|
||||
|
||||
אנסה רק להוסיף על דבריו של ערן. 1. "כביכול, ממילא כמעט הכול בעולם השקר שלנו הוא "כביכול""? עולם השקר של מי? מי זה "שלנו"? 2. אתה לא מבין ששמך הטוב *נפגע* כשאתה מתנהג כך? 4. דרכך לבקש הבהרות היא לכתוב "כן, באמת?"? לי זה נשמע יותר כמו הטלת ספק. 5. "*אני* לא הפניתי אצבע מאשימה כלפי אלמונים". אולי בעיניך "כאן באייל אני מופיע, בניגוד להתחזויותיך שלך, בשמי ושם משפחתי המלא" זו מחמאה, בעיני זו ביקורת. וביקורת היא מצחיקה כשהמבקר משתמש באותה השיטה ואף מצדיק אותה. אם החלטת לשוב ולהגיב, יהיה יותר מעניין אם תתייחס דווקא לתגובה 212241, נניח. |
|
||||
|
||||
1. על פי תפיסת עולמי היהודית, אנחנו כולנו חיים ב"עלמא דשיקרה". 2. אה, *פגיעה* הינה עניין סובייקטיבי לחלוטין, אם לא ידעת. 3. בלעה אותו האדמה, אצלך בבית. 4. שאלתי במקור הייתה: האם אתה אף פעם לא פועל כפי שמצבי הרוח הרגעיים מנווטים את נפשך? וכלל לא ענית עליה. 5. כאשר אני כותב: "באייל אני מופיע, בניגוד להתחזויותיך שלך, בשמי ושם משפחתי המלא", אני מתכוון לכך שהנה, תביט נא למעלה ותחזה בשמי המלא ושם משפחתי המלאה בצבע כחלחל שטל כהן יקירינו דאג לצובעו, ואולי רק אז תבין שבניגוד לשכ"ג או לאיילמוני (איני זוכר למי מהם כבתי בדיוק את המשפט המצוטט, אבל הכוונה היא אותה הכוונה לשניהם), אני מופיע כאן על פי רוב בשמי המלא, ורק לעתים מצאתי לעצמי בעבר הרחוק סייעתות טיעוניות מכיוונים אחדים נוספים. ואילו אצלו, אלה מעשים שבכל יום איילי בהיר כשמש. אם וכו' - אני הרי הזהרתי אותך לירוק שלוש פעמים או לדפוק שלוש פעמים על עץ כנגד עין הרע, ומאחר וככל הנראה התעקשת להמשיך להיות אקדמאי משכיל שאינו מאמין במיסטיקה וכו' - אז עין הרע פשוט חוגגת והנה אני צריך ללכת לסידורים (-: להית' |
|
||||
|
||||
עדי סתיו ביקש שנפסיק, ואני נוטה להסכים. רק אל תיעלב שוב, אם חשוב לך לשמוע את תגובתי על הדברים הללו, תגיד. |
|
||||
|
||||
שנינו נכבד את בקשתו של עדי סתיו. |
|
||||
|
||||
שלושתנו. מתחזה נאלח שכמותך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |