 |
יוסי פלד אכן נמסר למשפחה לא יהודית כדי למלטו מידי הנאצים (אני לא בטוח בפרטים, ומתעצל לבדוק, אבל נדמה לי שגם אחותו נמסרה לאותה משפחה). אמו שרדה את המחנות ובאה לקחתו עם תום המלחמה.
נראה לי כי לעתים קרובות מדי נוטה החברה שלנו לזלזל ברגשותיהם של ילדים בגלל שהם נמוכים, חלשים, אינם מתמצאים מספיק בהלכות העולם, אינם מסוגלים לייצג את עצמם ואת עניניהם כראוי, תלויים באחרים וחסרי אונים. לפיכך מייחסים יותר חשיבות לסבלם של ההורים, ביולוגים ומאמצים, שהרי ברור לכל בר דעת כי כגודל הגוף כן גודל הסבל, ואין כסבלו של שאקיל אוניל כשהוא מפסיד משחק בפלייאוף. איני בקיא דיי בנושא, אבל מדיווחי התקשורת מצטייר כאילו בעלי המקצוע הנכבדים שנדרשים לדון בסוגיית "טובת הילד", מתייחסים בעיקר להיבטים החומריים ולנתונים "על הנייר" 1 ופחות להשלכות הנפשיות בפועל. באופן קוואזי-גודווינאי אעז גם להציע שבאופן דומה מקפידות הרשויות במדינתנו להזהר בזכויותיהם של אנסים פדופילים, בעודן מזניחות את זכויות קורבנותיהם.
1 פרופסור נכבד באוניברסיטה העברית מן הסתם יחשב כמועמד מובחר לתפקיד הורה מאמץ. עדי צמח עונה על הקריטריון.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש