|
צבי בראל מנסה לתאר את שיקולי טורקיה 1: כדי לגייס תמיכה ערבית בבלימת הקמתה של המדינה הכורדית, יש הכרח להצטרף למחנה המדינה הפלשתינית. לפיכך, גינויה של מדיניות ישראל נהפך פחות או יותר לבון טון בממשל הטורקי. אין מדובר רק בהצהרותיו החריפות של ארדואן בראיון שהעניק ל"הארץ" ובדברים שנשא בפני הפרלמנט. על פי מקורות ישראליים, "רוח רעה" נושבת במסדרונות הממשל. נושאים רבים מתעכבים, קשה יותר לקבוע פגישות וגם הדיווחים בעיתונות בוטים בהרבה. "קיימת אצלנו הבנה שמי שרוצה להשיג מטרה מדינית בעיראק ומבקש לגייס לצורך כך תמיכה ערבית, צריך לדרוך קצת על יבלות ישראליות". סוף ציטוט.
הישג ראשון לגישה זו הוא הצלחת טורקיה, שההשלטון בה ניסה עד לא מזמן להתנער ככל הניתן מן התאונה ההיסטורית (כדברי אתא תורק) שהביאתה לאיסלאם, להביא לבחירת מועמדה לראשות אירגון המדינות המוסלמיות.
|
|