בתשובה להאייל האלמוני, 05/07/04 12:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לזרוק דברים זה קל. תאר לעצמך שמחליטים להעביר את קיבוץ יגור לנקודה בנגב ליד מצפה רמון. הרי יתעוררו צעקות כאלה שתחרשנה האזניים, ולהערכתי רק משוגעים יחידים מבין תושבי יגור יסכימו לעבור, והרוב יקבלו פיצוי כספי במקום בית בנגב, וישארו בלתי מרוצים מאד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם המעבר יעשה בגלל שהתגלה שהכרמל הוא הר געש שהולך להתפרץ, כולם ישמחו על המעבר. במקרה אחר, אין ספק שיקומו צעקות, אבל אף אחד לא טוען שאין כאן עוול, רק שהעוול הזה קטן בהרבה מהעוול של סגירת המעבר בין קיבוץ יגור לחיפה ויוקנעם. ואם בנוסף למעבר תינתן לתושבי יגור פיצויים הולמים, עזרה במציאת בתים חלופיים במקום בו הם ירצו (ולא רק ליד מצפה רמון) וכו', הרי שהעוול הזה ממש מתגמד, *יחסית* לסגירת הכביש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין פינוי גוש קטיף, התושבים עצמם וגם רבים אחרים ואני בתוכם סבורים שסיכויי הר הגעש להתפרץ גדולים לאין ערוך בגלל הפינוי. הוא הדין בכל הקשור למשלי סגירות דרכים ודומיהם. כל עניין חשיבות הסיבה לפינוי, שאותו אתה מעלה, משחק לשני הכוונים כשמדברים על גוש קטיף. אשר לפיצוי ותושבי הכפרים הסמוכים לגדר, גם כאן אפשר וצריך להמיר את הנזק בפיצוי, ובעניין זה בית המשפט יכול לומר את דברו. אבל איפה תהיה הגדר זה כמו לפנות או לא לפנות. את זה הוא צריך להשאיר לממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הסיבה, ההבדל הוא שאתה לא מקבל החלטות. כל זמן שמקבלי ההחלטות חשבו את ההפך, כולם קיבלו את דעתם, ואף אחד לא דיבר על אלימות כנגד מבצעי ההחלטות. לעניין השני, אתה טענת ''אם נשווה את העוול שגורמת הגדר לתושבי כפרים בהפרידה את בתיהם מאדמתם, ובכך מקשה על סדר יומם, עם העוול שייגרם לתושבי גוש קטיף שאמורים להיעקר מבתיהם שאותם שאותם הקימו וטפחו וגדלו בם את ילדיהם, לא יתעורר שום ויכוח על כך שמדובר בעוול גדול יותר.'' אני חושב שהבהרתי לך שטענתך לא נכונה (ז''א שכן יתעורר ויכוח, לאו דווקא שהעוול הוא גדול יותר), ומכאן ברור שבית המשפט יכול להחליט (בניגוד לדעתך) שהעוול הוא דווקא כן קטן יותר, באופן מספיק משמעותי בשביל לא להתערב בהחלטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הסיבה לפנוי, אני חושש שלא הבנת את כוונתי. זה קשור בהר הגעש שלך. אתה רואה הר געש מתפרץ במקרה שחלילה לא יפונה גוש קטיף ורואה בכך סיבה שתקל על המפונים ועל כולם להבין את פשר הפינוי. אני טענתי שרבים חוששים שדווקא הפינוי יביא להתפרצות. לכך התכוונתי שטענת הסיבה יכולה לפעול לשני הכוונים. בכלל, נראה לי שהראש שלך בעניין פינוי גוש קטיף והראש של השוטה הם כל כך דומים עד שאני תמה אם לא מדובר בזהות ממש מוחלטת. אתה רואה הר געש (השוטה המשיל פעם את העניין להוצאת הרגל מהבוץ). הגישה הזאת לגטימית ולמרבה ההפתעה האישית שלי היא גם הולכת ומתרחבת בצבור, למרות שהעובדות בשטח שבהן צפינו בשנים מצביעות, לדעתי, על ההפך הגמור. העניין הוא שנדמה לך (ולו) שהדבר הזה מובן מאליו וכולם כולם רואים את המראה כפי שאתה רואה. נסה להפנים את העובדה שבכל זאת יש עדיין רבים שלא חושבים כך, ואל תביא זאת כמשהו מקובל ומוכח. אשר לעניין השני, כאן נדמה לי לא התייחסת כלל לתגובתי האחרונה וחזרת לדברים שדנו בהם קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמז שלך טפשי. איזו סיבה יכולה להיות לי להתחבא אם אני מביע אותן דעות שהבעתי תחת הכינוי הרגיל שלי? בכבוד רב, רב"י (אופס) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין שהבנתי את כוונתך. הבעיה היא שמה שאתה רואה ככניסה להר הגעש, אחר רואה כסתימתו. כשהאחר הזה הוא מקבל החלטות (בממשלה בכנסת ובבית המשפט), אז מה לעשות שדעתו (בלי קשר לאם אני מסכים איתה או לא, או לאם היא נכונה או לא) היא הקובעת. ברור לי לגמרי שאתה לא רואה את זה ככה, ואפילו כתבתי את תגובתי הקודמת מנקודת הנחה שאתה לא רואה את זה ככה, עכשיו, כשהבהרתי את כוונתי, אולי תנסה לקרוא את תגובתי מחדש. לא מצאתי התיחסות קודמת שלך לנקודת ה"לא יתעורר ויכוח", האם לא הצלחתי לשכנע אותך שיתעורר ויכוח? אם כן, הדיון ביננו הסתיים, ואתה יכול להמשיך בדיון חסר התוחלת שלך עם השוטה. אם אתה רוצה התיחסות לסיום תגובתך הקודמת, בית המשפט לא החליט להקים או שלא להקים גדר, אלא שהתוואי במקום ספציפי פוגע בתושבים במידה לא סבירה לעומת הביטחון שהוא נותן. זה דומה להחלטה של בית המשפט שהפיצויים שניתנים לתושבים המפונים לא מפצים במידה מספקת על העוול שנגרם להם. את ההחלטה אם להקים גדר או לא, בית המשפט משאיר לממשלה (כנראה, גם את ההחלטה אם לפנות או לא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעניתי על עניין השוואת הנזקים מספר פעמים. פינוי הוא נזק גדול לתושבים וגדר היא נזק יותר קטן. על הפינוי יהיה פיצוי. גם על הגדר יהיה פיצוי לנזוקים. הדבר הזה מובן מאליו, והממשלה לא חשבה לנהוג אחרת. אפשר בשני המקרים להתמקח על גובה הפיצוי. גם בית המשפט יכול לומר את דברו בעניין זה. אבל להחליט אם כן גדר או לא גדר כמו להחליט אם כן פינוי או לא פינוי זה לדעתי לא עניינו של בית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא ענית. ז''א, כן ענית מספר פעמים (בצורה עקבית למדי, שבמקום לחזור על התשובות עליה שוב, אפשר לסכם אותה באי הסכמה מוחלטת) ל''עניין השוואת הנזקים'', לא ענית לעניין ה''לא יתעורר ויכוח'' (ומאחר שהתעורר ויכוח, ואפילו לא נוצרה הסכמה, הרי שה''לא יתעורר ויכוח'' מופרך מעיקרו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעשות ודעתך ודעת תושבי האיזור מתגמדת לנוכח הססמולוג (הימני!) הראשי של ישראל שקבע שהר הגעש יתפרץ גם אם כל תושבי האיזור ימשיכו במפעל ההתישבות על הלוע הפעור, כמצוות ה'(לעניות דעתכם), וגם אם לא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מבין את תגובת הרמזים הזאת, ולכן לא אגיב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |