 |
הדו"ח נזהר לא לחלק אחריות. אמנם נטען, ובצדק, כי ביקורו של שרון לא היה הגורם לפרוץ האינתיפאדה (אלא פשוט הגיע ב"עיתוי לא טוב"). מאידך, באה לידי ביטוי ההכרה שלמעשה קיים בשטחי הגדה וברצועת עזה מצב כיבוש דה-פקטו, ומצב זה היה בין הגורמים לאירועי שבעת החודשים האחרונים.
בפועל, כל ההתפלספות הזו מיותרת. הרי לשני הצדדים היו כאן אינטרסים - ישראל רצתה בהקפאת המצב (לאחר שנהיה ברור כי תתקשה להשיג הסכם קבע), והרשות רצתה להניעו קדימה, ובמקביל היתה צריכה להכנע מעט למגמות אנטי-ישראליות מצד רוב האוכלוסיה.
עיקרי הדו"ח משקפים את עמדת ארה"ב: מצד אחד הקפאת ההתנחלויות (ובניגוד למה שנאמר כאן, הדרישה הזו לא הובאה בסוף הדו"ח, וניכר כי היא דווקא עמדה במרכזו), ובמקביל הפסקת האלימות הפלסטינית. במילים אחרות, ארה"ב מבקשת להקפיא את המצב בכללותו במידת האפשר, ובכך למנוע הסלמה אזורית ולהבטיח את זרימת הנפט התקינה לדוד סם וחבריו.
ובכל מקרה, דיבורים על "נצחון" או "הפסד" הם ילדותיים. הדו"ח תואם בעיקרו את האינטרסים האמריקנים, וצריך לבחון אותו מההיבט הנ"ל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש