|
||||
|
||||
אין לי וויכוח עם רעיון הפרטת הרפואה, אני חולקת על ההצעה לביצוע ועל ההצעה להפריט את הלימודים, מהסיבות הבאות: 1. כושר השיפוט של אנשים לגבי מה שנחוץ להם מבחינה רפואית הוא מוגבל. יש הכרח לקבוע מינימום מאד רחב - דוגמא פשוטה: רבים נוטים לא להגיע משך שנים רבות לבדיקת רופא, וכך הם יכולים לומר לעצמם שהם בעצם בריאים... רק לפני 5 ימים היתה אצלי במרפאה גברת בת 50+ ש-14 שנה לא היתה אצל רופא ולא עשתה שום בדיקה. היא באה אלי בגלל כאב ראש שהחל יום קודם לכן, בבדיקה היה לה ל"ד 180/100 , היא גם ספרה שבשנה-שנתיים האחרונות יש קשיי נשימה בעליות (מחלת לב איסכמית?) ובבדיקות דם רוטיניות אחר מס' ימים - נראו גם סכרת והיפרכולסטולמיה. למרות שהסברתי לה מה צריך לעשות, אין לי מושג אם היא תטפל בעצמה - ייתכן שכן, אבל ייתכן שעכשיו היא תעשה מה שעושים אנשים רבים - תראה את התוצאות ותאמר לעצמה "שטויות, הרי אני חשה בטוב" או "אני אעשה דיאטה ויהיה בסדר"... התוצאה תהיה, שבעוד אי-אלו שנים הגברת הזו תעלה הרבה מאד למערכת במונחים של טיפול ב"אסונות" כמו התקף לב, ארוע מוחי, פגיעה כלייתית עד רמה של דיאליזה ועוד, וזה עוד לפני שמודדים את הנזק לאיכות חייה ואת הנזק העק'יף של אבדן כושר עבודה וכד'. אז לי נראה פשוט בלתי אפשרי לתת לה להחליט למשל שהביטוח שלה לא יכלול טיפול שגרתי בבעיות שיש לה, שיכול למנוע את הסיבוכים בעתיד. 2. ראיון קבלה ומבחן אישיות כקריטריון קבלה לבי"ס לרפואה הם מסוכנים לא פחות מקבלה ע"ס פסיכומטרי ובגרות בלבד. אין בהם שמץ של אובייקטיביות, והם פתח רחב מאד לפרוטקציות ואפליה. מנסיונם של אנשים שלמדו איתי רפואה - למשל באוניברסיטה העברית, הראיון נועד רק לוודא שאתה שפוי פחות או יותר, בעוד בטכניון המועמדים נשאלו שאלות שמשום מה נועדו לבדוק כנראה דמיון ויצירתיות (כמו "לו היו אומרים לך שתהיה בע"ח, איזה חיה היית בוחר להיות"), ובכל מקרה לא נבדקו יותר מדי הכישורים בתחום יחסי אנוש. גם המבחנים בכתב כללו שאלות לחלוטין לא רלוונטיות, כמו "האם אתה מאמין בביאת המשיח" (ואם כן אז מה?), או האם אתה אוהב את אביך ואמך באותה מידה (ומה אם הורה אחד גידל אותך ולכן אתה אוהב אותו יותר - האם זה מעיד שאתה דפוק?). 3. הפרטת הלימודים ברפואה אינה מעשית. בניגוד למה שקורה במשפטים, מחשבים וכד', שם אפשר להכניס לכיתה 150 תלמידים (ואם למרצה יש מיקרופון אז גם 300), ברפואה חלק אינטגרלי מהלימודים הוא עבודה מעשית במחלקות, ומס' הסטודנטים שאפשר להכניס למחלקה הוא מוגבל מסיבות רבות. קודם כל יש תרגול על חולים, וגם כיום לא כל חולה רוצה שסטודנט יבדוק אותו, בנוסף, חלק גדול מן הלימוד במחלקה מבוסס על שעות הדרכה ע"י רופאים במחלקות, שגם ככה יש להם מספיק עבודה, וחלקם הגדול לא מתוגמלים כלל על ההוראה, והם מתייחסים להוראה במקרה הטוב כהתנדבות למען הדור הבא, ובמקרה הרע כעול מטריד. המצב יהיה גרוע רק יותר אם תציף את המחלקות בסטודנטים ה"פרטיים". מלבד זאת, לא כל בי"ח הוא ברמה המאפשרת הוראה טובה (למשל בתיה"ח הפרטיים בארץ אינם כוללים חלק גדול מהמחלקות, אלא בעיקר מחלקות כירורגיות, שבהם מנתחים פרטיים באים לכמה שעות כדי לעשות יותר כסף, ואינם עובדים שם במשרה מלאה, ובוודאי לא ילמדו שם).לכן אי אפשר לתת ללמוד רפואה לכל מי שיש לו כסף לשלם. תקבל סה"כ רופאים טובים פחות. |
|
||||
|
||||
1) ישמעו אזנייך מה שמקלדתך מתקתק. למרות קיומו של ביטוח רפואי, הגברת הנכבדה לא טרחה להשתמש בו ולא לקחה אחריות על חייה. מה אם כן יעזור קיומו של ביטוח רפואי? אולי אם היא תצטרך לשלם עבור הטיפולים היא תדע להעריך את הבריאות שלה? אם ההשתתפות העצמית שלה על טיפולי דיאליזה תהיה 1000 ש"ח לחודש היא תשמור על עצמה הרבה יותר. אבל אם הכל חינם, את צודקת. בכל מקרה, הסבסוד אינו עוזר בחלק מהמקרים. עד כמה הוא יעזור אפשר לראות מאחוז המעשנים, אוכלי הזבל והתעסקים בשאר תחביבים מסוכנים. 2) יש לך שיטת ניבוי יותר טובה לשאלה מי מתאים להיות רופא? לי יש. הפרטה. אדם שלא מתאים להיות רופא לא ישקיע 300-400 אלף ש"ח בהכשרה למקצוע בה יכשל או שיעשה זאת מתוך ידיעה שייתכן שיכשל. ככל עסקה כלכלית, אנשים יחשבו מה כדאי להם. ויפעלו בהתאם. היד הנעלמה תדאג לכך שלא יהיה מחסור של רופאים. 3) הכסף יענה את הכל. זהו סיפור היד הנעלמה. אם ישלמו להם, רופאים ישמחו ללוות סטודנטים ולהכשירם. הכסף גם ידאג לכך שסטודנטים יקבלו הכשרה טובה (הם ישלמו עליה) ושהציבור יקבל רופאים טובים (הם לא יקחו רופאים מאוניברסיטאות גרועות). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |