|
||||
|
||||
מס רווחי הון כבר פועל בישראל מזה כשנה. כמו כל מס ישיר אחר (מס הכנסה) הוא פרוגרסיבי, מוסרי, וכלכלי. לעומת זאת המס הממשלתי השערוריתי על בנזין וסולר לרכבים, ועוד בשיעור המפלצתי הקיים בישראל, הוא בפירוש קנס על השכבות החלשות. שכן, הביקוש לדלק הוא קשיח במידה רבה. אם את צריכה לנסוע X פעמים לטיפת חלב עם התינוקת שנולדה, את תסעי X פעמים בלי להתחשב באם המחיר הוא 4 ש"ח לליטר או 5. אם מחר יצנח המחיר ל-2 ש"ח בלבד, לא תסעי לקופ"ח יותר מהצרכים הרגילים. (זה בערך כמו עם מים - אם מחיר קוב ירד לחצי, לא נתרחץ כפול, ולא נרוקן את האסלה בשירותים, מעבר להתנהגותנו העכשווית) |
|
||||
|
||||
נראה לך שרוב ההוצאה לדלק זה מנסיעות לטיפת חלב? אם מחיר הדלק מחר יירד, יהיה פחות אינטרס לקנות מכוניות חסכניות. אם מחיר המיים ירד, אנשים לא יתקנו דליפות, ולא יסגרו ברזים. אם מחיר החמצן יעלה, אנשים יעסקו פחות בפעילות גופנית. |
|
||||
|
||||
כן, הוצאה לדלק היא קשיחה. כמעט קשיחה. אתה לא תיסע לעבודה פעמיים ביום במקום פעם אחת. לא תיסע לבקר את הוריך יותר בגלל שמחיר הדלק ירד. לא תמנע לקחת את המשפחה במכונית לחופשה באילת, גם אם מחיר הדלק יוכפל. ואנשים מתקנים דליפות בצנרת המים לא בגלל מחיר המים אלא בגלל נוחות ואיכות חיים. פשוט לא נעים לגור בבית עם קירות טחובים. |
|
||||
|
||||
טוב, אז אנחנו חלוקים. אולי מישהו יודע כמה ק"מ לנפש נוסע האמריקאי או האירופאי הממוצע ואיך זה נראה לעומת מחיר הבנזין והוצאות רכב אחרות? אנשים מתקנים דליפות בגלל נוחות ואיכות חיים? נניח שזה משמעותי. לעומת זאת, מילוי בריכות שחיה נהיה זול. |
|
||||
|
||||
הטענה שהביקוש הוא קשיח היא לא נכונה. למשפחות עשירות יש יותר מכוניות עם נפח מנוע יותר גדול. עם כל הכבוד לנסיעות לטיפת חלב ההשפעה שלהן על משק הדלק היא אפסית (מדובר במשהו כמו 30 ביקורים בשנתיים הראשונות לחיים של כל ילד, סניפי טיפת חלב הם קרובים ובדרך כלל מגיעים אליהם ברגל). תשאל אנשים שמקבלים רכב מהעבודה עד כמה העובדה שהם לא משלמים ישירות על הדלק משפיעה על הכמויות שהם מבזבזים ותגלה שבהחלט יש קשר בין מחיר לצריכה. |
|
||||
|
||||
עוד שיעור במבוא לכלכלה. הפעם מבוא א'. "ביקוש קשיח" אין משמעותו שאין שינוי בביקוש למוצר או לשירות מצד צרכן ספציפי בהינתן שינוי במחיר. משמעותו שסך כל הביקוש המצרפי למוצר, די אדיש לשינויים דרמטיים במחיר. מדובר בד"כ במוצרים בסיסיים: מים, חשמל, קמח, מלח, סוכר, שמן ודלקים. כמובן שכל משאב מוגבל שניתן בחינם (כמו רכב ודלק ממקום העבודה) מייצר עיוות וביזבוז מסוים. מסוים, לא מוחלט. עדיין רוב צרכני המוצר רואים מולם מחיר נתון וצריכים לחלק את הכנסתם לפי העדפתם האישית. |
|
||||
|
||||
1. מה זה ביקוש מצרפי למוצר? (בעיקר המילה מצרפי) 2. הרכב לצערי לא ניתן בחינם. בכל חודש יורד לי סכום ניכר משכר הנטו ובנוף יש שווי למס שמגדיל את מס ההכנסה. |
|
||||
|
||||
1. ביקוש מצרפי הוא סך כל הביקושים במשק נתון למוצר נתון. נהוג להניח , שהביקוש המצרפי ללחם, למשל, הוא די קשיח, ואפילו יורד עם העליה בתוצר לנפש ורמת החיים (אנשים עשירים נוטים לעבור מצריכת לחם לשימוש במוצרים מחליפים) 2. משתתף בצערך. |
|
||||
|
||||
רק לראות שאני מבין: הטענה שלך היא שלמרות שעשירים משתמשים ביותר דלק ועניים בפחות, אם יעלו (או יורידו) את מחיר הדלק, העניים והעשירים ישתמשו באותה כמות דלק כמו מקודם? |
|
||||
|
||||
לא. טענתי היא שהביקוש לדלק הוא די קשיח. השכבות המבוססות ממילא לא מתרגשות מהמחיר, כי מדובר, בכל מקרה, בצורך חיוני שאינו נוגס בפלח מהותי מההכנסה. שכבות הביניים יצמצמו כנראה שימושים ברכבים פרטיים, ואילו העניים לא מחזיקים מכוניות מלכתחילה. שתי קבוצות אלו ביחד יעברו לשימוש מוגבר בתחבורה ציבורית, שכידוע, גם צורכת דלקים, וגם מזהמת ביותר. ואולי אנחנו מתרכזים מדי בצריכת הדלק למכוניות נוסעים. נדמה לי, למרות שאין כרגע מולי נתונים, שעיקר הצריכה של דלקים זה יותר בקטע של המובילים למיניהם - סחורות, ציוד ונוסעים. שם לבטח הביקוש הוא קשיח, ותלוי יותר בהיקף הפעילות המשקית, מאשר במחיר הבנזין. להמחשה מזוית שונה - צריכת החשמל בישראל לא קטנה בתקופה שבין 1999 ל-2003 למרות המיתון החריף ופרוץ האינתיפאדה בספטמבר 2000. גם כאן, צריכת משקי הבית מהווה רק כשליש מסך הביקושים. |
|
||||
|
||||
סלח לי על בורותי בכלכלה 1 אבל בלבלת אותי לגמרי. המעבר לתחבורה ציבורית בוודאי יותר יעיל מבחינת צריכת דלק, הלא כן? הטענה המקורית שלך היתה ששינוי מחירי הדלק לא ישנה את הצריכה האישית שלנו כי זה מיצרפי או משהו כזה. דורון אמר שמכיוון שעשירים משתמשים ביותר דלק מעניים, אז כנראה שכאשר מחיר הדלק יותר זול, העניים ירגישו שהם יותר עשירים "אפקטיבית" וישתמשו ביותר דלק. אז אמרת משהו כמו מיצרפי, וחשבתי שאתה מנסה להסביר שהעניים לא מרגישים יותר עשירים אפקטיבית ( גם הסיפור עם הלחם התאים לי). עכשיו אתה בכלל אומר שבמילא הצרכנים הגדולים זה המשאיות, והאוטובוסים? בעניין צריכת החשמל, אם היה מיתון חריף, וצריכת משקי הבית היא רק שליש, מדוע המיתון לא הקטין את צריכת החשמל בתעשיה, שהוא הנפגע הגדול מהמיתון וגם הצרכן הגדול? 1 אני ממש הדיוט בכלכלה, ומעולם לא הצלחתי להבין איך העסק עובד. |
|
||||
|
||||
באופן כללי התשובות למרבית השאלות שלך הן די דומות. היות ודלקים וחשמל הם מוצרים שנמצאים באותה רמת ביקוש בלי קשר למחירם (כמו מים לשתיה) בגלל חיוניותם לפרט, הרי שגם בתקופת מיתון, או לחילופין, כשמחירם עולה, כמעט ואין השפעה על הכמות הנצרכת. הצרכנים הגדולים של חשמל אינם בהכרח מפעלי תעשייה. מסחר, משרדים, בתי-חולים, עיריות, מוסדות חינוך ותרבות הם זללני חשמל גדולים מאוד. בעיקר למיזוג וקירור. פיצוציה ממוצעת בת''א משלמת אלפי שקלים בחודש בגלל הצורך בהחזקת מספר מקררים. נושא התחבורה הציבורית בישראל הוא בעייתי מעצם היותנו מדינה פיצפונת. רק לאחרונה פרצה לתודעה הרכבת כאלטרנטיבה. מבחינת צפיפות על הכבישים בוודאי שאוטובוס עדיף על רכב פרטי, לא בטוח שבפרמטרים אחרים זה נכון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |