|
||||
|
||||
לא בדיוק כי הפועל מג'אסר נוסע בפיז'ו עם מנוע 1300 ובעל המפעל יסע בלנד רובר עם מנוע 4700. אבל אתם צודקים לא מדובר במס פרוגרסיבי ואני לוקח את הדברים בחזרה. |
|
||||
|
||||
תרגיל קטן בתורת המחירים ובטבלת המזהמים: מחיר ליטר בנזין 20 ש"ח - ההוא מקיסריה ינהג כרגיל, ההוא מזרקא יחפש אלטרנטיבה תחבורתית ללוקסוס הבלתי אפשרי לנסיעה ברכבו הפרטי. אולי טרנזיט נוסעים, אולי אוטובוס. מזהמים גדולים פי כמה מלנד-רובר משוכלל עם ממיר קטליטי. מחיר ליטר בנזין 2 ש"ח - ההוא מקיסריה ינהג כרגיל, ההוא מזרקא יסע לעבודה ובחזרה בפיז'ו 1300 מעשנת ומזהמת. (שלא לומר מילה על העובדה שהעשיר כבר העשיר את קופת המדינה ברבע מיליון ש"ח כמיסים על רכישת הג'יפ המפואר) |
|
||||
|
||||
הטרנזיט מסיע 8 אנשים אוטובוס 50. כמה שהאוטובוס לא יזהם עדיין הנזק שהוא יגרום קטן מהנזק של 50 מכוניות. לרוב המכוניות משנת יצור תשעים וקצת (שזה הרוב המוחלט של המכוניות על הכבישים) יש ממירים קטליטיים, כל רכב בישראל עובר טסט פעם בשנה ובו נמדדת פליטת המזהמים שלו. רכבים עם פליטת מזהמים גדולה מהתקן מורגדים מהכביש כך שכלל האצבע שאומר שרכב עם מנוע גדול צורך יותר דלק ומזהם יותר הוא פחות או יותר נכון. ברור שההשפעה היא בראש ובראשונה על השכבות החלשות. גם כשמחיר המישמשים עולה מכל סיבה שהיא מי שיש לו הרבה כסף ממשיך לקנות כמה שהוא רגיל ומי שאין לו מצטמצם, מה שאני אומר זה שהמס על הדלק שם תוית מחיר על הזיהום. יכול להיות שיש דרכים חכמות יותר לגבות עבור הזיהום (נניח בכל טסט תימדד מידת הזיהום של הרכב, הקלומטרז' ועל פיהם תחושב אגרת הרישוי) אבל גביית מס על הדלק היא הכי פשוטה היא ברוב המקרים עובדת. את ההערה שלך בסוף אני בכלל לא מבין. מצד אחד מאשימים את מס הדלק שהוא לא פרוגרסיבי. ובסוף ההודעה הקודמת שלך אתה מאשים את המס על הרכבים שהוא כן פרוגרסיבי, תחליט. |
|
||||
|
||||
נתחיל מהסוף. מיסוי הרכבים גם הוא אינו פרוגרסיבי כמו כל מס עקיף אחר. רק שמטבע הדברים העשירים קונים רכבים יקרים יותר, ולכן המס אבסולוטית רב יותר. תחשוב על עשיר ועני שקונים סקודה חדשה. שניהם ישלמו את אותו המחיר, כולל אותו המס. רק שלעשיר זה גרעינים ולעני נטל קשה. זו דוגמא למס בלתי פרוגרסיבי. למדינה נוח לגבות מיסים עקיפים, ולא להתאמץ לשכלל את מנגנון הגביה של המס הישיר והפרוגרסיבי. לגבי עניין הזיהום וניצולת הדלקים - ברור שלהסיע אוטובוס מלא עדיף על 50 מכוניות פרטיות. רק שאוטובוסים לא תמיד נוסעים מלאים, המנועים תמיד ענקיים, בזבזניים, ומגדולי המזהמים והפולטים. לעומת זאת, למה ייגרע חלקו של מליונר ממוצע, שקנה ג'יפ ארוך המשמש להסעת ילדיו, וילדי שכניו, תמיד בתפוסה מלאה, לבתי ספר, חוגים וכאלה? ושוב, לטעמי, הצידוק האקולוגי לקנס מפלצתי על הצורכים בנזין הוא גם לא כלכלי, גם לא צודק, ולבטח שאינו משיג שום תוצאה מעשית. |
|
||||
|
||||
1. בהתחשב בדפוסי הקניה, המס על הרכבים הוא הכי קרוב להיות פרוגרסיבי שהוא יכול להיות. נתחיל מזה שאני לא דיברתי על צידוק אקולוגי. מטרת המס אינה להרתיע אנשים מנסיעה במכונית אלא לפצות את הציבור על הנזק שנגרם לו מכך שאנשים נוסעים במכוניות ומזהמים את האויר, המס עושה את זה בצורה פחות או יותר פרופורציונית למידת הזיהום (למעט אנומליות של מכוניות מזהמות במיוחד ו מנועים זוללי דלק שאינם מזהמים). אתה מוזמן להציע דרך אחרת לפצות את הציבור הזה בצורה פרוגרסיבית (אם כי אני לא מבין למה פיצוי כזה צריך להיות פרוגרסיבי) וצודקת יותר או להסביר למה הציבור אינו זכאי לפצוי הזה (כלומר יש לבטל את המס על הדלק ולכסות את הגרעון בתקציב שנוצר כתוצאה ממנו ע"י מיסים אחרים). |
|
||||
|
||||
ואולי שמנו דגש-יתר על שני אספקטים בלבד... התרכזנו בדיון על מחירי הדלקים לרכבים, כולל המס, ובאפקט השלילי שיש לפליטות על הסביבה. מכאן הסקת שתשלום המס מיועד לפצות על הנזק לכלל. ולטעמי יש עוד צדדים למטבע. הנה אחד לפחות: אין מחלוקת על החיוב שבפיזור האוכלוסייה בכל שטחי המדינה. עובדה שכל הממשלות מיטיבות עם הפריפריה (גם בצורת תשלומי העברה ישירים, וגם בהורדת נטל המס הישיר והעקיף). כלומר המדינה מעודדת אנשים לגור מחוץ למרכז (במחירי דיור נוחים) ו"לשלם" בנסיעות ארוכות יותר לעבודה ולבילויים. לפי אותו הגיון של שיקול לאומי, צריך להוריד את מחיר הדלק למשתמשים הכבדים... |
|
||||
|
||||
או לפחות להוריד את המס על דלק שנקנה בפריפריה. אני כבר רואה ספסרים נוסעים עד קרית גת כדי לתדלק. זה קצת מזכיר את הפרק בסיינפלד שהם מחליטים לחצות את גבולות המדינה כדי להרוויח הפיקדון של הבקבוקים (או פחיות?). זה גם מזכיר את הסיפור עם השועל שצם שלושה ימים כדי להכנס לכרם ושלושה ימים כדי לצאת. |
|
||||
|
||||
או למשל לחלק לנכים שתלויים ברכב לתנועתם פנקסי בולים להנחה. או לתת החזרי מס לתושבי הפריפריה לפי קילומטראז'. הטיעון שלי מורכב על העובדה שמלבד התוצאות השליליות של שריפת דלקים לצורכי תעבורה, במובן האקולוגי, יש השפעות רבות נוספות, חיוביות, הן מהאספקט הכלכלי והן מהאספקט החברתי-אישי. אי אפשר לקחת רק את הרע ולא לכמת את הטוב, ולומר, שהקנס שמטילה המדינה על כל ליטר בנזין, נועד לפצות על הנזק האקולוגי לכלל. ומה עם התועלת לכלל? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, אתה מציע לסבסד את הבנזין בשם התועלת לכלל? |
|
||||
|
||||
כתושב הפריפריה אני נהנה מהחזרי מס. לא מהבלו על הדלק, אלא ממס הכנסה, ובכל זאת, המדינה רואה לנכון לפצות אותי על בחירתי (העולה בקנה אחד עם האינטרסים שלה) לגור הרחק מן המרכז, ועל ההוצאות היתרות (ויש כאלו) הנגרמות לי כתוצאה מהחלטה זאת. |
|
||||
|
||||
תגיד, יש לך גם צימרים להשכרה? |
|
||||
|
||||
במסגרת הנורמות הנהוגות באייל, לו היו לי צימרים, כבר הייתי מוצא דרך להשחיל הפניה :) |
|
||||
|
||||
כאן אתה מכניס שיקול חדש. הממשלה מעודדת פיזרו אוכלוסיה ע''י הקלות מיסים לאיזורי פיתוח, מענקים למשקיעים באיזורי פיתוח. מיקום בסיסים צבאיים (שמבפקים מקומות עבודה) בפריפריה, סלילת כבישים והקמת מערכי הסעת המונים (טוב, הקטע הזה לא כל כך מתקדם אבל נניח) שמאפשרים למי שגר רחוק מהמרכז להגיע אליו בזמן סביר, פותחת מכללות איזוריות ושלוחות של אוניברסיטאות על כל גיבעה ותחת כל עץ רענן. על כל אילו מתווסף המצב הטבעי לפיו קרקעות מרוחקות מהמרכז הן זולות יותר. לדעתי יש להפנות יותר משאבים ליצירת מקומות עבודה, חינוך תרבות ושירותים בפריפריה ולא לעודד את האנשים מהפריפירה להגיע למרכז לצרכים הללו. מה גם שמעט מאוד אנשים בוחרים את מקום המגורים שלהם על פי מחיר הדלק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |