בתשובה לדובי קננגיסר, 12/05/01 17:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דוהי היקר, ה"לא בן אדם" וה"פשיסט" הזה נלחם בלבנון כדי שאנשים חארות כמוך יוכלו להיות סופרים מתוסכלים ולהיות עאלק "אינטיליגנטים". הכתיבה שלך אולי גבוהה בעיני עצמך אבל נמוכה כתהום. תהום שפעורה בינך לבין האנשים החיים סביבך, בינך לבין העניינים עליהם אתה מתיימר לכתוב. העולם שלו מורכב מלחימה וזיונים רק משום שאי אפשר היה לחבר מחשב בבופור ולכתוב מאמרים "נוקבים" עם מילים יפות (אריג אדום...) רד מזה, דובי. רד ממגדל השן שלך, בו אתה חושב שתוכל לבקר את החברה. אתה לא מאיר שלו או ב. מיכאל. (למרות הנסיון להיות כותב מאמרים נוקב). אין לך את הרגישות, את הבנת החברה הישראלית, את הכשרון לנתח ולנסח. אולי לכתוב רומנים מטופשים, אבל מאמרים?! תפתח את העיניים, לא הכל זה מחשבים ואינטרנט. יש עוד כמה דברים בעולם, ולא בכולם אתה מבין. אני גאה מאוד שבחברה שלנו הגיבורים האמיתיים הם החיילים כמו אלו שתוארו בכתבה ב"ידיעות" ולא אנשים קטנים ואפסים כמוך. אנשים שחושבים. את עצמם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הלוחם האמיץ הזה לא לחם כדי להגן עלי. הוא לחם שם כי רצף של ממשלות איוולת שלחו אותו לשם בלי שום מטרה ברורה, ו(אני מקווה)הפכו אותו למה שמתואר ביומנים הללו (ולא שהוא היה כך במקור). כפי שכבר ציינתי, יש לי חברים שלחמו בלבנון. הם לא כמוהו. הם לא פאשיסטים, הם לא לא-בני-אדם. הם חושבים על דברים קצת יותר מורכבים מלחימה וזיונים. גם בזמן ששרתו שם - הם חשבו על דברים קצת יותר מורכבים. אחד מהם אפילו העביר חלק מזמנו בנסיונות לכתוב מאמר לאייל (נסיונות שאמנם נזנחו בסופו של דבר, מסיבות שאינן רלוונטיות כרגע). לעזאזל - הבן-אדם מנהל יומן, היית מצפה שיוכל לכתוב על דברים קצת יותר ברומו של עולם לעיתים. אבל לא, לצד השכול והאבל, הוא מתאר רק שני דברים - איזה כיף זה להלחם שם (לעומת הג'ובניקים הזונות שמעיזים לשתות לימונדה(!) בזמן שהוא לוחם שם, ונהנה מזה), וזיונים. יש לו קשר מעוות עם החברה שלו (הוא יודע שהיא תזרוק אותו אם הוא יפצע. זה אהבה זה? זה חרטא. זה יזיזות), ויש לו יחס איום לעולם, והוא מוציא את זה על אנשי חיזבאללה. (פה הייתה פיסקה שהתייחסה להתייחסות שלך אלי, אבל החלטתי לוותר עליה. יום טוב.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי אולי העיתון בחר לפרסם את מה שנוח לו? תחשוב על זה. ובקשר ליחס האיום לעולם, אותו החייל מוציא על אנשי החיזבאללה. באמת מסכנים. הם רק יצאו לקטוף רקפות, ופתאום נתקלו במשוגע פאשיסט שיורה עליהם. שיתבייש לו. אין לי עוד כוח להתכתב איתך. לא היית שם ולעולם לא תבין מה זה לחיות יותר מחודש במוצב שמופגז דרך קבע. אתה חושב שאתה יודע לכתוב. אולי. אבל אתה לא יודע הרבה על החיים סביבך, על החברה הישראלית, על האנשים שאתה כותב עליהם. צא ולמד, קח עט ופנקס, לא מחשב. פקח את העיניים, תהיה סקרן, זה לא מזיק. עיתונאים טובים ומנוסים ממך עושים זאת. שיהיה לך שבוע טוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |