל • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 7/7/2004, 19:29
"חמורו של משיח" הוא ספר פולמוס נגד היהדות הדתית ולא הייתי סומך עליו בעיניים עצומות בעניין זה. אבל לעצם העניין אין לי בעיה עם זה. נהפוך הוא: היהודים הדתיים היו מתונים ידועים עד ה"ביאה השנייה ברעש" של מלחמת ששת הימים. היות ולפחות ב"אייל" יש הסכמה גורפת שתכנית אוגנדה היתה או לפחות הוצגה כ"מקלט לילה" ליהדות רוסיה של ה"סופות בנגב" הרי שכל הפרשה הופכת משנית (בניגוד לכמה חרדים לדבר השם וטהרת עמו המנסים להדביק להרצל גם בגידה בא"י הטרום שלמה).
הבעיה היא עם האג'נדה של יעקב ש"ץ שהיא להוכיח כי יהדות הכיפות היתה כח מוביל או משמעותי בתולדות הציונות ורק התעמולה הסמולנית מחקה את חלקה במהפכה הציונית. על כך הערתי שהמזרחי הצטרפה לקונגרס היהודי לאחר מות הרצל ולא השתתפה כלל בקונגרס המחלוקת. ולכן עמדתה לכאן או לכאן לא היתה חשובה. ועובדה היא שהפולמוס על הדבקות בא"י התנהל גם ללא מפלגה דתית ממוסדת.
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231433
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לשוקי שמאל יום ד', 7/7/2004, 19:31
עם כל זה אני מסכים.
שקט משכתבים את הדעות של יעקב 231521
יעקב • בתשובה לשוקי שמאל יום ה', 8/7/2004, 0:26
לשאר כבר התייחסתי במקום אחר.

אני זוכר היטב (אלא אם אני טועה) שהמזרחי נוסד ב 1902 והמזרחי תמך בתכנית אוגנדה. כולל הרב ריינס. כדאי שתבדוק את מקורותיך ואם צריך ארד לספרים ואביא סימוכין.

ככלל הדתיים היו שדרה מרכזית בחובבי ציון. קשה לטעון שהם הצטרפו לעגלה של הרצל מאוחר. אני זוכר עכשיו שבספר על הרב מימון מסופר שהוא הצטרף על ההתחלה.
שקט משכתבים את הדעות של יעקב 231539
צביקה שחורי • בתשובה ליעקב יום ה', 8/7/2004, 0:51
אכן ''המזרחי'' צידד ב''מדיניים'' ובהרצל בעקביות במשבר אוגנדה.
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231465
האייל האלמוני • בתשובה ליעקב יום ד', 7/7/2004, 21:22
בתגובה 230739 כתבת "השמאלנים האלו אמנם עזרו להקים את המדינה אבל הם לא היו לבד וגם לא היו הרוב. בעצם היינו מסתדרים גם בלעדיהם." האם מתגובותיך האחרונות אפשר להבין שמהעצים האלה (הם לא היו הרוב, והיינו מסתדרים גם בלעדיהם) ירדת?
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231514
יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 8/7/2004, 0:16
לגבי הרוב, לאחר החרם של אגודה ושל הצה"ר, ועוד כל מיני שלא אכפת להם, וכל מיני מלחכי פנכה שמסתפחים לרוב הם אכן היו הרוב.

בא נסכים שהם היו חלק משמעותי. לא ניתן להכחיש שהרעיון הסוציאלסטי (המטומטם) סחף אחריו המונים באותה תקופה. כולל דתיים רבים שכתבו אגרות וספרים על איך התורה היא (חלילה) סוציאליסטית.

לגבי "היינו מסתדרים בלעדיהם" זה מן הדברים שלא ניתן להוכיח. אני טוען שהיינו מסתדרים. רבים דפקו על שערי ארצינו בבקשת סרטפיקטים. רבים היו מוכנים להתגייס ולתפוס עמדות. האם מצבינו היה יותר גרוע אם זבוטינסקי היה מנהיג את היישוב בשנות השלושים?

שמעתי פעם קלטת של מחנך חרדי מאוד מוצלח ‏1 שאמר שהוא רצה לעזוב מוסד שניהל וללכת ללמוד תורה. הוא התייעץ ברב שהפנה אותו להסתכל על בית הקברות ולראות את כל האנשים שאין להם תחליף.

לבן גוריון היה תחליף
לבגין היה תחליף
היינו מסתדרים גם בלי יגאל אלון, רבין, ברלב ורפול. ואפילו אם לא היה את שרון ביום כיפור היינו מסתדרים. כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול.
אני לא הולך לבכות ברחובות על אף מנהיג שאין לא תחליף.
אולי על הראי"ה קוק זצ"ל.
בטח לא על עסקנים ותככנים פוליטיים שמשנים את דעתם כל שבועיים.

‏1 יש מחנכים מוצלחים גם אצל החרדים
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231516
חשמנית על מונית • בתשובה ליעקב יום ה', 8/7/2004, 0:21
במה הרעיון הסוציאליסטי הוא מטומטם?
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231526
יעקב • בתשובה לחשמנית על מונית יום ה', 8/7/2004, 0:30
כשאתה מרחיב את המעגל של הנהנים יותר מדי הכל נופל. אנשים לא רוצים לעבוד בשביל אחרים הם רוצים לעבוד בשביל עצמם, האשה והילדים שלהם. כל נסיון לשנות זאת הינו איוולת ומביא לקריסה כלכלית - קיבוצים, קולחוזים, מושבים עם אחריות הדדית ומדינות קומוניסטיות.

אולי לפני 100 שנה הייתי הולך שבי אחרי הרעיון, למרות שאני מאוד מקווה שהייתי דבק בתורה (בלי השכתוב הכל כך פופולרי עד היום).
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231851
אורי • בתשובה לחשמנית על מונית יום ה', 8/7/2004, 20:06
במה לא?
שקט, ההסטוריה משוכתבת 232218
אביב י. • בתשובה לאורי שבת, 10/7/2004, 5:03
יש לו תנאי עצירה.
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231522
האייל האלמוני • בתשובה ליעקב יום ה', 8/7/2004, 0:26
השאלה היא לא מה היה קורה עם ז'בוטינסקי היה מנהיג את הישוב במקום בן גוריון, השאלה היא מה היה קורה אם יותר מ-‏55% מהיהודים שהיו בישראל ונלחמו ב48 לא היו שם. לא צריך כדור בדולח להשיב על השאלה הזו. אולי לכל מנהיג יש תחליף, לחצי מהכח הלוחם אין תחליף. את "לא יטוש ה' את עמו" תמכור למי שלא שמע על שתי ממלכות שננטשו, על 10 שבטים שנאבדו, ועל ששה מליונים שנרצחו.
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231534
יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 8/7/2004, 0:41
אם אתה מציג זאת כך ייתכן שהיתה לנו בעייה. אבל אם הם היו נעלמים נגיד ב 1932 היו באים אחרים במקומם. אל תשכח שסרטיפיקטים חולקו לפי מפתח מפלגתי ולרוויזיוניסטים לא נתנו.
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231633
האייל האלמוני • בתשובה ליעקב יום ה', 8/7/2004, 11:00
רוב העולים לישראל היו מעפילים בלתי חוקיים, כאלה שלא היו תלויים בסרטיפיקטים.
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231921
יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 9/7/2004, 0:13
הסטוריון בבקשה. עד כמה שידוע לי אתה מאוד טועה.
לחיי הספינות הקטנות, קפיטן! לחיי הספינות שבדרך! 231945
גרושו • בתשובה ליעקב יום ו', 9/7/2004, 2:38
להעפלה לארץ היו שני חלקים.
ראשיתה בהעפלה לא מאורגנת בשנות העשרים ותחילת שנות ה-‏30, אז הורדו למשל יהודים בנמל ביירות ועשו דרכם ברגל בהסתר לכפר גלעדי וראש פינה.

מעריכים שלפחות 8,000 עלו כך בין 1922 ל-‏1935, וזאת בלי לספור את אלפי "התיירים" שנשארו, כמו ספורטאי המכבייה הראשונה ב-‏1932, ‏1 ואת שיטת נישואי הסרק, במסגרתה עלו אלפי צעירות שנישאו פיקטיבית לצעירים בעלי סרטיפיקט. ‏2

אם נאמוד בנדיבות את מספר העולים הללו ב-‏25 אלף בתקופה האמורה, ונזכור שהיישוב צמח באותן שנים מ-‏60,000 ל-‏340,000, ברור שהמעפילים הללו היוו חלק קטן מהעולים.

אך תקופת ההעפלה הידועה והחשובה יותר, היא זו המאורגנת וההמונית שנמשכה 14 שנה, מהגעתה של "ולוס" ב-‏1934 ועד האוניה "מדינת ישראל" ב-‏48.
(אגב, הידעת כי 55% מהמעפילים הגיעו בשנים 1946-48?).

מספר המעפילים ב-‏14 שנים אלו עמד על 122,000, מרביתם באו כמובן בדרך הים.
בתקופה זו צמח היישוב העברי ב-‏250,000 נפש, כלומר מחצית הגידול נבעה ממעפילים לא לגאליים.
אם ניקח בחשבון גם גידול טבעי, הרי שצדק מי שכתב כי מספר הלא לגאליים היה גדול ממספר העולים עם הסרטיפיקטים.

בשנות ה-‏30 עדיין הסתייג בן גוריון מעלייה לא לגאלית, משום שראה בה סכנה לערעור היחסים עם הבריטים ואיום על העלייה הלגאלית.
למרות זאת, יותר מ-‏20,000 ויש אומרים שאפילו קרוב ל-‏40,000 הועלו בשנים אלו. מרביתם, כ-‏70%, הועלו ע"י הרביזיוניסטים ורבים מהם היו אנשי בית"ר.‏2

מ-‏1939 כאשר פורסם ,ספר המעל" שצבעו לבן, חלה תפנית בעמדת הנהגת היישוב. ההעפלה קיבלה תנופה ו"המוסד לעליה ב"' נכנס לתמונה.
שאול אביגור מראשי ההגנה לקח את הפיקוד, כשהוא נעזר בכל הכלים המאורגנים של פעילי ההסתדרות הכללית, התנועות הקיבוציות, ו"החלוץ".

‏1 שווה בנפשך את מצעד 1,500 הספורטאים היהודיים ו-‏3,500 העסקנים המלווים (יחס מספרי שלא השתנה אגב עד היום), שבאו למכבייה מ-‏22 ארצות, וצעדו מגימנסיה הרצליה דרך רחובות תל-אביב שהתקשטה בדגלים ובירק אל האיצטדיון, מלווים על-ידי משמר הדגל שהורכב מקבוצת סייפים על נשקם ומדיהם. כשהגיעו לאיצטדיון הריעו להם 25,000 צופים בקריאות קצובות: קדימה עלייה!
ביציע הכבוד ישבו ביאליק, דיזנגוף, הנציב העליון ווקופ, לורד מלצ'ט וסוקולוב.
בערב עם תום יום תחרות בילו הספורטאים בנעימים.
שמא תאמר עם נערות ליווי? חלילה.
תזמורת מכבי האש ניגנה לכבודם, וחנה רובינא ושמעון פינקל הציגו לאורחים קטעים מ"אמנון ותמר".

‏2 אבי ז"ל נישא פיקטיבית לצעירה כזו, ובקוצר ראות מחפיר מיהר להתגרש ממנה זמן קצר לאחר רדתו מהספינה.
חיפזון זה עלה לו ב-‏14 שנות רווקות אומללה, עד שאמי מנוחתה עדן גאלה אותו.

‏2 ז'בוטינסקי כרגיל הטרים את זמנו ופרסם החל מ-‏1932 מאמרים על הצורך בהעפלה לא לגאלית.
חוש נבואי אגב בנוגע לסיכויינו למדליה אולימפית במיני הספורט של עכו"ם, הראה במאמרו המוכר לכל מ-‏1939,"הספורט הלאומי":

"שאר מיני ספורט אינם סוף סוף אלא משחקים...הספורט הלאומי שאני ממליץ עליו בלבביות בפני הנוער היהודי שמו העלייה החופשית."
לחיי הספינות הקטנות, קפיטן! לחיי הספינות שבדרך! 231948
יעקב • בתשובה לגרושו יום ו', 9/7/2004, 2:47
אבל כמדומני שבתקופה השנייה רוב הספינות נתפסו ויושביהם הגיעו לקפריסין. אז הם עלו לארץ על חשבון סרטיפיקטים ממילא.
לחיי הספינות הקטנות, קפיטן! לחיי הספינות שבדרך! 231950
גרושו • בתשובה ליעקב יום ו', 9/7/2004, 3:04
רק על חשבון 12,000 סרטיפיקטים.
הגליית מעפילים לקפריסין נמשכה כ-‏20 חודש, מאוגוסט 1946 עד אפריל 1948. סה"כ 52,260.
במעצר נולדו כ-‏2,000 ילדים.
חלק קטן שוחרר על בסיס הומניטרי החל מסוף 1946.
בסוף 1947 התירו לילדים ונערים יתומים, וכן לתינוקות והוריהם - כ-‏4,000 סה"כ לעלות.
מנובמבר 1946 העמידו מחצית מכסת הסרטיפיקטים החודשית לרשות העצורים. 750 רשיונות מתוך 1,500 לחודש.
הכפל 750 ב-‏16 החודשים עד עזיבתו של ג'ק סמית ב-‏14 למאי 48.
לחיי הספינות הקטנות, קפיטן! לחיי הספינות שבדרך! 231953
יעקב • בתשובה לגרושו יום ו', 9/7/2004, 3:14
והמעפילים שמנית כוללים את עצורי קפריסין?
לחיי הספינות הקטנות, קפיטן! לחיי הספינות שבדרך! 231958
גרושו • בתשובה ליעקב יום ו', 9/7/2004, 3:23
הבה ננסח כך:
כמחצית ‏1 מכלל המעפילים ‏2 שהגיעו לארץ בתקופת ההעפלה המאורגנת 1934-48 הוגלו לקפריסין.

‏152,260. (אגב, לא כולם שהו בו זמנית במחנות שכן הם שוחררו בהדרגה ועלו לארץ).
‏2 122,000.

חשוב! הקרדיט על הנתונים, למרדכי נאור ולמוזיאון חיל הים בחיפה.
לחיי הספינות הקטנות, קפיטן! לחיי הספינות שבדרך! 231962
יעקב • בתשובה לגרושו יום ו', 9/7/2004, 3:27
כלומר ההעפלה הביאה רק כ 60-70 אלף עולים לארץ בלי סרטיפיקטים. גם מספר זה נשמע הרבה. קשה להאמין שכל כך הרבה הצליחו להסתנן דרך משמרות חיל הים הבריטי.
לחיי הספינות הקטנות, קפיטן! לחיי הספינות שבדרך! 231967
גרושו • בתשובה ליעקב יום ו', 9/7/2004, 4:05
קשה להאמין, אך זו גדולתו של המוסד לעלייה ב', שרשם פרק מפואר באמת במאבק להקמת המדינה.
נמצאת ברשותי רשימת כל האוניות וגורל כל אחת מהן, היכן פרקה את נוסעיה, כמה היו וכו', אך לא אייגע.
הבריטים סגרו את החופים כמעט הרמטית רק מאוגוסט 1946. ‏1
יש להניח שבשנים קודם לכן היה הצי שלהם משתעשע במשחק המחבואים עם צוללות גרמניות.

‏1 למה אוגוסט 1946? לדעתי בגלל נסיבות פוליטיות.
ממשלת אטלי (לייבור) עלתה לשלטון ב-יולי 1945 ונתנה את ההגה המדיני לשר החוץ ארנסט בווין.
בווין שלא זכה מעולם לעץ ביער "חסידי אומות עולם", טרח להסביר בנאום בפרלמנט הבריטי, כי לאחר קץ "הרייך השלישי" צריך לפתור את בעיית העקורים היהודיים באירופה שעתה נקייה מאנטישמיות.

כאשר פרסמה הוועדה האנגלו-אמריקאית, (שבווין טרח ליזום כדי להתחמק מטרומן ולחציו בענין), את מסקנותיה, להעלות לארץ לאלתר את 100,000 העקורים ולבטל את הספר הלבן, הודיע ראש הממשלה המאוכזב אטלי, שהוא מקים את ועדת מוריסון-גריידי כדי לבדוק איך ליישם את מסקנות הוועדה הקודמת.

בפועל היה זה תרגיל התחמקות. בריטניה הייתה כבר עם הפנים לעידן הפוסט-קולוניאלי, וחשבה איך להבטיח את הקשר הטוב עם הערבים.
הוועדה הוציאה דו"ח אנטי-ציוני המתנה את העלייה בשלל תנאים לא אפשריים.
וועדה זו פרסמה את הדו"ח ב-‏30 ליולי 1946.
11 יום אח"כ נתפסה וגורשה לאי השכן "יגור" שיצאה מצרפת על 754 נוסעיה.
נפתחה סאגת קפריסין שנמשכה כ-‏20 חודשים.
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231529
שוקי שמאל • בתשובה ליעקב יום ה', 8/7/2004, 0:32
חיטטתי קצת בפרשת הקרב בכפר פאלוג'ה (28.12.48). המדובר בקרב של יחידות מחטיבת אלכסנדרוני (גדודים 32,33,35) שניסו לכבוש את הכפר כחלק מנסיון לחסל את הכיס המצרי בפאלוג'ה-עירק אל מנשייה. בחטיבת אלכסנדרוני אכן היתה פלוגה דתית, אלא שזו היתה כנראה מסגרת ארגונית של גיוס ואימון, שהיתה הרבה יותר גדולה מפלוגת חי"ר תקנית. חיילים מהפלוגה הדתית היו בכל הפלוגות של גדודים 33 ו-‏35 של החטיבה.
פלוגה ג' של גדוד 33 ה"פלוגה האבודה" בפיקודו של בן ציון הלמן, נותקה והוקפה בתוך הכפר והושמדה כולה או ברובה ע"י המצרים. חיילים מהפלוגה הדתית לחמו ונפלו בכל הפלוגות של גדוד 33 ולא בפלוגה ג בלבד.
סה"כ נפלו בקרב בין 88 ל-‏92 לוחמים. יהא זכרם ברוך.
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231535
חשמנית על מונית • בתשובה לשוקי שמאל יום ה', 8/7/2004, 0:41
סיפור משלוח הפלוגה הדתית לקרב כיס פאלוג'ה מובא בספרו של י. אליאש מזוית אישית ומזעזעת. בעקבות הדברים האלה, נראה לי שאכן אין התייחסות מספקת, תיעודית, היסטורית, ממלכתית, הנצחתית, לסיפורם הנורא של שבעים ושמונה הרוגי הפלוגה הזאת.
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231543
שוקי שמאל • בתשובה לחשמנית על מונית יום ה', 8/7/2004, 1:00
כפי שניסיתי להסביר שום פלוגה דתית לא לחמה בכפר פאלוג'ה כמסגרת ארגונית. חיילים מהפלוגה הדתית לחמו ונפלו בכל הפלוגות של גדוד 33 אשר נכנס לכפר.
אני חושב שלא ראוי להנציח חיילים חובשי כיפה בנפרד ובפרט במקרה זה ("בחייהם ובמותם ...").
מנין לקוח המספר 78 איני יודע. לפי גודלו זהו מספר חללי הפלוגה הדתית של חטיבת אלכסנדרוני במלחמת תש"ח. 448 מלוחמי החטיבה נפלו בקרבות מלחמת העצמאות.
שקט, ההסטוריה משוכתבת 231863
חשמנית על מונית • בתשובה לשוקי שמאל יום ה', 8/7/2004, 21:12
אופס, רק עכשיו תפסתי שאנחנו לא מדברים על אותו הדבר...
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות