|
להבדיל מיו"ש, שם יש משמעות איסטרטגית לגושי היישובים הגדולים, היישובים המבודדים (כולל כל אלה שברצועה), אינם ערובה לשרטוט גבולות דו קיום. הם יותר בבחינת נק' חיכוך קרובה מדי, בלב היישוב העני והצפוף בעולם. אין להם גם משמעות מבחינת הפרדה בין מצרים לרצועה (בשביל זה קיים פילדלפי). הסיבה ששרון הצליח גם "למכור" את התוכנית הזו לבוש הוא מאחר ובוש משוכנע שכאן האינטרסים שלהם חופפים. הבעיה היחידה היא לא "מה לפנות" אלא "מתי ובאילו תנאים" - וכאן אני למד מהתנהגות שרון שהוא אכן מעוניין בפינוי, אבל בהחלט לא במתכונת חד צדדית. הוא כנראה היה מעדיף לעשות זאת במסגרת הסכם רחב יותר, ולא באופן שיראה כהתחלה מחדש של אוסלו. אם שרון היה מצליח לעצור את התהליך אחרי עזה זה היה מצויין מבחינתו, אבל הוא כנראה יודע דבר או שניים על מומנטום מדיני - הלחץ הבינלאומי להמשיך רק יגבר, ושרון מעוניין למסור את עזה בלבד למתנגד ערפאת, דחלאן, בלי שיצטרך לדון אחריו עם הצמד ערפאת/עלא. בשל כך המחלוקת החריפה בין הבית הלבן לשרון היא על העיתוי (והעיתוי בלבד) - לפני הבחירות בארה"ב או לאחריהן. התחלה לפני הבחירות בארה"ב תיצור תהליך כפול לא רצוי מבחינת שרון: גם נסיגה שלא בהסדר כולל וגם נקודות אלקטורליות לבוש. בהיבט זה מסייעים יצחק לוי ואיתם הפורשים מהמפד"ל לשרון - ברור לכל שקשה להתקדם מדינית עם קואליצית מיעוט. מסיבה זו שרון גם לא מזדרז לצרף את העבודה (למרות שזו טורחת לפרוש לו רשת ביטחון).
|
|