בתשובה לדובי קננגיסר, 09/05/01 11:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א' - תודה. :-)) כעת, לעניין מפלגתו של רומן ברונפמן - ובכן, לא מדויק. אל תשכח: על מה נבחרו שרנסקי, ברונפמן ושאר חברי "ישראל בעליה" ב-99 (שישה מנדטים בסך-הכל)? "אן-וה-דה פוד נש קונטרול! אן-וה-דה פוד נש קונטרול!" ואז הצטרף שרנסקי לממשלה אחת יחד עם ש"ס, קיבל אמנם את ה"אן-וה-דה" הנ"ל - *אבל* המדיניות שהנהיג, לא היתה שונה במיוחד מזו של ש"ס... ההתעמרות בעולים ה"לא-יהודים ע"פ ההלכה" נמשכה, גם אם היו שינויים מינוריים כאלה או אחרים, פה ושם. בנוסף לזאת, משכו שרנסקי ואדלשטיין את מפלגתם עוד ועוד ימינה, מיישרים קו עם המפד"ל בנושאי ההתנחלויות וכו'. כעת - דבר זה בפרוש *לא* ייצג את כל תומכי ישראל בעליה! וכמו במפלגות רבות וטובות אחרות - התרחש בה פיצול. לא נעים, אבל - לגיטימי. קורה, שמפלגות מתפצלות. ולא היה זה מקרה, של "כלנתריזם" במטרה לקבל תיק - להיפך: ברונפמן - שיכול היה, מן הסתם, להיות לסגן-שר כלשהו, או ראש ועדה כזו או אחרת מטעם הקואליציה, בחר להצטרף אל טומי לפיד במדבר האופוזיציוני הקר. שני אלה, למרות שיכלו לזכות בג'ובים טובים, אמרו: התחייבנו, שזה או אנחנו או ש"ס - וכך יהיה! אני בהחלט מעריך אותם יותר, מאשר את שרנסקי או את שריד (למרות, שבנושאים החברתיים והמדיניים שריד קרוב אלי מעט יותר מלפיד - במידה, בה יש הבדל כלשהו בין השניים, או בין מר"צ לשינוי בכללותן). ומה שנוגע לשם המפלגה - נכון, יש בזה *משהו* - אכן, מר"צ/"ישראל הדמוקרטית", בה קול דיוסי שריד גבר, או חד"ש ("חזית דמוקרטית לשלום ולשוויון" - שם, שלפחות מחציתו הראשונה הינה שקרית בעליל), הנשלטת ע"י הגרסה הנצרתית של הפוליטבירו... אבל - ככל שהתרשמתי עד כה, לא זה המצב אצל ברונפמן ואנשיו. אם-כי, למי אכפת... באיזושהי נקודה, כל המפלגות באשר הן - מושחתות. השיטה מושחתת ורקובה. אין לי ולא יהיה לי מיקרוגרם אמון בכנסת, או בכל רשות אחרת לצורך העניין, וכידוע לכל הקורא את מאמרי אשמח לראות בהעלמותו המוחלטת של הצורך במוסדות שלטוניים כלשהם עלי-אדמות. אלא ש*אם כבר* השקץ הזה, הקרוי מפלגות - אז לפחות נראה לי, ששילוב מוצלח של, נניח, "הבחירה הדמוקרטית" ו"עלה ירוק" יכול להיות בעל-פוטנציאל גדול להפתעה נעימה... ב' - כן, דעותינו כמעט זהות; כך, שאין לי מושג למה התווכחנו קודם! ד' - "נטול" משמעו = "שנטלו ממנו"; לעומת-זאת, "חף מ..." - "שמעולם לא נגע בו". עניין לשוני פשוט. וכמו שאני רואה זאת - הימין הוא הגוף השמרני - קרי זה, השואף להשאיר הכל כפי שהוא, שנאמר, "Those were the days"... (ארצ'י בנקר), או כדרך-מנהיגותו של שמיר. לעומת-זאת, שמאל - זהו הצד השואף לחדש ולשנות. ולפיכך, "ליברליזם" - מושג השייך לשמאל. כמו-כן, בעיני על-כל-פנים, במדינות האקס-קומוניסטיות של מרכז ומזרח אירופה, המפלגות ה"סוציאליסטיות" (יעני) הינן ימין מובהק (ואכן, מרבית פעיליהן כבר עברו את גיל השבעים...), ואילו המפלגות הליברליות, האזרחיות - ואני מביא כדוגמא את "ברית הדמוקרטים הצעירים - המפלגה האזרחית ההונגרית" (מפלגה צעירה בהרכבה האנושי וברוחה הכללית), שעלתה לשלטון בהונגריה בבחירות 1998 (אשר הפילו את הקואליציה של האקס-סובייטים לבני-השיער) - הן שמאל מתון... בערך בסגנון מר"צ, "עלה ירוק" ועוד כיוצא באלה כאן, וגם עם אותו פרופיל של גרעין-תומכים בסיסי. ה' - תראה, אכתוב מאמר בנידון... כי לדעתי, נושא זה ראוי בהחלט, שידון במסגרת מאמר נפרד (היי, שמת לב תחת איזו כותרת מתנהל כל הדיון הזה בינינו?). היכון לקבל מתישהו תוך הימים הבאים עלינו לטובה. להתראות בינתיים, שלך, דני. ת"ד 1793 רחובות 76117 טל' 08-9466645 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להעליב את קוראינו, אבל לפרסם את כתובתך ומספר הטלפון שלך באינטרנט זה אף-פעם לא דבר מומלץ. סתם שתדע. נדלג בקלילות על א', כי אין לי מה להגיד בנושא (חוץ מכך שאינני מסכים, אבל זה לא חשוב כרגע). ב. ההבדל בינינו הוא מחוייבותו של אדם או מחוייבותה של מדינה לסייע לאנשים מחוץ לה (כמו למשל בסרביה וכד'). אני רואה בכך לא מעניינינו, ואפשר לשלוח לשם אנשים רק אם זה לא מסכן אותם, ואתה, ככל הנראה, חושב שכולם צריכים לעמוד לצד ה"צודקים" במאבק לא משנה מה. ד. לא עניין של איך אתה רואה את זה. הגדרות מקובלות: הימין (השמרני, אכן), הוא ליברלי. ליברל מלשון "ליברטי" - חירויות האדם, ובעיקר חירותו של האדם משלטון שיתערב בענייניו. לב ליבו של הקפיטליזם. עד כדי כך שהקפיטליסטים הקיצוניים ביותר קוראים לעצמם "ליברטריאנים". זה, כמובן, בלי קשר למושג "ליברלי" בהשאלה, שמדבר על אנשים שמרשים לאנשים לעשות מה שבא להם מבחינה תרבותית (התייחסות ליברלית להומוסקסואלים וכיו"ב) - המושג הזה הוא לא השימוש האקדמי במושג "ליברל" (וראה "המפלגה הליברלית", שהייתה מפלגת ימין כלכלי). כך יש ליברליזם לעומת סוציאליזם. אני חושש שאתה מבלבל בין ימין ושמאל כפי שהם בכל העולם (כלכלי, כולל הקומוניסטים, כמובן, שהם שמאל קיצוני פשוט משום שהם נגד חירותיות הפרט ובעד שיוויון כלכלי מלא וכפוי מלמעלה), לבין הימין והשמאל הישראליים, שהם על בסיס עמדות מדיניות של נכונות לויתורים תמורת שלום, מיליטריזם וכד'. ל"ג בעומר שמח לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם אומנם קפיטליסטים קיצוניים, אך הם אינם מגבילים את ליברליותם לענייני כלכלה, ופורשים אותה גם על עניינים חברתיים. הם תומכים מובהקים של זכות האישה לבחור, ואינם מתנגדים להפלות. באשר לעניין ההומוסקסואלים, עמדתם היא כעמדתו של ירדן ניר במאמרו המצוין, שהזוגיות היא כלל לא עניינה של המדינה, שתפקידה רק לספק ביטחון, והם אינם רואים כל סיבה שמיניותו של אדם תהווה עילה למשהו. באשר לגיוס חובה, הם רואים אותו כעבדות, ומצהירים שמדינה שאינה מסוגלת למצוא מתנדבים להגנה עליה, אינה ראויה להתקיים. באשר לצנזורה על סרטים או על טלוויזיה, הם שולליה הנמרצים ביותר. בכל הנושאים האלו הם נבדלים באופן מובהק מהשמרנים וקרובים יותר לעמדה הליברלית שמאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון - ויש לציין, ש - לפחות מכל מה, שאני ראיתי עד כה - אלו עמדותיהם אלו, בעד חופש-הפרט וזכויות למימוש עצמי, המהוות את עיקר אמונתם. הדעה השלטת בקרב הליברטריאנים בנושאים הכלכליים-חברתיים אינה אלא נגזרת אחת מכך - ולאו-דוקא הדומיננטית שבהן. דני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |