|
||||
|
||||
אני מנחש שכוונתך לכך שלדעתך ישנו ''צרוף מקרים'' מוזר משהו, שמראה נטייה של בית המשפט לא להפריע ל''מהלכי שלום'' למניהם על ידי כך שלעיתים הוא בוחר לפסוק ולעיתים בוחר שלא להתערב, בטענה שאין זה בסמכותו. על זה דיברנו בעבר, ומזה זמן רב רציתי לחקור את הנושא יותר לעומק דרך הפרוטוקולים שפורסמו, ולגבש דעה בעצמי, אך עדיין לא מצאתי לזה זמן. אשמח אם תרחיב את היריעה. בכל מקרה, אפשר לדבר על מגמה כללית ואפשר לדבר על המקרה הספציפי, בו נראה לי שהמידע, מה לעשות, לא מצוי בידינו. |
|
||||
|
||||
לפני שאענה ברצוני לשאלך אם קראתי את מאמרי וגם את חילופי הדברים ביני ובין משתתפים אחרים בכתובת: דיון 202 יש שם בעצם כמעט כל מה שיש לי לומר, ואם לא קראת חבל לי לחזור על הדברים. אתה מזכיר כאן את עניין פרוטוקולי הישיבה שצריכים לדעתך להתפרסם. בחילופי הדברים שם ספרתי על פרוטוקול הישיבה שאותו השגתי. זה מסמך עלוב ומעוות שממש קשה להאמין שיצא ממוסד כה מכובד. שים לב גם לפסקאות שהבאתי מפסקי הדין של תיאודור אור (בחילופי הדברים ולא בגוף המאמר) כשהוא משווה את עניין שניצר לעניין שולמית אלוני וממש מסלף את דבריו שלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |