בתשובה לברקת, 30/06/04 10:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובעל איכויות שירה מיוחדות במינן - עוד יותר מאשר בהומור, דווקא כשצריך דרמה ופאתוס בשיר. מי עוד היה יכול לשיר כך את "שחקי שחקי", "שכב בני", ו"זמר" ("לא אורחת גמלים ירדה לכרוע")? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חש צורך להרחיב קצת, כי התגובה לעיל עלולה להטעות (בימים שבהם לדרמה, ועוד יותר לפאתוס, יצא שם מפוקפק). היתרון של לביא הוא שהדרמה והפאתוס באו לו בקלילות ובלי מאמץ, כך נראה; והוא השכיל להשתמש בהם במינון מדויק ומאופק. שלא כמו זמרים אחרים, בלי להזכיר שמות (אולי רק להזכיר פרס ישראל לאחרונה). בשלושת השירים שהזכרתי1 הטקסט הוא הרי מאוד מיושן, גם בלשונו וגם אולי בתכניו; השירה של לביא הופכת אותם לרעננים ומשכנעים גם היום. 1 ל"שחקי שחקי על החלומות" קוראים "אני מאמין", מתברר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כדבריך.מבצע ענק לטעמי ''היא אותו אהבה, הוא את בית המרזח'' מדגים זאת יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. וגם "שלכת" ("עמוק עמוק העצב בעיניים"), וגם "זה קורה"; את שניהם היו עוד ששרו, אבל לא כמוהו, ואפילו לא קרוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ובוא נזכיר שהוא השתתף באופרה בגרוש, בתור מקי סכינאי. יש לי כמה תקליטים שלו, וביניהם תקליטון עליו כתוב: מאריך נגן 45, כולו לחנים של יוחנן זראי. על האלבום הכפול "כל החלומות" שהפיקה רשות השידור, מופיעה אוטוביוגרפיה חיננית פרי עטו, ממנה עולה כי היה בקאמרי מגיל 23 עד גיל 30, מה שודאי עיצב את סגנון שירתו הדרמטי רווי הפאתוס אותו ציינת. אח"כ הופיע מ-1959 ב-680 הצגות של אירמה לה דוס בברודווי. והרפתקאות התיאטרון ממשיכות, אך לא אצטט עוד שמא אייגע. באלבום הנ"ל מיטב מיטב שיריו הגדולים, מהם ציינת כמה, כולל "אנקש" 1 הנפלא של צמד חביביך אלתרמן-ארגוב, שיר שקשה לדמיין לו ביצוע פרט לביצועו של אריק לביא. 1 מעיל אפרורי, סוודר צהוב עיניים ים קודר, לא בית לא אם, רק שיער לראש, שחור וצונח ירוד ושטוף, שטוף והתפזר. זאת הייתה אנקש עוללי המתוק, ג'נטלמנים קיבלוה בזול, אם היה בה דבר שאיננו כחוק, אלוהים חטאותיה ימחול, אלוהים חטאותיה ימחול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנה קש הוא לחלוטין של אלתרמן. הקשר היחיד למקור (ברכט) הוא השם, ו-3 הבתים הראשונים (מתוך 8). לא זונה, לא רוצח. לא גרדום ולא רצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב "היא אותו אהבה, הוא את בית המרזח", שזוהי שורה מ"רומנס" של אלכסנדר פן. אני לא מכיר ביצוע מוקלט לשיר זה פרט לביצוע של אריק לביא, אבל לפני בערך 25 שנים שמעתי, במסגרת ערב שירי אהבה שהפיקו וביצעו תלמידי תיכון מרמת השרון, ביצוע מדהים לשיר הזה, ביצוע שהעמיד בצל את הביצוע של אריק לביא. המבצעת היתה נערה כבת 17-18 בשם ריטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית חייב לעשות אאוטינג לגיל שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שנערה בת 17-18 תסתיר את גילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלל הזקן אינו נערה כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה שנים אריק לביא עצמו הסתייג מהפאתוס של זימרתו המוקדמת וניסה לשנות קצת את הטון. אאל''ט את שיר הקטר אפשר לשמוע בשני הסגנונות, ואאל''ט שוב אני מעדיף את המוקדם מביניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיר הקטר המציא לביא את הרוק הישראלי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |