|
||||
|
||||
אתה יכול להדגים "שירה ממש"? מפעימה ומרגשת? ומדוע נדרש, בעיניך, פער כזה בין הפשט לדרש על מנת שרצף של מילים יוכל להיות כזה? (ואם לא נדרש - כנראה שלא הבנתי את ההבדל בין שירה לפזמונאות, לדעתך). שירה אף פעם לא הייתה מתחביבי הבולטים, אבל כאשר קרה המקרה והיא מצאה חן בעיני, היה זה - בדרך כלל - בשל השפעתן הסוגסטיבית של צירופי המילים (הלא שגרתיים) בה עלי, ואם מישהו גילה לי את כוונת המשורר (או בכל מקרה - הלביש על המילים משמעות) פג קסמן, או לפחות קהה. כך שבמובן מסויים כוונתך כן ברורה לי, אלא שלטעמי חשובה האשליה של ריבוי רבדים - אסור שבאמת יהיו כאלה :) |
|
||||
|
||||
לא לא לא, דווקא מידת הריגוש היא לא הבדל בין שירה לפזמונאות בעיני: יש פזמונים מאוד פשוטים, פרימיטיבים אפילו, שמרגשים אותי ("נפלת חזק" של חמי רודנר) - אם כי סביר שאלמלא הם היו מושרים עם לחן יפה, הייתי נשאר אדיש. סתם מילים, מן הסתם, לא יגרמו לכפתור הרגש שלי להילחץ; צריך משהו לא שגרתי כדי לעשות זאת. אחד הדברים שיכולים הוא, כנראה, אותו פער מוזר בין הפשט לדרש שבשירה, אבל אני לא בטוח איך. משהו אחר שיכול הוא מוזיקה מרגשת, שיכולה לפתוח את דלתות הרגש, והמילים נכנסות בפרצה... במקרה של "נפלת חזק", כנראה שהוא סתם לוחץ לי בכל מיני נקודות-צ'י אוטוביורגפיות (לא בצורה ספציפית במיוחד - מצטער, ארכיבאי) - אבל זה גם בזכות דיוק בבחירת המילים. |
|
||||
|
||||
לשאלתך: דוגמה למהי שירה "אמיתית" בעיני המילייה: ברור שיש כאן רבדים רבדים של פואטיקה, מצד ארד (שנמצא בצד ה"נכון" של המפה הפוליטית). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |