|
מה תאמרי אם תגלי שהוריך זרקו אותך לפח האשפה ולאחר יום החליטו בכל זאת לאסוף אותך. נכון, כאן זה לא כל כך קיצוני, אבל זה בהחלט... קצת דמגוגי?
אנשים שונים מגיבים בצורות שונות, אבל הניחוש שלי הוא שבהנחה שהילד אוהב ומכבד את הוריו האמיתיים (אלה שבאמת גידלו אותו, לא אלה שתרמו את ההרכב הגנטי שלהם) ברוב המקרים טענותיו של הילד יהיו כלפי ההורים שויתרו עליו בגיל צעיר (גם אם הם נזכרו אחרי מספר חודשים וחזרו בהם). זו תגובה הרבה יותר סבירה ואנושית ("למה לא רציתם אותי מלכתחילה?") מאשר התגובה שאת מדברת עליה ("איך העזתם לרצות לאהוב אותי, להלחם עלי ולגדל אותי במקום לוותר עלי למען אלה שכבר עשו זאת ואז התחרטו?").
בכל מקרה, אני לא חושב שב"טובת הילד" מדובר בכלל על מה תהיה תגובתו בגיל 18.
|
|