בתשובה לאורי פז, 06/07/04 22:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שאלתי את זה פעם אבל לא קבלתי תשובה- האם יש איזה תועלת (מבחינה הלכתית) לפתח ערכה כימית שמזהה חלבוני חלב, נניח כדי לזהות האם כלי (או מאכל) מסויים הוא כשר "בשרי"? עד כמה שאני מבין, גם אם מבחינה כימית המאכל לא נגוע בחלב, זה לא מספיק, ללא ההיבט הטקסי, וגם ההפך- אם לאחר תהליך הכשרה, יתגלה באופן כימי שהכלי נגוע בחלב, עדיין יחשב כבשרי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנו נזקקים לאמצעים כימיים מודרניים כשהם באים לפתור בעיות שעד כה לא היה להם פתרון. בכל נושאי בשר בחלב, הדברים קבועים וברורים ואין צורך בחידושים כאלה שלא יועילו ולא יורידו. אמנם מבחינת ההלכה, קיימת מחלוקת בין רבי יוסף קארו (מחבר ה"שולחן ערוך") והרמ"א (רבי משה איסרליש מאשכנז) בהלכות בשר וחלב (סימן צ"ב וסימן צ"ח ב"יורה דעה"): האם ניתן לסמוך על גוי כשהתערב איסור בהיתר, שיטעם ויאמר האם יש טעם האיסור בהיתר או טעם החלב בבשר וכד'. ולפי הרב קארו ניתן לסמוך על גוי כשהוא מומחה לטעמים שכן חזקה שלא יקלקל את המוניטין שלו כדי להכשיל יהודים, ואילו הרמ"א אינו מתיר לסמוך על גוי. בדיקה כימית כזו, בהנחה שמדובר בבדיקה שהיא מהימנה לכל הדעות, לא תהא גרועה מטועם גוי, ויתכן שכאן לא תהיה בעיית הנאמנות וגם הרמ"א יסכים שניתן לסמוך עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוי יכול לשקר, אבל אינדיקטור לקזאין(?) לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקטוז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם. לקטוז זה הסוכר וקזאין החלבון. אלט''מ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי גוי הוא אנושי, אבל אינדיקטור לקזאין(?) לא. מה גם שהצגתי מחלוקת בין הפוסקים, האם ניתן לסמוך עליו והאם הוא באמת עשוי לשקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק ניסיתי לתמצת. אז מה אתה אומר, יש שוק לערכה כזאת? מרססים על משטח העבודה ואם זה מכחיל- חלבי. לוקחים טיפה מהמרק ושמים במבחנה, ולפי הצבע מחליטים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |