|
||||
|
||||
עם כל הכבוד, סילפת את הדברים שכתבתי בצורה מגוחכת. לא זיהיתי שהם ערבים עוד לפני שפתחתי את החלון. זיהיתי שמדובר בערבים כשהוא צעק עלי במבטא ערבי "למה אתה עוקף מימין ?". עד אותו רגע לא ידעתי שמדובר בערבים. זה פירוש סובייקטיבי שלך של הדברים שכתבתי. מעבר לכך אני לא טרוד בזיהוי אנשים עפ"י מראם, ולא הבנתי איך הגעת למסקנה הזו. "אם יש ספק, אז אין ספק" זה משפט של קורס קצינים. זו אבסטרקציה אינפנטילית של המציאות, שמכניסים לנו בכוח לראש כדי לייצר תורת מחשבה אוטומטית, ושצריכה להעלם ביום השחרור. ישנם הרבה גווני ביניים בחיים הבוגרים. אם קראת את ההודעה שלי והגעת באופן נחרץ למסקנה שאין בסיס להתלבטות שלי, אז או שאתה בעל יכולת יוצאת דופן לקרוא את האדם העומד מולך, או שלא הבנת את הטקסט, או שהעדפת לא להתעמק בו. כשתקרא אותו שוב שים לב טוב לסיבות שבגינן חשדתי במה שחשדתי. אני לא נלהב לעשות שום דבר, שכן אז הייתי כבר עושה זאת. שוב, הסיבות שלי לייחס מניעים שליליים לא היו ב*הכרח* בגלל זהות האדם המדובר. הרי סביב זה נסובה ההתלבטות שלי ! אתה יכול לטעון שבקריאה של הטקסט אתה מקבל את הרושם שמדובר בטעות תמימה, אבל לטעון שאין שום בסיס לחשדות שלי, אחרי שפירטתי את הסיבות שפירטתי מצריך לפחות התייחסות עניינית מינימלית לסיבות שפירטתי לפני שאתה פוסל אותן כלאחר יד. עם כל הכבוד, "נסיוני האישי על גבי כלי רכב דו-גלגלי" הוא רחוק מלהיות אובייקטיבי (ומנוגד לסטטיסטיקות למיטב ידיעתי1), ו "התייחסות למין הרוכב/ת או הסיכוי להחטיף/לחטוף מכות" זו דמגוגיה. אני לא יודע איך אתה רוכב, באיזה תאונות השתתפת, ואיך הגבת בהן, אבל עם כל הכבוד אני לא אתה, ואני לא חושב ככה או רוכב ככה, תודה רבה. איזה "שורה של סטריאוטיפים ביחס לערבים" אני חושף לכל הרוחות ? הסטראוטיפ היחיד שחשפתי כאן הוא חוש הכבוד האובר מפותח, ו"חשפתי" אותו תוך כדי ביקורת עצמית ופקפוק, כלומר הטלתי ספק בנכונותו ("והרי לא כל... וגו"'). לא היה שם סרקאזם אם ייחסת אחד לקטע הטקסט הנ"ל, התכוונתי ברצינות לכך שזה מגוחך לחשוב באופן אוטומטי "ערבי -> חוש כבוד אובר מפותח". אני עקפתי אותו באופן לא חוקי ומסוכן ? כן זה לא היה חוקי3. מסוכן ? אני מסכן בעיקר את עצמי, ואני לא מהמתאבדים, אני מהפרנואידים. מעבר לכך אני לא מבין איך יכולת לכתוב "מנסיוני האישי על גבי כלי רכב דו-גלגלי ... "לסגור עניין."" בפסקה הקודמת, ועכשיו לטעון שעקיפה מימין במהירות סבירה בקטע כביש רחב היא מסוכנת 2 ? איך בדיוק *אתה* רוכב ? כי לא ברור לי איך רוכב אחד, עם מנטליות זו או אחרת, יכול לעמוד מאחורי שתי הטענות האלו במקביל (או שאתה רוכב כמו ילד טוב של אמא, אבל כל החברים שלך רק מחפשים למי להחטיף מכות ?). ואיפה בדיוק כתבתי שציפיתי ממנו להתרפסות בגלל דתי ? רשמתי בפירוש שהטון שלו היה מתריס ומתנשא, אבל אני שואל את עצמי אם חשבתי שהוא היה כזה בגלל שהוא היה ערבי. כלומר אם הבחור לא היה ערבי, לא הייתי מתלבט - הטון שלו היה מתריס ומתנשא. ציפיות ? למי יש כאן ציפיות ממי בדיוק ? בקיצור, לדעתי לא התעמקת בדברים שכתבתי ונתת להם את הפירוש שרצית לתת להם, מהסיבות האישיות שלך, אחרי מחשבה לא מרובה. אם הייתה כאן הבעת דעה ותו לו אז הייתי רואה את דבריך באור שונה, אבל עם כל הכבוד מדובר כאן בחשיפה מסויימת של התלבטות פנימית שמציקה לי מאוד, כפי שכתבתי. אפילו אם המסקנה שלך היא שאני אכן גזען, יכולת לכל הפחות לתת ביסוס לא מסולף מדברי לטענתך, ולנסח את דעתך בצורה פחות פוגענית (ומתנשאת, אם כבר בהתנשאות עסקינן), וללא הנחות בסיס לא מאוששות מצידך לגבי אישיותי, אופן הרכיבה שלי, צורת המחשבה שלי וכו'. תחת הכותרת: "פרנויה - הנשק הסודי". זה רחוק מלהיות סטטיסטיקה מהימנה לצערי. אין לי מקור מוצלח יותר. 3 ע"ע הדיון על האור האדום בדיון אחר כאן. |
|
||||
|
||||
I do not know if you are racist, actually is anybody can tell precisely a racist who or what is it? This definition may be change from country to country and continent to the other, not to talk about time changes as well.
On the other hand I am impressed by the train of thoughts you have expressed here. The fear that you may perceived as a racist is making you upfront a better human being. The internal confrontation you are experiencing is definitely appreciated. To the point, as a highly fluent on the Arabic language I can tell (As Ashkenazi in origin) that to some people the Arabic language’s intonation may be heard as a rude one, much like Japanese for example, so I would not exclude an innocent mistake in the road turn and confusion that followed that mistake, causing a strange talk. |
|
||||
|
||||
א. נסיון דו-גלגלי: לשמחתי, בכל השנים הרבות בהן רכבתי על הנ"ל לא הייתי מעורב מעולם בתאונה. חוויתי, עם זאת, עשרות אם לא מאות מקרים של "התנקשויות קטנות" – מכוניות שחותכות בלי אזהרה, זזות במה שנראה מאמץ מכוון להפריע לך לעבור ביניהן, פונות ימינה ממסלול שני למרות שאסור להן, פונות בלי לאותת או מאותתות בלי לפנות, מזגזגות כדי להפריע לעבור, חותכות אם אתה לא באמצע המסלול, ותענוגות דומים. התיאור שאתה נותן להתנהגות הרכב שניסית לעקוף באופן בלתי חוקי הוא "נכנס לתוך הפנייה בפתאומיות מוחלטת. בלי איתות, בלי להאיט, בלי שום אזהרה" וזו, כפי שמציין הקישור שהבאת וכפי שיודע כל רוכב על דו-גלגלי, ההתנהגות *המצופה* מבעל רכב במסגרת המסע המתמשך שלהם נגד אופנועים וקטנועים. כצד החלש והפגיע, מוטלת עליך החובה להיות "פרנואידי". זה לא צודק, אולי, אבל אם אתה לא רוצה לגמור בבית לוינשטיין (במקרה הטוב) זה הדבר החכם לעשות. אם אתה החלש, אתה לא עוקף מימין ולא מניח שום הנחות לגבי התנהגות המכוניות, כי אלו הנחות שטבען להתבדות פעם אחת לפחות ובדרך כלל, פעם אחת מספיקה. עד כאן עובדות היסוד. ב. זיהוי מיידי: איך זיהית שמדובר בערבים? ובאילו ערבים מדובר? מישהו מבקה אל גרביה? יפואי? עכואי? דרוזי? צ'רקסי? בדואי? אולי מדובר בשלושה שוטרים דרוזים? או חבורת אדריכלים שתויה? או אולי חילים בחופשה? העובדה שאתה מתייחס אליהם כאל גוש אחיד אחד שאפשר לדון בו ולייחס לו מניעים אחידים מצביע בהחלט על גישתך. ג. סטריאוטיפים: ציינתי שני סטריאוטיפים שחשפת, אבל אחד מספיק בהחלט. אתה מתלבט האם לכל הערבים יש חוש כבוד "אובר-מפותח" ואחר כך תמה שאני רואה בכך הסתכלות סטריאוטיפית? בוא נעשה טרנספוזיציה קטנה: איך היית מתייחס למישהו שהיה מתייפייף וכותב על התקלות עם בעל המכולת "אבל זה הרי סתם סטראוטיפ, זו מחשבה גזענית, ולא כל רומני הוא גנב, נכון?" או על בחורה שדחתה אותו "אבל זה הרי סתם סטראוטיפ, זו מחשבה גזענית, ולא כל הרוסיות זונות, נכון?" ד. אתה כותב: "ואיפה בדיוק כתבתי שציפיתי ממנו להתרפסות בגלל דתי?" והתשובה הברורה לעין היא: "האם כל טון שהוא לא מתרפס ומתנצל מצד ערבי היה נתפס בראש היהודי-אשכנזי שלי כטון מתריס?" – איך בדיוק חשבת שיובן המשפט הזה? האם אתה סבור שכשאתה הופך את המשפט לשאלה הוא משנה את עובדת היסוד של עצם קיום השאלה? ה. התעמקות בדבריך: צר לי אם נראה לך שהתעמקותי בנושא והמסקנות שהגעתי אליהן לא הלמו את ציפיותיך. ייתכן ונחפזתי לכתוב את השלבים בלי לפרט באופן הולם את "היסוד הנפשי" הקיים כאן. אנסה לפצות בניתוח הבא: גזענות, בהגדרה שטחית, היא מיונם של פרטים לקבוצות אחידות תוך הצמדה של הגדרות כלליות המתייחסות למראם, התנהגותם, הכנסתם, מראה ביתם, מניעיהם, שכלם, אופיים, וכדומה. היסוד הגזעני בהגדרה זו אינו היותה של ההגדרה דרוגטיבית (למרות שלעתים קרובות היא כזו) אלא בהפיכתם של פרטים רבים ליישות אחידה הכוללת פרטים רבים שאינם מובחנים זה מזה על פי אישיותם אלא ממויינים על פי הקבוצה אליה הם משויכים – כל זאת בהנגדה לאנשים בסביבתו של המגדיר, המשמרים את המובחנות הפירטית שלהם. מי שיש לו נטיות גזעניות עסוק בדרך כלל במיון כזה של אנשים אחרים לקבוצות אחידות והתייחסות אליהם על פי אותן הגדרות כלליות (סטריאוטיפים). כלומר, התייחסותו לאנשים אחרים מעוגנת, לפחות בחלק מהמקומות, בהתעלמות מהיותם של האחרים פרטים והתייחסות אליהם כקבוצה בעלת מאפיינים כלליים אחידים. זיהוי הגזענות, לפיכך, אינו מבוסס דווקא על ייחוס תכונות שליליות לאנשים אחרים אלא על עצם קיום תהליך של מיון אנשים אחרים לקבוצות אחידות. בהמשך לכך, קיים גם תהליך של "אישור באמצעות הכחשה" – כלומר, מי שמעיד על עצמו שהוא מתלבט אם ראוי או לא ראוי למיין או לייחס לאנשים אחרים תכונות כלליות כלשהן, אפילו אם הוא פוסק לבסוף שאין לעשות זאת, מעיד על עצמו שהוא גזען משום שהוא מקיים הליך כזה של מיון. המימרה "אם יש ספק אז אין ספק" נשמעה לך שטחית ("משפט של קורס קצינים") אך היא בסך הכל ניסוח גס של פן מסוים של "אישור באמצעות הכחשה". כפי שציינתי קודם, התלבטותך מאששת את ההנחה שאתה גזען גם ברובד אחר. אפשר לקרוא לזה "פסיכולוגיה בגרוש" אבל כאשר קיימת התלבטות היא מעידה על קיום של שתי תחושות סותרות לפחות ביחס לדבר מסוים. מאחר וידוע כי גזענות מונחלת בגיל צעיר מאוד והיא יסוד נפשי המלווה אדם לכל אורך חייו, ירצה או לא ירצה, אם התחושות הגזעניות קיימות בתוכך, הרי שהן קיימות בתוכך. גם אם תגיע בסופו של דבר למסקנה כי השלישיה ברכב לא עשתה מה שעשתה משום שהם ערבים, עדיין עצם ההתלבטות מעידה על היסוד הגזעני אצלך. |
|
||||
|
||||
רגע, ונניח שהוא היה יכול להגיד לך לא רק אם הוא יפואי או עכואי, אלא גם באיזה רחוב הוא גר, אז זה כן בסדר להצמיד הכללות? איזו מין טענה מוזרה היא זו שבגלל שהוא מדבר על ערבי באופן כללי, בלי לפרט מעבר לזה, אז יש בעיה בהכללה כלשהי? וזה בלי להתייחס לעובדה שאני אישית חושב שאתה מייחס יתר חשיבות לאותם פריטים שהוא חשף בגילוי לב שכן עשויים לסווג אותו כגזען, אבל מתעלם לחלוטין מכל הדברים שהוא אמר שמעמעמים את הגזענות-לכאורה שלו, ומציבים אותו, כפי שהוא עצמו עשה, איפשהו באמצע. |
|
||||
|
||||
קרא את הודעתי בעיון |
|
||||
|
||||
לדעתי כל מה שתארת אינו קשור לגזענות. גזענות מתגלה בפעולה אקטיבית ולא בכיוון הפסיבי. ההעדפה של בני אדם לבני הקבוצה שלהם נראית לי ביולוגית ו/או מוטבעת בנו מינקות. תאור התנהגות זאת כגזענות הוא בעיני צביעות, כי כולנו בנויים בצורה כזו (כמה פעילים של השמאל הקיצוני עוברים לגור בקרב ערביי ישראל?). גזענות היא כאשר אתה באופן אקטיבי פועל (כולל מסית ומבזה) נגד ה"זרים" כאשר אין לכך הצדקה ברורה וודאית מנקודת המבט של טובתך הממשית (כלומר לא די בכך שזה גורם להרגשתך להשתפר). |
|
||||
|
||||
כלומר, כל עוד אתה פסיבי אתה לא גזען. נאמר, אם יש ארוחת ערב והסבתא מייללת "אוי, הנכדה שלי יוצאת עם כושי, ירדה לזנות" (היינו, נכדתה יוצאת עם תימני) ואתה מהנהן בהסכמה תוך כדי בליסה *פסיבית* של האוכל, אתה פועל לפי ההעדפה הביולוגית המוטבעת בך מילדות ואינך גזען. |
|
||||
|
||||
אולי במקום אחר וזמן אחר נכנס לויכוח רציני על הנושא. כרגע די לי ב-2 הערות קצרות: 1) יתכן והטענה כי בני קבוצתך מסוכנים לך פחות מבני קבוצות אחרות אין לה על מה לסמוך אובייקטיבית. בכל זאת רובנו מעדיפים להמצא בקבוצה שלנו. מדוע? 2) תאר לך עולם בו כל הרשעים היו מקפידים על רשעות פסיבית בלבד. אני חושב שהייתי יכול להתפשר על עולם כזה. |
|
||||
|
||||
1. טענה זו נכונה רק כאשר השייכות לקבוצה שלנו מבטיחה לנו יתרונות נוספים ובעיקר, מעמד בכיר יותר. כאשר השייכות לקבוצה המקורית מבטיחה נחיתות, רוב בני האדם שואפים להסתפח דווקא לקבוצה בעלת המעמד הבכיר יותר. במלים אחרות, לא הקרבה הגזעית או האתנית היא הגורם המכריע אלא המעמד (כספי או אחר) שאליו שואף אותו אדם. אילו הייתה הנחתך נכונה, היינו אמורים לקבל מצב בו כל קבוצה אתנית מתבודדת בתוך עצמה ומקפידה על טהרתה הפנימית. בפועל, זו התרחשות נדירה ביותר. 2. הרשעות האקטיבית נבנית וניזונה על הרשעות הפסיבית. בלי סביבה אוהדת ומקבלת – פסיבית בעיקר – אין הרשעות יכולה לפרוח. ולא רק רשעות – כל התנהגות אנושית. |
|
||||
|
||||
לפי מה שהבנתי מדבריך בדיונים קודמים, גזענות פאסיבית אינה בעייתית יותר מהעדפת מזון מלוח או בגדים בצבע ורוד (מהבחינה הערכית). כל עוד אין פגיעה בגופו או בזכות הקניין של הכושי המגעיל, אין פגיעה אמיתית וזה לגיטימי. |
|
||||
|
||||
לא טענתי שצריך לתלות גזענים פסיביים -- טענתי שזו גזענות. הויכוח אינו על הגינוי או הסנקציה אלא על נכוחות הקביעה. |
|
||||
|
||||
ללא קשר: ראיתי באחת התוכניות "האמת האיומה" של מייקל מור, קטע סאטירי על ילדה קטנה חולת סרטן שמשאלתה האחרונה היא להבעיר צלב בחצר של שכניה. כאשר שואלים אותה אם היא אוהבת אש? היא עונה:"לא. אני פשוט שונאת כושים ויהודים". (נכתב כסטירה על מקרה בו ילד חולה סרטן ביקש לירות בדוב ואגודה להגשמת משאלות לילדים חולים סרבה, ובמסגרת המלחמה של מייקל מור ב-NRA ובאחזקה חופשית של רובים). הצלחתו של מייקל מור בשנה האחרונה היא לדעתי well deserved. |
|
||||
|
||||
יש לי ניחוש מה יכולה היתה להיות משאלתו של הדב בנסיבות אלה... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |