|
||||
|
||||
אבל זאת בדיוק טענתי: רמת השחיתות ברפואה עלתה דוקא כשהרופאים ברפואה הציבורית הורשו לעבוד במקביל גם ברפואה פרטית. הרעיון שהם יעשו הפרדה מוחלטת בין עסקיהם הפרטיים לבין הפרקטיקה הציבורית שלהם הוא מופרך מעיקרו. ומה היה לנו קודם? אותו דבר, פחות או יותר. רופאים עסקו במה שנקרא "רפואה אפורה", כלומר עסקו גם ברפואה פרטית במקביל לעבודתם ברפואה הציבורית, אבל עשו את זה בצורה סמי-מחתרתית. עדיין יכולת לקצר תור ע"י פניה לרופא באופן פרטי, אבל היה לו קשה יותר לברוח באמצע המשמרת לשנתח דג שמן בבית-חולים פרטי כי עצם עבודתו באותו בית-חולים לא היתה עובדה גלויה ומקובלת. ההנחה היתה שאם יניחו לרופאים הבכירים להיטיב את משכורתם ע"י עיסוקיהם הצדדיים שייעשו בגלוי, הפיתוי שלהם להתנהג באופן לא אתי יפחת. את מה שהמציאות חושבת על ההנחה הזאת אפשר לקרוא בעיתון יום יום. אני מתאר לעצמי שהצעד הבא, לשיטתך, הוא פשוט ביטול הרפואה הציבורית בכלל. נניח למסעודה משדרות להשיג לעצמה את הטיפול הרפואי שהיא מסוגלת לקנות, ולהתחרות עם שרי אריסון על חסדם של היקירבצ'ים. זה, אולי, יצמצם את השחיתות, אבל אני לא בטוח שאני מוכן לשלם את המחיר החברתי של חזרה לימים הטובים של עקירת שיניים אצל הנפח המקומי. |
|
||||
|
||||
מי שמנתח דג שמן הוא וטרינר, או טבח, אבל לא רופא. |
|
||||
|
||||
אבל כתבתי ''לשנתח'', לא לנתח. כידוע, שינתוחי דגים נעשים ע''י כירורגים שעברו התמחות ימית. |
|
||||
|
||||
"אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה. " אז היו תורים ארוכים מאוד. הפרוטקציה (אני חבר של ירוחם ממחלקת מיסוי ופיתוי) שלטה בכל (וכמובן גם השחיתות שהיתה הרבה יותר גדולה אבל איש לא דבר). והאכות היתה ירודה. ההצעה שלי אינה לבטל את המימון הרפואי אלא לתת שוברים לצורך מימון הבסיס של הרפואה הפרטית. מעבר לזה, אכן כן. שרי אריסון תבחר את הרופא שהיא רוצה ותוכל לקבל חדר פרטי בתשלום. לא בפרוטקציה. 1 1 אחותי קבלה חדר פרטי בפרוטקציה. לא מציאה גדולה (החדר שם וצריך להשתמש בו ורוב הזמו הוא ניתן אקראית - ואולי יש כאלו שלא רוצים חדר קטן ופרטי) אבל שיהיה ברור שהפרוטקציה עובדת גם היום במלוא הקיטור. |
|
||||
|
||||
וזאת גם טענתי: כשאתה יוצר מגזר "מעורב" שבו מוכנסים אלמנטים של שוק חופשי בלי שהמגזר הופך לשוק חופשי באמת, אתה מקבל תוצאה רעה: שחיתות, ירידה באיכות וחוסר יעילות. בוא נזכור ונזכיר לרגע: הכנסת האלמנטים של שוק חופשי לשוק הבריאות נבעה מהמצב הקטסטרופלי לפני כן. ההחלטה להכניס אלמנטים אלו לא נבעה מכך שהמצב היה טוב אבל "רצו לשפר" – כולם דיברו אז במונחים של הצלת המערכת המתמוטטת (להזכירך: מה שמכונה קופת חולים כללית נמצאה בשנים אלו במצב של פשיטת רגל מתמשכת). כמובן ששוק חופשי יכול לשפר את המצב, אך לא כאשר הוא מוכנס כסוג של קישוט על פני העוגה. השינוי צריך להיות מהותי. גם אם לא הולכים לפי שיטתי באופן מלא (וכמובן שמוטב לו נהגו כך) ישנם מספר עקרונות פשוטים שחייבים לשמר כדי שהשוק יהיה פתוח באמת, אפילו אם אינו פתוח לגמרי: * סילוק ביטוח החובה: ביטוח בריאות "שוויוני" חובה מביא בהכרח למינימליזציה של השירותים הניתנים באמצעותו. למעשה, ביטוח הבריאות הבסיסי היום קיים כדי להרגיע את מצפונה של הבורגנות "ההומניסטית" כאילו העניים זוכים לביטוח בריאות כלשהו. בפועל, הביטוח אינו קיים לשום צורך ממשי והנפגעים העיקריים מכך הם אותם עניים שממצבם אתה כה מודאג. אם כוונתך לא רק לשכך את מצפונך אלא גם להועיל לעניים ואתה מתעקש לדבוק באידאולוגיה אנטי-חירותנית, לפחות עשה זאת כמו שצריך: בטל את ביטוח החובה וכונן על מקומו סיבסוד לשירותי הרפואה. כלומר, סיבסוד למצרך במקום לנצרך. * זרימת מידע חופשית: לרשות לקוחות המערכת צריך לעמוד מידע אמין וגלוי על המערכת, כולל שיעורי הצלחה ומחירים. דבר זה אינו קיים (כפי שציינתי לעיל). כאשר המידע על מחירים ואיכות זורם באופן חופשי וזמין לכל דורש, תקטן האפשרות של היקירביצ'ים למיניהם לנצל פחד ובורות אצל לקוחותיהם. לדוגמה, אמך שתחיה, הגברת מסעודה הכפר-הגלובלי (מקודם, ברקוביץ') תוכל ללמוד כי אין למעשה הבדל בין יקירביץ' למנתחים אחרים, כולל אלו בבית החולים באשקלון, הסמוך למקום מגוריה. במקום להכשל בתחרות עם הגברת אריסון, היא תוכל פשוט לא להתחרות ולהינות מניתוח באיכות דומה. * שירותים דיפרנציאליים: כל מי שביקר או אושפז בבית חולים בעשרים השנים האחרונות יודע כי "שירות שווה לכולם" משמעו בעצם "אין שירות לכולם." כלומר, איכות השירות שמקבל המאושפז היא פונקציה ישירה של מספר קרובי המשפחה שלו כפול כמות הכסף העומדת לרשותם. בתיאוריה, יש אחים ואחיות, רופאות ורופאים במחלקה. מחוץ למחלקת התיאוריה, לעומת זאת, יודע כל אחד כי הטיפול השוטף באישפוז רגיל מבוצע בעיקר על ידי בני משפחתו של החולה. זמנם של אלו הוא פונקציה של ההכנסה הפנויה של המשפחה, המאפשרת לה להשאיר מישהו עם החולה במהלך שעות היום והלילה או, אם הם עשירים יותר, לשכור אחות פרטית. אנשים עניים או בודדים זוכים להרבה פחות טיפול שוטף ויחס וסיכויי ההישרדות שלהם קטנים בהתאם. במלים אחרות, שירות דיפרנציאלי קיים כבר עתה, אך הוא אינו מוצהר. אין ספק כי כאשר האמת אינה נאמרת במפורש קל יותר לישון בלילה (אלא אם כן אתה עני, כמובן), אך המצב אינו משתנה. עניים מטופלים פחות ומתים יותר משום שהם עניים. עם שירות דיפרנציאלי יוכלו אנשים שלהם הכנסה גדולה יותר לרכוש את השירותים מהם יהנו במהלך האשפוז (ובמובן זה, יממשו את חירותם). מי שמתעקש על סוציאליזם-בכל-מחיר יוכל להתנחם לפחות בעובדה שכאשר ישנה אחות פרטית המופקדת על שלומם של 30 אחוז מהחולים, האחיות הרגילות במחלקה יוכלו לתת שירות טוב יותר לשאר החולים. |
|
||||
|
||||
1. "סובסידיה למצרך" היא חזרה לאותו מצב קטסטרופלי שהיה כאן עד קבלת חוק הבריאות. האם הוא היה טוב יותר או רע יותר מהמצב היום? אני לא יודע. הנסיון שלי אומר שהמצב השתפר, אבל אחרים טוענים אחרת. ביטול ביטוח החובה אכן מתאים לעולם החופשי והאמיץ החביב עליך, ואם בני האדם היו רציונליים במידה סבירה היה בו הגיון. המצב העגום הוא שאלה שלא ידאגו לבטח את עצמם יגססו לנגד עינינו, ואני עם כתבי מרכס שלי אתקשה להירדם בלילות, מה שעלול לפגוע גם בבריאות שלי. 2. זרימת מידע: מסכים לחלוטין. 3. מהנסיון שלי, זה אינו נכון. לצערי ליויתי לא מזמן קרובת משפחה שלקתה במחלה קשה (מהסוג שבעיתון נהוג לכנות כך) ומלבד העזרה של המשפחה היא זכתה גם לטיפול רפואי-סיעודי מסור מהצוות הרפואי. אגב, בשם חופש המידע הם טרחו למסור לה קצת יותר מידע ממה שהיא ביקשה בשלבים שונים, אבל זה כבר שייך לתחום אחר של יחסי רופא-מטופל שמוטב להניח בצד כרגע. גם היום אתה יכול לקנות שרות דיפרנציאלי - החל מאחות פרטית דרך אשפוז בבתי חולים פרטיים כמו המרכז הרפואי בהרצליה ואחרים. |
|
||||
|
||||
1. כידוע, אני מעדיף חירות אמיתית ולכן סולד מסובסידיות, אך אם כבר הן עדיפות על סובסידיות הניתנות בדמות ניכויים שונים במס, משום שאלו מתועלים בעיקר לערוצי צריכה ולא לשיפור או שימור הבריאות. עקרונותי, אגב, עובדים באותה מידה של יעילות אם אנשים פועלים בצורה רציונלית או לא. 3. נסיונך שונה, אם כך, מנסיונם של רוב האנשים ברוב המחלקות הרגילות בבתי-החולים. |
|
||||
|
||||
3) זה מאוד תלוי במחלקה, ונמצא איפשהו באמצע בין שניכם. יש הרבה אחיות שעובדות מתוך שליחות ויש גם הרבה רצון טוב. זה יכל להיות הרבה יותר טוב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |