בתשובה ללודביג, 10/06/04 16:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטענה הייתה שחוסר פנאי בלימוד מאט את התקדמות המדע. תשובתי הייתה שלא אילו שאמורים לרכוש מיומנויות בסיסיות הם אילו שמקדמים את המדע אלא אילו שכבר רכשו את המיומנויות הללו ועוסקים במחקר. החברה מממנת את אילו שעוסקים במחקר (וגם חלקית את הסטודנטים אבל זה כבר עניין חברתי). האם לדעתך החברה צריכה לממן גם את הפנאי של סטודנטים לתואר ראשון? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טענתי במקום אחר בכתבה זו (אני לא מצליח למצוא היכן...) שיש לכוון סטודנטים לכיוון יצירתיות ומקוריות ולא לצפות שלפתע יהפכו לכאלה מהרגע שיתחילו דוקטורט. אני עדיין מחזיק בטענה זו. אותם אנשים שמקדמים את המדע הם לפני כן לרוב סטודנטים לתואר ראשון, וטענתי כנגד הממסד האקדמי היא שהם אינם מנסים לעצב חוקרים לעתיד כלל, אלא מצפים שזה יקרה בעצמו באורח פלא לאחר שעשו כל מאמץ דווקא לעצב תוכיים. כיוון שכך, אני ממשיך לדגול במרידה באותם דברים ש''אמורים'' לעשות או אף לחשוב. ועתה, אם נחזור לשאלתך, אם החברה רוצה שיווצרו אנשי מחקר ששווים משהו, אז בהחלט כן, החברה צריכה לספק אפיקים כלכליים ואקדמיים שיאפשרו זאת כבר מגיל רך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה אתה אומר? החוקרים לא שווים כלום? מי ששלוש שנים של רכישת מיומנויות דיציפלינריות הרגו לו את המקוריות והיצירתיות, כנראה שמלכתחילה לא היו לו יותר מידי מהן. העלות ביטול שכר הלימוד הסטודנטים לתארים ראשונים תעלה בהערכה גסה משהו כמו מיליארד שקלים. אם תיתן לכל סטודנט מלגת קיום של שלושת אלפים שקלים שמונה חודשים בשנה (לא שבאמת אפשר להתקיים מזה) הסכום יתפח ל 3.4 מליארד שקל בשנה1 האם תקבל מזה הרבה יותר חוקרים טובים ממה שאתה מקבל היום? אני בכלל לא בטוח. האם יש הצדקה להוצאה כזו כדי לאפשר לכל מאן דבעי "פנאי"? אני די בטוח שלא. על חשבון מה תבוא ההוצאה הזו? אני לא יודע אבל אתה מוזמן להציע מקום אחר בתקציב החינוך שממנו אפשר לחתוך כזה סכום. ולשאלתך. את העיצוב כחוקר (ביחד עם התעמקות דיציפלינארית) אתה אמור לקבל בלימודי התואר השני. יש מקרים שבהם הסדר הזה משתנה (סטודנטים מצטיינים שמקבלים מלגות ומתחילים לעסוק במחקר כבר בתואר הראשון, סטודנטים שמדלגים על התואר השני והולכים למסלול ישיר לדוקטוראט) אבל אילו מקרים חריגים שמופעלים רק כשמדובר בסטודנטים מצטיינים שהראו יכולת יוצאת דופן. ברוב המקרים המסלול הרגיל של תואר ראשון, שני , דוקטורט הוא המתאים לייצור חוקרים טובים. ויש לא מעט כאלו במדינה. עוד נקודה. כל מי שלמד איתי והיה מעוניין ללמוד "במשרה מלאה" לתואר שני, למעט כמה נפלים הצליח לקבל מלגה. המבריקים יותר קיבלו מעבר למילגה הבסיסית גם תוספות מתוך תקציבי המחקר כך שההכנסה שלהם הייתה יפה מאוד גם בהשואה למשכורות (הנטו) של אילו שבחרו ללכת לעבוד (אני סיימתי את התואר הראשון בתקופת הפריחה של ההי טק ככה שלא מדובר במשכורות רעב). ככה שהמצב שאתה מתאר, שחוקר לא מתפנה לעסוק במחקר אינו אמיתי. 1 החישוב מבוסס על הערכה של מאה אלף סטודנטים בשש האוניברסיטאות ושכר לימוד של עשרת אלפים שקל בשנה. החישוב ומתעלם מהגידול העצום שיהיה במספר הסטודנטים עם החלת התנאים החדשים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |