בתשובה לדב אנשלוביץ, 24/06/04 23:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא נכון. לא שראש חטיבת המחקר חף מטעויות, אבל הוא מבסס את ההערכות שלו על הכרות הרבה יותר עמוקה עם החומר, כולל הרבה חומר שאתה לא יודע על קיומו בכלל. כשראש מחלקת המחשב בטכניון מעריך שתוך חמישים שנה נגיע למכונה שתעבור את מבחן טיורינג, ואתה טוען שלא, אני את הכסף שלי שם עליו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שלחזאי מזג האוויר יש כלים רבים משלי, תמיד טענתי (למרות שכאן מדובר בנושא הרבה יותר טכני ממאוויי הפלשתינים, וכזה שאינו קשור בנפש האדם המפותלת), שהתחזית השנתית שנהגו תמיד לפרסם לפני כל חורף הינה חסרת משמעות, ושאני יכול לחזות את כמות המשקעים הצפוייה בדיוק דומה (ע"י הטלת מטבע). לאחרונה, לאחר כמה כשלונות רצופים, הם עצמם ירדו מהעניין כליל, ובשנה האחרונה כלל לא פרסמו את התחזית הזאת. אשר למבחן טיורינג, אינך יודע עד כמה קלעת, ועד כמה זה קשור לעניין, ועד כמה יש לי תשובה מוכנה שעומדת לפרוץ מתוכי בבחינת יותר משהעגל רוצה לינוק. . . ובכן, על מבחן טיורינג נודע לי לראשונה מצפייה בתוכנית טלוויזיה לפני למעלה מעשרים שנה. בתכנית הופיעו שניים: האחד איזה גאון צעיר ומבטיח בשם ואקנין (שאחרי שנה כבר איש לא שמע עליו), והשני ראש המחלקה למדעי המחשב (תחום חדש אז), באוניברסיטה העברית, שהיה גם פרופסור למתמטיקה, ואדם מאד מפורסם ומוערך (לצערי, דווקא את שמו איני זוכר). שני האנשים האלה דברו בהתלהבות על עולם המחשבים, ותיארו את מבחן טיורינג כמבחן שבו מתקשרים אדם ומחשב (באמצעות מקלדת. היום או אולי בעתיד הקרוב זו יכולה להיות ממש שיחה קולית. האפשרות הטכנית הזאת, בה, בניגוד למעבר קרוב של מבחן טיורינג, אני דווקא כן מאמין), ואותו אדם עם אדם אחר, והאדם הראשון שמדבר עם מחשב ועם אדם אחר לא יוכל להבחין מי אדם ומי מחשב. שני המשתתפים טענו בתכנית שלדעתם תוך עשר שנים ייוצר מחשב שיעבור את המבחן הזה. אני חלקתי עליהם (באזני הקהל היחיד שצפה עמי בתכנית - אשתי), ואמרתי שלדעתי המבחן הזה אינו מוגדר היטב ותמיד יישאר הויכוח עם נערך בצורה נכונה והוגנת, וגם שבכל מקרה איני מאמין שתוך עשר שנים מישהו בכלל יטען טענה שקיים איזה שהוא מחשב שעבר את המבחן הזה. אני חושב שאין היום שום ויכוח על כך שלפני עשר שנים לא היה מחשב כזה. אז ייתכן מאד שאני טועה (כבר עשיתי זאת בהצלחה לא מעט פעמים) ואתה יכול להאמין יותר בעניינים מורכבים מכדי שיהיו בתחום המקצועיות, לאמ"ן או לחזאים או לראש מחלקת המחשב בטכניון, כמו שאתה מאמין שההתנתקות תשפר את מצבה של מדינת ישראל. אבל אני בכל זאת טוען את הדברים שאני טוען. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו ראש מחלקה שהזכרתי, נדמה לי שנקרא פרופסור רבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם מיכאל רבין (מתל-אביב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופ' רבין הקים את המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה העיברית וכיהן כרקטור האוניברסיטה כיום הוא מלמד וחוקר בהרוורד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום בעיה עם זה שאתה טוען את הדברים שאתה טוען, אני רק חושב שאתה לוקה בפשטנות יתר. ברור שגם המומחים טועים, וברור שיש תחומים בהם החיזוי אינו טוב בהרבה מהטלת מטבע פשוטה. השאלה היא אם הערכה לגבי כוונות הפלשתינאים אכן נופלת לתחום הזה. אני נוטה להאמין שמי ששומע מה עראפאת לוחש על אוזנו של אבו-עלא במוקטעה (מה, לא שמעת על המיקרופון המוחבא בקיר?) יכול להעריך בסבירות גבוהה למדי מה כוונותיו של האיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שלרוב ערפאת ידע שכנראה יש מיקרופון, ויקח את זה בחשבון כשהוא לוחש על אוזנו של אבו-עלא. ונדמה לי שבמקרה הזה, כל יתרונו של ראש אמ"ן על דב אנשלוביץ אכן מתסמס. מתי כן ראש אמ"ן חכם יותר? אם הוא יכול לומר שיש לו מידע על תוכן שיחות של ערפאת שבודאות גבוהה ערפאת לא ידע בזמן אמת שלראש אמ"ן יהיה מידע עליהן (ובתנאי, כמובן, שאלו שיחות שמבחינת ההקשר שלהן אפשר להניח שהן מבטאות כוונה אמיתית של ערפאת). יכול להיות שיש - מן הסתם, אם יש אז ראש אמ"ן לא יוכל למסור פרטים - אבל אני לא יודע עד כמה זה סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהדברים שלוחש ערפאת על אוזנו של אבו עלא, שהם מדרך הטבע עוסקים בטקטיקה ולא באסטרטגיה, אין להם כמעט חשיבות מבחינת היכולת להעריך את טיבם של היעדים הלאומיים של הפלשתינים, ואת זה צריך לעשות ע''י בחינת הנתונים הגלויים. כדי להמחיש זאת תאר לעצמך שהרצל היה לוחש לאוזנו של נוראדאו או מישהו אחר בסביבתו שהוא מתכוון להקים מדינה ליהודים. ברור שלא היה טעם לעשות זאת. כשהרעיון הזה עלה במוחו הוא לא שמר עליו בסוד. לו היה עושה כך לא היה לו כל סיכוי לממש את החזון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקורות המודיעיניים שעליהם אני מבסס את הערכתי הם למשל דברים מסוג אלה שאמר ערפאת לעמו עוד לפני פסגת קמפ דויד: "לעולם לא נסכים לפתרון אחר עבור פליטי 48 מלבד החזרתם לבתיהם, ולעולם לא ישררו שלום ויציבות באזורנו כל עוד לא נקבל לידנו את ירושלים." ראה דיון 245 דברים מסוג זה אבו עלא לא קולט מלחישת ערפאת על אוזנו. אלה דברים גלויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שלכלכלן אין עדיפות במידע אליו הוא נגיש על פני כל אדם אחר, אבל הוא מבין תהליכים כלכליים טוב יותר, כך איש מודיעין אמור לנתח ולהבין את "הכוונות המדיניות" טוב יותר. במה לאיש מודיעין יש יתרון על פני דב אנשלוביץ? בשלוש נקודות - א. הוא מכיר וסוקר חומר בהיקף רחב יותר, כגון מאמרים בעיתונות הפלשתינית, כרוזים של החמאס וראיונות עם אישי ציבור. לאו דווקא מדובר בחומר סודי, אלא בחומר שיכול להיות נגיש לכל אבל בעוד רוב האנשים לא יגיעו אליו מפאת חוסר זמן ומאמץ שנדרש, הרי שאיש המודיעין זהו תפקידו. ב. איש המודיעין מקדיש את שעות עבודתו וימיו להכרת "הצד השני". על כן, סביר להניח שיש לו את הכלים להבין טוב יותר את כוונותיו. כנראה שהוא מכיר טוב יותר את ההיסטוריה המוסלמית, לדוגמה, כדי להבין את המשמעויות הנלוות להצהרות שונות של ערפאת. כנראה שהוא יכול להשוות את התנהגות ערפאת (או אישים אחרים) במצבים שונים ולהסיק מכך מסקנות, מותרות שאין ל-"אדם מן הישוב". ג. מידע חסוי - היתרון הזה בא לידי ביטוי בשני אופנים -לרוב, אנשי המודיעין הבכירים מכירים גם את מהלכי הצד הישראלי בצורה טובה יותר (מה בדיוק הציע ברק בקמפ דיוויד? מה עלה בדיונים שם?) ולכן יכולים להבין בהקשר רחב יותר ולנתח מול הצעות קונקרטיות את התגובות הפלשתיניות. אופן שני - לעתים יש מידע שכן עולה באופן סודי אך לא באופן גלוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדברים שאתה מביא אינם סותרים את מה שאומר דוב ואינם מוכחים שהוא טועה. כמו בדוגמה שהביא דוב: החזאי יש לו כלים והוא מקדיש זמן רב לחיזוי מזג האוויר, ובכל זאת בכל הקשור בתחזית שנתית אין לו (לפחות בתקופתנו) שום יתרון על מישהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרתי קודם את אותה שיחה קולית שאפשר יהיה לנהל עם המחשב. הנושא הזה מול נושא מבחן טורינג והאינטליגנציה המלאכותית בכלל, מוכיח עד כמה תחזיות העתידנים לוקות. כי כאשר שודרה אותה תכנית לפני יותר מעשרים שנה כל נושא איבוד האותות היה מאד מפגר, ואני מניח שלו אמר מישהו שיהיה אפשר להקליד משפט למחשב ולשמוע את הדברים נאמרים בקולות ממש דומים לקולות טבעיים, או להגיד משהו למחשב והוא ינתח את הקול וימירו לטקסט כתוב, הדבר הזה היה נשמע מופלא מאד, ולא נשמעו אז תחזיות כאלה. לעומת זה , האופטימיות בקשר להתפתחות ''אינטליגנציה מלאכותית'', הייתה רבה וההתפתחות הייתה הרבה מתחת למה שצפו. בנושא האינטילגנציה המלאכותית, נדמה לי שכתבתי פעם שלדעתי המשימה לבנות מחשב שיחשוב כמו אדם היא משימה שמעבר לכך שאינה מוגדרת היטב, היא גם חסרת תועלת, ולא כדאי כלל להשקיע בה. המחשב הוא כלי שתפקידו לעזור לאדם ולא לחקות אותו ולכן המשימה צריכה להיות מוגדרת כמשהו שעוזר. אם בדרך למלא את המשימה הזאת יהיה הכי קל לבנות תכנה שמזכירה ומחקה חשיבה של אדם זה בסדר גמור, אבל החיקוי עצמו לא צריך להיות המטרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא על ועקנין דובר כאן באייל לפני כמה זמן. נדמה לי שבמאמר ה"טרחנים". המנוע קצת מקרטע אצלי אז אני מוותר על הלינק, אבל נדמה לי שאלון הופיע איתו בטלוויזיה, ואפופידס ניסה לבנות מכונת זמן בעזרתו ( לא, זה סתמ השמצה, אולי בכל זאת צריך לחפש את הלינק). <מאוחר יותר> יש! תגובה 165211 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |