|
||||
|
||||
תגידי, המנוח ידע שאת רואה בבנו העתידי כזה עול כשהבאתם לעולם את היתום? על האם מוטל להיות אם, כמה מפתיע. אחד התפקידים של האם הוא להיניק. בשמחה הייתי אומר שהאב צריך לחלוק את התפקיד הזה איתה, אבל הטבע לא חנן אותנו באותה מערכת כמוכן. |
|
||||
|
||||
"אחד התפקידים של האם הוא להיניק" ואם מסיבות פיזיולוגיות היא אינה מסוגלת להניק? ואם הילד בין כך ניזון מבקבוק, מה הבעיה שהאב יחלוק בתפקיד? "בשמחה הייתי אומר שהאב צריך לחלוק את התפקיד הזה איתה..." אבל כמה טוב שיש לך פתח מילוט. |
|
||||
|
||||
למה את חושבת שבמקרים בהם הילד ניזון מבקבוק, יש בעיה שהאב יחלוק בתפקיד? |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שזו בעיה בכלל. להפך, זה אפילו כיף (ויש לי תחושה שתסכים איתי). דובי החליט שבגלל שהוא חסר את הפיזיולוגיה הדרושה, זוהי משימה שמוטלת על האם. |
|
||||
|
||||
נו, באמת. דובי החליט שבגלל שהוא חסר את הפיזיולוגיה הדרושה, *הנקה* זוהי משימה שמוטלת על האם. אני מניח שאפילו דובי, למרות מגבלותיו, לא חסר את הפיזיולוגיה הדרושה ע"מ להאכיל תינוק מבקבוק. |
|
||||
|
||||
נכון. התבלבלת קצת, אתה ואני מסכימים, אתה ודובי לא. תחזור אחורה בפתיל ותשלים פערים :) דובי חושב שהוא לא צריך להאכיל תינוק מבקבוק כי תינוק צריך לינוק. |
|
||||
|
||||
חזרתי, ועדיין יש הבדלי פרשנות. דובי חושב שהוא לא צריך להאכיל תינוק מבקבוק כי תינוק צריך לינוק. באותה מידה דובי חושב שהאם לא צריכה להאכיל תינוק מבקבוק כי תינוק צריך לינוק. וכאשר תינוק יונק, מה לעשות, דובי (וגם אני) חסר את האמצעים הטכניים להניק את התינוק. בהינתן הנתון שהתינוק, מסיבה זאת או אחרת, אינו יונק, כי אם ניזון מבקבוק, דובי לא התיחס למי הוא זה שאמור להאכילו, ובפרט לא התיחס ליכולתו (או אי יכולתו) לאחוז תינוק ובקבוק בו זמנית. |
|
||||
|
||||
ושניכם לא התייחסתם לזה ש: 1. לא כל אם יכולה להיניק. 2. אם שלא יכולה להיניק זוכה ליחס שלילי *חריף*. 3. גם אם שאכילה את התינוק בחלב שלה עושה זאת לפעמים מבקבוק, אבל לא הייתי מצפה שדובי ידע דברים כאלה ;-) |
|
||||
|
||||
שאכילה צ''ל שמאכילה. (אבל מה כבר אפשר לצפות מאם רעה כמוני ועוד אחת שמספרת בריש גלי על החיים אחרי לעומת החיים לפני) |
|
||||
|
||||
דובי חושב שהעובדה שישנם תינוקות שלא יונקים, נובעת מכך שהאמהות שלהן מזניחות ורעות. |
|
||||
|
||||
טוב, כידוע נכשלתי בבחינות בטלפתיה... ישנם תינוקות שאינם יונקים מסיבות שונות ומשונות. ישנם תינוקות שלא יונקים והאמהות שלהן דואגות,משקיעות וטובות, וישנם גם (הפתעה!) תינוקות יונקים שהאמהות שלהן מזניחות ורעות. הדרך העדיפה להזנת תינוק היא הנקה. עדיין אין זה בחזקת יהרג ואל יעבור. עדיף ותו לא. |
|
||||
|
||||
עושה רושם שאת לא ממש יודעת מה דובי חושב או לא חושב. באופן ספציפי: אף אחד מהדברים שאמרת עלי עד כה בדיון אפילו לא קרוב להיות נכון, ואילו דורון קלע בינתיים בדיוק לדעתי (מה שמרמז לי שהאשמה בקשיי התקשורת הללו לא נעוצה בי, אלא בנכונות המופרזת שלך לייחס לי כל מיני עמדות שוביניסטיות/אגואיסטיות). אבל תמשיכי, תמשיכי. זה משעשע. |
|
||||
|
||||
גם אם הבקבוק מכיל חלב אם? (כן, יש כזה דבר. ראיתי את זה בפעולה כשאחותי הייתה תינוקת) |
|
||||
|
||||
לא יודעת. את מוזמנת לשאול אותו פה: תגובה 228765 ודאי שיש דבר כזה, אבל מה הסיכוי שגבר יגש לאישה המאכילה את תינוקה וישאל אותה מה מכיל הבקבוק? |
|
||||
|
||||
לא זכור לי שאי פעם אמרתי משהו למישהי שהאכילה את הילד שלה מבקבוק. לא זכור לי שהצהרתי פה משהו שיגרום לך לחשוב שאני חושב שמי שלא מיניקה את ילדה היא פושעת נגד האנושות או משהו כזה. אני חושב שהדבר הנכון והטוב ביותר לעשות הוא להניק את התינוק (מן הסתם בתנאי שהדבר אפשרי מבחינה רפואית). אם מישהי בוחרת שלא להניק את הילד, יכולות להיות לזה כל מיני סיבות. חלקן לגיטימיות לגמרי (בעיות פיזיולוגיות או פסיכולוגיות), חלקן, לדעתי, קצת פחות (אני רוצה לחזור לעבודה יומיים אחרי הלידה, להניק ילד זה מעצבן, איכס הוא מכוער), ויש עוד הרבה באמצע. בכל מקרה, אני לא מתכוון להעיר לאף אחת (חוץ, אולי, מאשתי, לכשתהיה אחת). יתרה מזאת, הדבר האחרון שאני חושב עליו כשאני רואה מישהו/מישהי מאכיל תינוק מבקבוק, זה "איזה הורים רעים!". בד"כ אני עסוק יותר בדברים דודתיים כמו "יו, איזה חמוד!". אבל זה כי כזה אני. |
|
||||
|
||||
וזקוקה לעידוד וחיזור. נראה שעצם הרעיון גורם, אינסטינקיטיבית, לתחושת רתיעה ראשונית (ובעברית תלמודית - "איכס!"), אבל למקרה שאיזה אייל יתעניין :-): |
|
||||
|
||||
ומצד שני: קצת קשור לדברים שדיברתי עליהם עם רות בתגובות למאמר הזכויות לחיות. לא ממש ריאלי. |
|
||||
|
||||
נו כן, כמובן, בד''כ לא ריאלי. אני הבאתי את זה ברמת הקוריוז, אך במצבי דחק הופך ריאלי - ולאו דווקא במקרי הפרעות הורמונליות קודמות. |
|
||||
|
||||
אם מסיבות פיזיולוגיות האם אינה מסוגלת להניק, כמובן שצריך להאכיל את הילד מבקבוק. אבל זה פתרון לבעיה, לא תחליף לכל עת. זה כמו שמתי שלאדם יש בעיה פיזיולוגית ללכת, נותנים לו כסא גלגלים, אבל לא כדאי שכולנו ננוע בכסאות גלגלים בכל עת סתם כי זה יותר נוח (נגיד). אם, כאמור, מסיבות פיזיולוגיות הילד אוכל מבקבוק בכל מקרה, אז מובן שגם האב צריך להיות שותף לתפקיד. למעשה, אם זה נוח יותר לאם, האב יכול גם להאכיל את התינוק בחלב אם שהיא שאבה, ואז הוא יכול להשתתף בתפקיד בכל מקרה. אני לא יודע מה לגביך, אבל אני לא רואה בהאכלת ילד (ובמיוחד אם הוא שלי) עול כזה נורא שאני צריך למצוא "פתחי מילוט" כדי להמנע ממנו. מילא, אם היינו מדברים על החלפת חיתולים (פיכסה), הייתי עוד מבין. אבל להאכיל את הילד? |
|
||||
|
||||
חיתולים של תינוק יונק פחות מסריחים מחיתולים של תינוק שניזון מפורמולה. |
|
||||
|
||||
מהנסיון שלי, הם מסריחים מספיק. |
|
||||
|
||||
מהניסיון שלי, מתרגלים. |
|
||||
|
||||
דיברתם כאן כבר בכמה תגובות על סיבות פיזיולוגיות. על איזה סיבות פיזיולוגיות מדובר (אני לא לוקח צד בויכוח)? הדבר היחיד שאני מעלה בדעתי הוא כאשר, חלילה, האם עברה ניתוח עקב סרטן שד. אבל אני חושב שכסיבה פיזיולוגית לאי אפשרות להניק, זה בוודאי לא שכיח, משום שהגיל הממוצע למחלה זו הוא גבוה בכמה שנים מטווח הגילים הממוצע ללידה. ובאשר לשאר סיבות פיזיולוגיות - בכל הספרים שאשתי קראה בנושא זה (וגם אני קראתי, אם כי לא ביסודיות כמוה), תמיד נאמר שכל אשה מצויידת בנתונים הפיזיולוגיים המתאימים להנקה, וכי אם נאמר ש"אינה יכולה" - זה נובע מכך שלא קיבלה הדרכה נכונה. שוב, אינני לוקח צד ואינני מן המצדדים ב"להניק בכל מחיר", אני פשוט סקרן, במה מדובר. |
|
||||
|
||||
אישתי ילדה בניתוח קיסרי. החתך הזדהם והיא קבלה אנטיביוטיקה שבועיים. בתקופה הזאת גם נאסר עליה להניק בשל האנטיביוטיקה וגם הצלקת כאבה כאשר היא השעינה את בננו. כשסוף סוף יכלה להניק, כבר נגמר לה החלב, והילד התרגל לבקבוק. הספרים הללו אומרים "לא קיבלה הדרכה נכונה"? אולי זה נכון, זה כמובן דבר שאי אפשר לסתור. |
|
||||
|
||||
ישנם מקרים של פטמות שקועות, מיעוט חלב ואפילו חזה גדול מדי שמקשים על ההנקה והופכים אותה לעיתים לבלתי אפשרית. |
|
||||
|
||||
ויש פשוט מקרים שזה נורא נורא כואב. זאת אומרת, הנקה תמיד מלווה בכאבים בהתחלה, כי עצם ההנקה גורמת לרחם להתכווץ, ובשלב זה הרחם כבר סבל לא מעט. אצל רוב הנשים זה כאב נסבל. אצל חלק הכאב רב מדי (או ההגדרה לנסבל היא שונה). לחלק מהנשים יש פטמות רגישות מאד שנסדקות בגלל ההנקה וגורמות לכאבים קשים. בימים עברו לא היתה ברירה: האם סבלה כל תופעת לוואי כי הנקה היתה הדרך היחידה להזין את התינוק. היום רוב הנשים שנתקלות בתופעות לואי קשות כאלו (והן מיעוט בקרב הנשים בכלל) יעדיפו להאכיל את התינוק מבקבוק (אם כי עדיף לא ברמדיה צמחית). זה לא עושה אותן אמהות פחות טובות. אני, אגב, מתכוונת לפחות לנסות להניק את חסה הקטנה. חוויות יגיעו מפברואר ואילך. |
|
||||
|
||||
ממך הייתי מצפה לקרוא לה סינטה. |
|
||||
|
||||
ישנם מצבים שבהם האם פשוט לא יכולה לספק מספיק חלב כדי להזין את התינוק, ישנם מקרים (כמו למשל לאחר ניתוחים להגדלת או הקטנת חזה) שהנקה פשוט לא אפשרית, ויש גם את כל הדברים האחרים שמנו כאן לפני. בקיצור, הספרים שקראתם לא משהו. |
|
||||
|
||||
אל תדבר שטויות. זה שלא יפה להגיד את הדברים בחברה לא אומר שהם לא קיימים וכמו שענו אחרות ואחרים, לא כל אם מסוגלת להיניק, מסיבות שונות. באמת שכמו שאמרתי בתחילת השירשור הזה, הדבר האחרון שהאם צריכה על הראש חוץ מכל שאר הדברים (גם אם מקבלים אותם בכל האהבה שבעולם) היא שיציקו לה בגלל זה. אגב, כבר דנו כאן באפשרות (שאפילו מר אנשלביץ שנשמע לי די שמרן קיבל) של מיניקה שאינה האם - מה רע בזה? ומה לגבי אומנת / או-פר - האם אם שמשתמשת בשירותיה גם היא "לא ממלאת את תפקידה" ילדים קטנים שמשתעשעים בדברים שהם לא מבינים בהם כלום. |
|
||||
|
||||
אני לא מציק לאף אחת. אני אמרתי את דעתי בדיון פומבי. בכל מקרה, מה שהקפיץ אותי זה ההתייחסות שלך אל הילד באופן כללי כעול שצריך להפטר ממנו באיזושהי דרך. בשביל מה הבאת ילד לעולם אם זאת ההתייחסות? אני לא אוהב את הרעיון של מיניקה שאינה האם. למה? כי לדעתי זה שההורים של הילד הם שדואגים להאכיל אותו (האם, כשמדובר בהנקה, והאם והאב בשלב מאוחר יותר, או אם אי אפשר להניק) זה המינימום שהורים צריכים להשקיע כשהם מחליטים להביא ילד לעולם. עם תום חופשת הלידה, הגיוני וסביר ששני ההורים ירצו לחזור לעבודה, וזה מן הסתם גם מתבקש כי משפחה לא יכולה להתקיים בלי להשתכר. לפיכך, אם זה הגיוני מבחינה פיננסית, אין סיבה שההורים לא יקחו מטפל/ת - ובתנאי שהם כן ידאגו לבלות זמן רב ככל האפשר עם הילד. לזרוק את הילד על איזה או-פר ולשכוח ממנו עד שהוא מתגייס זה דבר שהיה טוב אולי לאנגליה הוויקטוריאנית, אבל לדעתי זה לא לגיטימי כיום. ילדים קטנים שמשתעשעים בדברים שמעסיקים אותם בימינו. (לא, טרם) |
|
||||
|
||||
ואתמול, במקרה, ראיתי תוכנית על קיבוצי העלייה השנייה, שם היה נהוג (בשם עיקרון השיתוף) להעביר את הילד ליניקה בין האמהות השונות שילדו באותו זמן, בעיקר ילדים שאמם לא הצליחה לייצר מספיק חלב. אחת האמהות שהתנגדה לכך שמישהי אחרת תיניק את ילדה, נאלצה לעמוד בפני לחץ חברתי כבד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |