|
||||
|
||||
1) "התערבות המדינה ..." - יתכן שזה נכון אך החלפת המילה "מדינה" במילה "ממסד דתי" לא תשנה את התוצאה. 2) החוק דוקא מבחין יפה מאוד בין עבירה אזרחית (שעליה צריך לשלם בד"כ מחיר כספי" שכמעט כולם עוברים לבין עבירה פלילית שמבצעיה מקומם בכלא והם שייכים למיעוט העברייני. זה דוקא הציבור שאוהב לבלבל בין 2 הסוגים. 3) אני מסכים אתך ששלטון החוק אינו מייחס את החשיבות הראוייה לאכיפת החוק בתחומים היומיומיים (גניבות רכוש ורכב, כייסות, אלימות בציבור). גם לדעתי חברה המחליפה את הסדר הציבורי במשפטי ראווה היא קריקטורה של שלטון חוק ולא הדבר עצמו. לגבי דרעי, מנין לקחת את הבטחון שהוא זכאי (חוץ מאשר בביה"ד של הרב ע. יוסף), נבצר מבינתי. לטעמי, די בעובדות שאינן שנויות במחלוקת כדי להוכיח לי שהאיש מושחת (חשוב על אדם עם משכורת של שר הרואה לעצמו היתר לקחת כספים מזוג זקנים עריריים בניו-יורק). 4) כל מערכת אכיפה היא מוטה לטובת הממסד האוכף. שחיתות צריך להוכיח בבתי הדין (הקיימים) ולא להטיח סתם כך. מערכת אכיפת החוק בישראל בעיני לא יעילה, בטלנית ועשירה בדעות קדומות אבל טהורה משחיתות באופן יוצא מן הכלל. 5) אם היתה דרישה שכל מי שמביע דעתו ב"אייל" חייב לדעת את כל העובדות והפרשנויות של מושא דעתו, אפשר לסגור את ה"אייל" כבר עכשיו. הפתרון שלך הוא יותר בעיה מפתרון. הפתרון שלך היה מועמד להיות הגיוני בעבר, כאשר חיינו בחברות צפופות פחות. אפשר היה לבחור בדת הרוב ולהשתית את חיי הציבור עליה. מי שלא יכל/רצה להסתדר עם הדת השלטת, יכל להגר למקום אחר. היום בעולם בו רק מיעוט קטן חי בדיוק במקום שהיה בוחר ובו הגירה היא אופציה ממש ממש קשה, שלטון דת ידחוק את מתנגדיו או לציבור אילם שיפעל ככל יכולתו כדי להכשיל את השלטון מבלי להתנגש איתו (אירן) או למיעוט אלים שיפעל באלימות קיצונית כדי להגן על קיומו (אפגניסטן). |
|
||||
|
||||
1) ממסד דתי שיכול לכפות משהו הינו מדינה, למשל איראן. הממסד הדתי בישראל אינו כופה שום דבר. המדינה היא הכופה והיא כופה נושאים דתיים במסגרת מכלול אדיר של מאמצים לנהל את חייהם של הנתינים המטומטמים חסרי האחריות. 3) משפטנים בכירים כבר הביעו דעתם. אני מסיק זאת מכך שהכל נדון ונלעס ושתי הראיות שהופיעו בתקשורת היו: א) מאיפה יש לו כסף? ב) עד מדינה שקרן שקיבל הטבות כדי להעיד נגד דרעי העיד נגדו. טענתך נגד דרעי נובעת מחוסר הבנה של הסוציולוגיה של החרדים. זה גם מה שקרה לביה"מ. מבחינה זאת בית המשפט נהג ברשלנות פושעת ואם היה דין במדינה הם היו צריכים לתת את הדין. ואין לי שום דבר בעד דרעי. הוא יירקב בגיהנום ביחד עם שאר פושעי אוסלו. 4) מבחינתי, מתן העדפה לטיפול בתיקי ימניים ודתיים על חשבון תיקי שמאלנים היא שחיתות. אתה יכול להגדיר את הדברים אחרת. 5) אני הסברתי מה כוונתי בחזרה לתורה במקומות אחריים באייל הקורא. בקיצור אומר שמדובר ב: א) צמצום דראסטי של התחומים בהם מותר למדינה להתערב (הוצאה כמעט מוחלטת של המדינה מחינוך, בריאות, תרבות, רווחה ושירותי דת). ב) קביעת חוק מפורט וברור כך שהשופט רק קובע את העובדות עד כמה שניתן. |
|
||||
|
||||
זה דוקא די דומה לאיראן, מה שאתה מציע. כך יהיה אפשר גם לחרב לכולנו את החיים וגם ישארו מספיק מדינה ושופטים שיהיה אפשר להפיל את האשמה עליהם. בעצם זה די דומה לישראל. ניתן את השלטון לימין אבל נשאיר מספיק שמאלנים בשטח שיהיה אפשר להאשים כל פעם שמשהו לא הולך. אם התורה היא הפתרון לכל, סלק את המדינה, סלק את מערכת המשפט החילוני וקח את האחריות המלאה. אל תשאיר לך שעירים לעזאזל למקרה הצורך. (ויהיה צורך, תאמין לי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |