בתשובה לדב אנשלוביץ, 07/06/04 7:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש אסימטריה ברורה בחוק בין ההליך למינוי שרים חדשים ובין ההליך לפיטורי שרים. אני לא מתמצא במדעי המדינה או במשפטים, אבל אני מניח שיש סיבה לכך. אולי מישהו מכיר את הרקע לקביעת החוק באופן הזה ורוצה לשתף אותנו? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר את החוק ואת הרקע, אבל כדי לקבל עובד חדש לעבודה על המועמד לעבור מבחנים, לעמוד בדרישות בריאותיות מסויימות ולקבל את אישור מחלקת כ''א. לפיטורין מספיק שהבוס יחליט שהוא לא רוצה לעבוד איתו (כמובן, אם אין ועד עובדים בתמונה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרי הממשלה אינם עובדים של רה"מ, ורה"מ אינו ה"בוס" של המדינה או של הממשלה. גם השרים וגם רה"מ הם שליחי ציבור בעלי תפקידים שונים, בדומה אולי לדירקטוריון ול-CEO. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. שאול מופז, למשל, הוא לא שליח של שום ציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, רק מי שחבר כנסת הוא שליח ציבור? שאול מופז הוא שליח ציבור של מפלגת הליכוד (בממשלה), וכחבר ממשלה הוא שליח ציבור של הכנסת (והאזרחים). לכל היותר אתה יכול להגיד שמחוייבותו לציבור הבוחרים היא יותר עקיפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שלא נבחר על ידי הציבור הוא, בהגדרה, לא שליח ציבור. עובד ציבור, אולי, שליח - לא. אם אינני טועה, מופז נבחר לרשימת הליכוד לאחר שהוא מונה לשר - ובכל אופן אין לכך חשיבות, משום שאת השרים ממנה ראש הממשלה, והוא בלבד, ועל כן הם אינם (בהכרח) שליחי הציבור, חברי כנסת או חברי מפלגה (למשל, זכור לי יעקב נאמן שהיה שר המשפטים מבלי להיות חבר בשום מפלגה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שליח ציבור הוא בהגדרה, שליחו של הציבור. מי שנבחר ע''י ציבור הוא נבחר ציבור. בכל אופן, ההגדרה הלינגווסטית של שליח ציבור לא עקרונית. מה שחשוב הוא שחברי הממשלה ורה''מ פועלים מטעם ציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוצר, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם וגם. שר המשפטים בממשלה ה-27: שר האוצר בממשלה ה-27: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה שר המשפטים, עד הפוטש שעשתה לו עדנה ארבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לטעון שהמצב זהה, אלא להראות שקבלה לעבודה ופיטורין אף הם אינם סימטריים, ואולי משהו מאותו הגיון חלחל וגרם לשוני בחוק בעניין השרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי הערב במקרה ברדיו תחילה של ראיון עם אמנון רובינשטיין, שנעשה ע"י עורך הדין יחיאל גוטמן. מתברר שמדובר בחוק חדש יחסית, ופעם כדי לפטר שר היה ראש הממשלה צריך להתפטר ואחר כך להרכיב ממשלה חדשה בנוהל הרגיל. מי שיזם את החוק הזה הוא רובינשטיין עצמו ושחל. יחיאל גוטמן הסתייג מאד מהחוק הזה, ואילו רובינשטיין תמך בו בהתלהבות. אי אפשר שלא להיזכר שהצמד חמד הזה רובינשטיין את שחל היו מראשי דוחפי חוק הבחירה הישירה ז"ל (1), ואני זוכר שרובינשטיין תמך בבייבי הזה שלו בהתלהבות גם כשזה כבר היה במצב של גסיסה. אני גם חושב שיש דמיון בין שני החוקים, ואולי אין תמה בכך שאותם אישים הם הורי החוקים האלה. (1) זה מזכיר את הסיפור במגילת אסתר: "מה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". הם הכינו את הצ'ופר לרבין, וזה הגיע בסופו של דבר לנתניהו. . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה בטוח? למיטב זכרוני, וכן על פי האמור בתגובה 54634 , גם בעבר יכול היה ראש ממשלה לפטר שרים מבלי להתפטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק יסוד: הממשלה המקורי (1968), בתיקון משנת תשמ"א, קובע כך: 21א. העברת שר מכהונתו [תיקון: תשמ"א] (א) ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להעביר שר מכהונתו ; כהונתו של השר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההעברה מכהונה נמסר לידיו, זולת אם חזר בו ראש הממשלה לפני כן. (ב) ראש הממשלה יודיע לכנסת על העברת שר מכהונתו. אז דב טועה. לראש הממשלה מותר היה גם לפני הבחירה הישירה להעיף שרים כאוות נפשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מסתדר עם מה שסיפר לנו רובינשטיין אמש ברדיו. למה היה צריך בן גוריון להתפטר כדי להוציא את שרי מפ"מ ממשלתו ? דרושה כאן עוד הבהרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שבשנת 1968, עת חוקק חוק יסוד: הממשלה המקורי (1968), ב.ג. כבר היה "ראש הממשלה לשעבר". בשנת תשמ"א, עת תוקן התיקון האמור, ב.ג. כבר היה שדה תעופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחילה חשבתי שאולי החוק מ 1968 הוא אותו חוק שיזמו רובינשטיין ושחל ואנחנו מדברים על אותו דבר, אבל בררתי עתה ורובינשטיין כיהן כחבר כנסת מהכנסת התשיעית (1977) וזה לא יכול להיות. לכן עדיין לא ברור על איזה חוק שהעביר הוא דיבר, ואיך הסיפור על בן גוריון קשור לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המידע שלי הוא מהקטע הקצר ברדיו שהזכרתי. רובינשטיין סיפר שם שבזמנו ביקש בן גוריון להוציא את שרי מפם מהממשלה, ולשם כך הוא התפטר, ואז הממשלה כולה התפטרה. אחר כך הוא הקים ממשלה חדשה לא מפם. רובינשטיין גרס שזה מצב לא תקין ואותו הוא ביקש יחד עם שחל לתקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראש הממשלה יכול להתפטר כדי *למנוע* משרים להתפטר. התפטרות של שר נכנסת לתוקפה אחרי 48 שעות. כשראש הממשלה מתפטר, ההתפטרות מיידית, והממשלה הופכת לממשלת מעבר (ממנה אי אפשר לפרוש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, כשדב"ג היה ראש ממשלה, לא היה בכלל חוק יסוד: הממשלה. אין לי מושג לפי איזה חוקים הם פעלו לפני כן. בכל אופן, אני לא מתמצא בהיסטוריה של רובינשטיין. אולי הוא היה מעורב בתיקון של תשמ"א (81'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הלקח עבורך צריך להיות לא לבסס את דעתך על כל מיני דברים שאתה שומע ברדיו, ואין להם ביסוס בשום מקום אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה ממהר להסיק מסקנות (אולי אתה צריך להפיק לקחים עבור עצמך), והקטע ששמעתי היה ללא ספק מאד משמעותי. הרי אינך מאמין שאמנון רובינשטיין ילך וימציא סיפורי בדים כאלה (למרות שהוא שמאלני). יש כאן אולי איזו נקודה בלתי ברורה לנו שיש לה הסבר פשוט, (אולי כפי שהציע דובי, רובינשטיין היה שותף לאותו תיקון לחוק יסוד הממשלה מ 1981, ועליו דיבר). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |