|
||||
|
||||
מי מדבר על חולשה? לא אני, זה בטוח. אני ממש, אבל ממש, לא מבין על מה כל הרעש. בשנות השישים והשבעים פשה הנוהג של האכלת התינוק מבקבוק, וכשהתגלו, מאוחר יותר, הבעיות שקשורות בזה הממסד נרתם למשימה החיובית של השבת הגלגל לאחור1. מי שאינה יכולה להיניק יכולה בפשטות להתעלם מהעצות, להודיע שהיא מנועה מכך, לשקר או לקחת ללב. משום מה דוקא האופציה האחרונה עולה כאן. _______________ 1- עד כדי כך שחברות תחליפי המזון עומדות לביקורת נוקבת בגלל פעילותן בעולם השלישי. |
|
||||
|
||||
הביקורת על העולם השלישי נוגעת יותר לניצול מאשר לפגיעה בתינוקות: במקרים מסויימים שאני שמעתי עליהם, חברות תחליפי מזון העניקו לאמהות צעירות תחליפי מזון בחינם ושכנעו אותן להשתמש בהם למשך מספיק זמן כדי שהן תפסקנה להניב חלב. בשלב הזה, בערך, נפסקה האספקה חינם, והאמהות הצעירות נאלצו להמשיך ולקנות בכסף מלא את תחליפי המזון, או לצפות בילדיהן גוועים ברעב. |
|
||||
|
||||
בנוסף, השימוש במים מקומיים לערבוב בתחליף המזון לא הביא, איך לומר, לשיפור בבריאות הילוד. |
|
||||
|
||||
מצד שני הסיכוי של התינוק להדבק באיידס מאימו יורד. |
|
||||
|
||||
זה נשמע לי כאחת מאותן אגדות שמתרוצצות על פיתוח וירוס האיידס ע"י ה CIA, השתלת מסרים סאב-לימינאליים בסרטים ושאר תיאוריות המטריקס למיניהן. גם אם הסיפור הזה נכון, לפחות חלק מהזעם על חברות תחליפי-החלב אינן קשורות אליו אלא לעידוד הצריכה בארצות העולם השלישי פר-סה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |