|
||||
|
||||
ועדין אני אומר כשכל זולת שלא מתקשר איתנו, ואנחנו לא מודעים לסבלו, לא יוצר אצלנו קשיים מוסריים בהריגתו. שוב, מיליוני ג'וקים מתים כמעדן במזרח הרחוק, ומליוני פרות כדי להאכיל את המערב. על מי אתה שומע שמפגין נגד הרג ג'וקים? רק בזכות תקשורת נוצרות הזכויות. לפני 200 שנה לא היתה תקשורת המונית. לכן בני אדם יכלו לעולל מעשים נוראיים אחד לשני, ועדיין עקב התקשורת המועטה והידע המועט על המעשים, הם הופסקו כי נוצרו להם מתנגדים (לעבדות היו מתנגדים בשלטון, לא יודע מה עם הילדים בבריטניה). |
|
||||
|
||||
אמת שאין הרבה שדואגים לרווחת הג'וקים, אבל למען פרות דווקא יש המונים. קוראים להם צמחונים :-) המוסר שלהם מונע מהם לאכול בשר כדי לא לגרום סבל לפרות. זו שוב האמפתיה עובדת כאן, הציווי המוסרי הבסיסי ביותר: "מה ששנוא עליך על תעשה לזולתך". ברור, מה שאינני מכירה אינני יכולה לחוש אליו אמפתיה, ולכן התקשורת יש לה חלק גדול בפיתוח המוסר שלנו, אין לנו מחלוקת על זה. אבל אין די בתקשורת. הרי גם כאשר הסבל הוא לנגד העיניים, כמו במקרה של הכושים בימים עברו, עדיין התרבות האנושית לא פיתחה את התובנה שהסבל שלהם כמוהו כסבל שלי. התובנות האלה מתפתחות בציביליציה, כמו שמתפתחות התובנות המדעיות, והן ממשיכות להתפתח. הרי גם היום סבל בעלי החיים איננו נתפס אצל רוב האנשים כשווה ערך לסבל שלי, או כסבל בכלל. זה בתהליך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |