בתשובה לדב אנשלוביץ, 25/06/04 7:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לי שום בעיה עם זה שאתה טוען את הדברים שאתה טוען, אני רק חושב שאתה לוקה בפשטנות יתר. ברור שגם המומחים טועים, וברור שיש תחומים בהם החיזוי אינו טוב בהרבה מהטלת מטבע פשוטה. השאלה היא אם הערכה לגבי כוונות הפלשתינאים אכן נופלת לתחום הזה. אני נוטה להאמין שמי ששומע מה עראפאת לוחש על אוזנו של אבו-עלא במוקטעה (מה, לא שמעת על המיקרופון המוחבא בקיר?) יכול להעריך בסבירות גבוהה למדי מה כוונותיו של האיש. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שלרוב ערפאת ידע שכנראה יש מיקרופון, ויקח את זה בחשבון כשהוא לוחש על אוזנו של אבו-עלא. ונדמה לי שבמקרה הזה, כל יתרונו של ראש אמ"ן על דב אנשלוביץ אכן מתסמס. מתי כן ראש אמ"ן חכם יותר? אם הוא יכול לומר שיש לו מידע על תוכן שיחות של ערפאת שבודאות גבוהה ערפאת לא ידע בזמן אמת שלראש אמ"ן יהיה מידע עליהן (ובתנאי, כמובן, שאלו שיחות שמבחינת ההקשר שלהן אפשר להניח שהן מבטאות כוונה אמיתית של ערפאת). יכול להיות שיש - מן הסתם, אם יש אז ראש אמ"ן לא יוכל למסור פרטים - אבל אני לא יודע עד כמה זה סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהדברים שלוחש ערפאת על אוזנו של אבו עלא, שהם מדרך הטבע עוסקים בטקטיקה ולא באסטרטגיה, אין להם כמעט חשיבות מבחינת היכולת להעריך את טיבם של היעדים הלאומיים של הפלשתינים, ואת זה צריך לעשות ע''י בחינת הנתונים הגלויים. כדי להמחיש זאת תאר לעצמך שהרצל היה לוחש לאוזנו של נוראדאו או מישהו אחר בסביבתו שהוא מתכוון להקים מדינה ליהודים. ברור שלא היה טעם לעשות זאת. כשהרעיון הזה עלה במוחו הוא לא שמר עליו בסוד. לו היה עושה כך לא היה לו כל סיכוי לממש את החזון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקורות המודיעיניים שעליהם אני מבסס את הערכתי הם למשל דברים מסוג אלה שאמר ערפאת לעמו עוד לפני פסגת קמפ דויד: "לעולם לא נסכים לפתרון אחר עבור פליטי 48 מלבד החזרתם לבתיהם, ולעולם לא ישררו שלום ויציבות באזורנו כל עוד לא נקבל לידנו את ירושלים." ראה דיון 245 דברים מסוג זה אבו עלא לא קולט מלחישת ערפאת על אוזנו. אלה דברים גלויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שלכלכלן אין עדיפות במידע אליו הוא נגיש על פני כל אדם אחר, אבל הוא מבין תהליכים כלכליים טוב יותר, כך איש מודיעין אמור לנתח ולהבין את "הכוונות המדיניות" טוב יותר. במה לאיש מודיעין יש יתרון על פני דב אנשלוביץ? בשלוש נקודות - א. הוא מכיר וסוקר חומר בהיקף רחב יותר, כגון מאמרים בעיתונות הפלשתינית, כרוזים של החמאס וראיונות עם אישי ציבור. לאו דווקא מדובר בחומר סודי, אלא בחומר שיכול להיות נגיש לכל אבל בעוד רוב האנשים לא יגיעו אליו מפאת חוסר זמן ומאמץ שנדרש, הרי שאיש המודיעין זהו תפקידו. ב. איש המודיעין מקדיש את שעות עבודתו וימיו להכרת "הצד השני". על כן, סביר להניח שיש לו את הכלים להבין טוב יותר את כוונותיו. כנראה שהוא מכיר טוב יותר את ההיסטוריה המוסלמית, לדוגמה, כדי להבין את המשמעויות הנלוות להצהרות שונות של ערפאת. כנראה שהוא יכול להשוות את התנהגות ערפאת (או אישים אחרים) במצבים שונים ולהסיק מכך מסקנות, מותרות שאין ל-"אדם מן הישוב". ג. מידע חסוי - היתרון הזה בא לידי ביטוי בשני אופנים -לרוב, אנשי המודיעין הבכירים מכירים גם את מהלכי הצד הישראלי בצורה טובה יותר (מה בדיוק הציע ברק בקמפ דיוויד? מה עלה בדיונים שם?) ולכן יכולים להבין בהקשר רחב יותר ולנתח מול הצעות קונקרטיות את התגובות הפלשתיניות. אופן שני - לעתים יש מידע שכן עולה באופן סודי אך לא באופן גלוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדברים שאתה מביא אינם סותרים את מה שאומר דוב ואינם מוכחים שהוא טועה. כמו בדוגמה שהביא דוב: החזאי יש לו כלים והוא מקדיש זמן רב לחיזוי מזג האוויר, ובכל זאת בכל הקשור בתחזית שנתית אין לו (לפחות בתקופתנו) שום יתרון על מישהו אחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |