 |
|
 |
||
|
||||
 |
למקרה שאתה רציני, צריך להיות מאד בעניינים כדי לעבור על הוכחה מן הסוג הזה (ואז זה יכול לקחת כמה שבועות). בינתיים, אפשר למצוא באתר של de Branges את ה"התנצלות" 1 שאיננה התנצלות על ההצהרה המוקדמת שההוכחה נמצאה (כפי שאפשר היה אולי לצפות), אלא מעין התנצלות על כך שהוכחה כזו עשויה לשבש את התוכניות של חוקרים אחרים. (הקובץ כולל סקירה הסטורית-מתמטית מקיפה של הבעיה, משולבת בהסטוריה האישית של הכותב ועבודות רלוונטיות שלו). מעניין לקרוא את הפסקה האחרונה שבה הוא מציע שימוש הולם לפרס הצפוי. 1 Apology for the proof of the Riemann hypothesis (in pdf format), http://www.math.purdue.edu/ftp_pub/branges/apology.p...
|
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המוטו המשפחתי של דה בראנגס/בראנג/בראס/ברא הוא ציטוט בלטינית מספר זכריה: "nec vu nec numro", ארבע מלים. המקור הוא מספר זכריה: "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות", 10 מלים. התרגום האנגלי שהוא מביא הוא בן 15. באחר המערכונים, בני היל הציג את הזמרת היווניה ננה מושקרי. במשך חמש דקות הוא הציג את השיר שהיא עומדת לשיר: "עץ האקליפטוס". השיר מספר על אהבתם של נער ונערה שהיו נפגשים בסתר תחת האקליפטוס, נשבעים אהבה זה לזו וכו' וכו'. אז ננה (היל עם פאה) עלתה לבמה ושרה משהו כמו: "אקסלמסי---טו---ס". והשתחוותה לקהל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם, הציטוט בלטינית הוא תרגום רק של ראשית הפסוק, ''לא בחיל ולא בכוח'', ולא של עשר המילים כולן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסתו של עמוס עוז "הרהורים על השפה העברית: למה רגשו גויים, אייזן בטון, דיין וגלילי", שלומדים בבית הספר, הוא מספר על סיפור שלו שמרתחש בתקופת הצלבנים, ונפתח במשפט: "תחילה רגשו הכפרים". בתרגום לאנגלית: "It began with the outbreak of rebelliousness in the villages". למרות שהוא מסיק כאן מסקנות על האנגלית לעומת העברית, שאולי יש בהן משהו, נראה לי שמה שבעיקר יש כאן הוא תרגום גרוע. מה רע ב"At first, the villages stirred", או משהו בסגנון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגיל הפוך היה יכול לתרגם את המשפט באנגלית ל''זה התחיל בהתפרצות של מרי בכפרים''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחרות הזו אפשר אפילו לנצח את עוז: "והכפרים רעשו/געשו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהויתור על ''תחילה'' מאוד משנה את טעם המשפט, כשהוא הפתיחה לסיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את הסיפור, אבל לפתיחה שלי יש צליל יותר מקראי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא קראתי את הסיפור. המשפט שלך מזכיר במבנהו משפטים מקראיים כמו "והארץ היתה תוהו ובוהו", או "ואלוהים ניסה את אברהם", אבל אלו באים אחרי משפט פתיחה. אם אתה מתחיל את הסיפור ב"ו", יש לזה אפקט מאוד מיוחד, שספק רב אם הוא רצוי. רק עכשיו שמתי לב שהחלפת את "רגשו" ב"רעשו/געשו". למה? דווקא לזה עוז מתייחס במסה; בפרט, לאלוזיה לפסוק "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הייתי רציני. תודה. כמה שבועות זה באמת הרבה עבודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |