בתשובה לדקוטה ג'ו, 24/06/04 12:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עובדה חשובה נוספת: לסלחנות של מערכת המשפט הגרמנית באותה תקופה, כלפי לאומנים שמבצעים מעשי אלימות פוליטיים מתוך "אהבת המולדת", היה חלק חשוב בכירסום הדמוקרטיה הגרמנית החלשה והיתה בין הגורמים שהובילו להידרדרות מעשי האלימות אל עבר חיסולה של הדמוקרטיה. סלחנות כזו לא היתה מנת חלקם של שמאלנים, שנתפסו כמאיימים על קיומה של המדינה ובגלל התנגדותם ללאומנות הגרמנית והאינטרנציונליזם שלהם, זכו לליחס קשוח ממערכת המשפט הזו. חשוב ללמוד את הלקח הזה כאשר מתמודדים עם לאומנות שאינה מראה כבוד לחוק ושבזה בגלוי לדמוקרטיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה לנו פעם מישהי כאן בשם ''סתם איילת בארץ ישראל'' (שאח''כ לדעתי עברה לשם ''הלל הזקן'') שקראה לסלחנות כלפי לאומנים שמבצעים מעשי אלימות פוליטיים מתוך ''אהבת המולדת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה על סיפו של כרטיס צהוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכונה ''תקופת המאבק''. סביר שהנאצים סברו שהתנהגותו של טכוב מטילה כתם על פעולות אנשי הבריגדה שקודשו על ידי הנאצים. לכן, סביר גם שניסו להצניע את ה''חרפה''. טכוב עצמו, שהיטב היה מודע לכך מן הסתם, ניסה להצניע את עצמו כחייל אלמוני בלגיון הזרים, אך עם כיבוש חלק מצרפת וכינון משטר וישי משתף הפעולה בחלקה האחר, כנראה העלמותו במרסיי לא עזרה. כנראה שגם הכתבה ב''הארפרס מגזין'' משכה שימת לב בברלין, וכך איפוא, סביר שהגרמנים דרשו את הסגרתו. יתכן איפוא שהוסגר והועלם. אפשרות אחרת היא שהגר לעולם החדש ושם העלים את זהותו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |