|
ברור לי לחלוטין שאין בבקשת פתיחת התיקים כדי להפחית את האהבה והקשר עם ההורים המאמצים. אבל זה בכל זאת מעיד על כך שההורים הביולוגיים קיימים בתודעה של הילד. והיחס מהם או אליהם יכול להיות חשוב לו. פתיחת התיק יכול לגרום לסיבוך איום בחיי הילד המאומץ, ובכל זאת לא מעט ילדים פותחים את התיקים. באחד הימים האחרונים שמעתי ראיון עם ילדה מאומצת שסיפרה שמצאה את האם הביולוגית, ופשוט לא היה לאם אכפת ממנה. היא סגרה את הפרק הזה בחייה ולא היתה מוכנה לפתוח אותו שוב. הכאב והעלבון ששמעתי בקולה של הבת היו עצומים. זה היה כאשר ההורים המאמצים היו מצוינים, וברור שלא חסר לה כלום מצד היחס ההורי והכל שם טוב. אני מניחה שלעיתים אין לילד המאומץ שום יחס להוריו הביולוגיים. אבל ללא ספק הניתוק מההורים הביולוגיים אינו יכול להיות אקט טכני מבחינתו. יש גם מימד ריגשי ערכי חזק, שלא ניתן להתעלם ממנו. במיוחד אם הוא היה בחירי. אם הילד שלי היה מוחלף בטעות (אני מיד מסתכלת להם על האף אחרי הלידה ואז בטוחה שלא החליפו לי אותם) זה היה מאוד נורא. לא יודעת מה היה מחליט הילד. לא יודעת מה הייתי מחליטה בעצמי הרי במידה שהילד שלהם אצלי הילד שלי אצלם. זו החלטה שלא הייתי מאחלת לאויבי. אבל תאר לך שלא היתה החלפה בשגגה, אלא שהילד ידע שאני גרמתי לה, כיון שהילד שלי מת. לי נראה שהוא היה שומר לי טינה כל חייו. כיון שבגלל האגואיזם שלי קרעתי אותו מהוריו האמיתיים, גרמתי להם ולו עוול נורא. במקרה הזה שאנו דנים בו, כמובן, שלכתחילה הכוונות של כולם היו טובות. אבל בדיעבד זה יכול להתפרש כך.
|
|