|
||||
|
||||
אני חושב השהוא מתכוון ליחס בין נפט גולמי לכמות הדלק שניתן להפיק ממנו. מליטר של נפט גולמי ניתן להפיק בין רבע לחצי ליטר של דלק למכוניות. |
|
||||
|
||||
בין רבע לחצי ליטר דלק מזוקק מליטר נפט גולמי? בין רבע לחצי?!!! זה בסה"כ עניין של מאה אחוז בלבד... (למיטב ידיעתי האנרגתית, אין חיה כזאת של בין רבע לחצי. המרווחים בזיקוק הם בסדר גודל של אחוזים בודדים, שלא לומר פרומילים...) |
|
||||
|
||||
על פי האתר המצורף, כ40% מהגולמי מזדקק ישירות לבנזין, אבל, מוסיף האתר ומספר: oil companies chemically process some other fractions from the distillation column to make gasoline; this processing increases the yield of gasoline from each barrel of crude oil. לצערי, לא מצאתי בדיוק כמה זה משפר את התפוקה (והאם זה מעלה את המחיר). |
|
||||
|
||||
נדמה לי שיש אי-הבנה מובנית בתהליך זיקוק הנפט הגולמי למוצרי דלק שונים: מלבד דלק למכוניות בתי הזיקוק מייצרים בתהליך גם סולר, מזוט, נפטא, ובקצה השני - דסקל"ש. ליטר נפט גולמי מאבד בתהליך הזיקוק רק אחוזים מעטים מנפחו. בטח לא חצי או שלושת רבעים. |
|
||||
|
||||
סליחה, לא דיברנו על מחיר הבנזין ביחס למחיר נפט גולמי? מה הקשר למזוט? |
|
||||
|
||||
אני אמשיך לתדלק את הרכב שלי בבנזין, אתה מוזמן לתדלק את שלך במזוט. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר מנקודת המוצא של מתדלק רכב. אני יוצא מנקודת המבט של הולך רגל. לטעמנו, תדלוק משמעותי אינו קשור למחירי הנפט הגולמי, אם כי יש השפעה מסוימת לאפקט החממה על גידול העשבים השותים. |
|
||||
|
||||
בתגובה 224117 כתבת " השקלים ומעלה שאנו משלמים מעבר לכך"(1) "(לעלות האמיתית) הם קודש למיסוי הנפשע 1 של הממשלה". מנקודת המבט של הולך רגל, לא זכור לי מתי לאחרונה לגמתי בנ"ע 95. ___ (1)תמחיר עלות ליטר דלק בשער היציאה לעבר תחנת המכירה לצרכן, לא עולה על שקל לליטר |
|
||||
|
||||
כהולך רגל מפוקח ע"י רשות התמרור, הריני להסב את תשומתך לעובדה שמחיר ליטר דלק לצרכן הסופי בישראל היה כ-4 שקלים כאשר חבית נפט גולמי נסחרה במחיר של כ-20 דולרים. כיום, כאשר זינק המחיר לחבית לכיוון ה-40 דולר, מחיר ליטר בנזין הוא בסביבות ה-5 שקלים. בלבד. תעשה חשבון עם נעלם אחד (מרכיב הבלו שמטילה הממשלה) ותגיע למספרים האמיתיים. |
|
||||
|
||||
כלומר, אם מחיר ליטר בנזין היום היה 8 שח, לא היה לך קייס? |
|
||||
|
||||
כן, כלומר לא. לא היה לי קייס. אבל היות והמחיר לליטר בנזין הוא 5 יש פה קייס. כלומר, יש לממשלה כיס. עמוק מאוד. מרופד במס שהיא משיתה על ציבור המשתמשים בדלקים. כאילו זה פשע לצרוך אנרגיה. כאילו צריך להטיל קנסות על העבריינים. (אגב, אין בלו על חברת החשמל ששורפת כמיליארד דולר דלקים, הרוב פחם, מדי שנה) |
|
||||
|
||||
ה"אגב" שלך מעניין מאד. לדעתך היה יותר טוב אם גם על החשמל בבית היו גובים מסים בשעור גבוה? למה מה? עובדי חברת חשמל היו משלמים את המיסים ע"י הפחתת המשכורות, או שמא המסים היו מתגלגלים על הצרכן? |
|
||||
|
||||
אתה קבעת שמחיר השאיבה והזיקוק של הדלק צריך להיות גורם העיקרי בעלות שלו. למה רק זה? שימוש בדלק יוצר זיהום אויר שמגדיל את התחלואה ומכער את הערים, נהיגה במכוניות גורמת לתאונות דרכים ומכערת את הנוף. על כל הנזקים הללו, נהגי המכוניות צריכים לפצות את הציבור. ואיך יפצו נהגי המכוניות ושורפי הדלקים את הציבור? ישלמו מיסים. |
|
||||
|
||||
אני? בקושי יש לי אחות. |
|
||||
|
||||
סליחה, התכוונתי להפנות את התגובה לזכר המפוקח ההוא מלמעלה. |
|
||||
|
||||
אני כבר פה, למטה, אבל השבתי לשטיא הכפרי גם משו בעניין מיסים כקנס על שימוש בדלקים קצת למעלה. לפי אותו הגיון (כיעור הנוף, איכות הסביבה והחיים, מניעת תחלואה וכו') המדינה אמורה להטיל מס כבד ביותר על סיגריות, אלכוהול, המבורגרים, וכבלי סגסוגת אלומניום המשמשים להעברת חשמל לצרחנים. |
|
||||
|
||||
המדינה אכן מטילה מיסים רבים על סיגריות ואלכוהול בלי קשר לעניין שהעליתי. ההמבורגרים פוגעים בעיקר במי שאוכל אותם בניגוד לעשן מכוניות שפוגע בבריאות של כולם בלי קשר לגודל התרומה שלהם לכמות הזיהום שבאויר (למעשה זה הפוך, מי שגר בעיר נוהג פחות אבל סופג יותר זיהום, מי שחי בפרברים נוהג יותר ונושם אויר יותר נקי). לגבי כיעור הנוף ע''י כבלים להובלת חשמל. כשחברת החשמל מרימה עמודים ומותחת קו חשמל הנזק לנוף כבר ניגרם וזה לא משנה אם בחשמל הזה ידליקו נורה בודדת (מעט חוטים דקים) או פרוז'קטורים של איצטדיון (הרבה חוטים עבים). כולם משתמשים בחשמל ולכן הטלת קנס על המשתמשים בחשמל לצורך פיצוי הציבור (שכולו משתמש בחשמל) הוא צעד מיותר של העברת כסף מכיס לכיס בעוד שפיצוי אילו שאינם נוהגים או נוהגים מעט על הנזק שניגרם להם מאילו שנוהגים הרבה הוא הגיוני. |
|
||||
|
||||
לאנינות דעתי האנרגטית, אין מקום למס ממשלתי על כל קומודיטי, כולל דלקים מסוגים שונים. בדיוק כפי שהמדינה סילקה את טלפיה מקמח וסוכר ומלט ומחשב נישא (כולם גורמי סיכון ומחוללי מחלות קטלניות, בהערת-צד). (ועוד אגב: מחיר החשמל בישראל הוא מהנמוכים בעולם המפותח, בגלל הניהול המשובח של חח"י, היעילות והניצולת הגבוהה - כ-96% מהייצור נמכר לצרכנים, והפיתוח הטכנולוגי. המחיר הנמוך יחסית מפתיע, כי משק האנרגיה בישראל הוא עדיין בבחינת 'אי סגור' - אין אפשרות למשוך חשמל ממדינות סמוכות, ולמכור רזרבות.) |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין גרימת נזק לעצמך לבין גרימת נזק לסביבתך. זכותך המלאה לעשן, לשתות ולאכול את עצמך לדעת, הממשלה לא צריכה לקנוס אותך על עניין זה אבל כשהזיהום שאתה מייצר עושה לילדה שלי אסטמה זה כבר עניין אחר לחלוטין. |
|
||||
|
||||
יש מידה רבה של תקפות באבחנה שעשית בין מחוללי נזק עצמיים, כמו אכילת המבורגרים, או עישון סיגריות רגילות, לבין שריפת דלקים הפוגעת בכלל. מה שמציק לי טיפונת זו הגישה הקובעת קנס קבוע ולא פרוגרסיבי על מוצר בסיסי. למה לא לטפל במחוללי הזיהום - רכבים פולטי חלקיקים מסוכנים, בד"כ מדגם ישן, בד"כ משאיות, אלא לטעון כי דרך השתת המס, על הכלל, כולל בעלי מכוניות מפוארות עם כל האיבזור למניעת פליטות, תביא לצמצום צריכת הדלקים, וממילא לפחות אסטמה לילדים. ואגב, גם הילדים המכורים להמבורגרים נופלים בסוף על כתפי הציבור הרחב. ראה את המפגע: 'מירי לא חסה'... |
|
||||
|
||||
הקנס הוא די פרוגרסיבי. ככל שתשתמש ביותר דלק תייצר יותר גזים רעילים ותשלם יותר מס. משאיות צורכות כמויות הרבה יותר גדולות של דלק ממכוניות פרטיות ולכן משלמות מס גדול יותר. מספר הרכבים המזהמים בגלל מנועים מיושנים הוא קטן ואין הצדקה לסבך את המנגנון כדי לקנוס את בעליהן (מה גם שלרוב מי שאין לו כסף לרכב חדש לא יהיה לו כסף לשלם מס זיהום אויר והגדלה של המס הזה תאלץ אותו לוותר על המכונית מה שהופך את כל העניין לגזרה שהציבור יתקשה לעמוד בה והמחוקק יתקשה להעביר אותה) ובכל מקרה מכוניות עם מנוע ישן ומיושן צורכות יותר דלק ולכן כבר משלמות קנס מוגדל. לגבי מירי לא חסה, אכן מדובר במפגע אבל הוא בטל בשישים מול המפקגה שמשודר קצת אחריו זה עם צביקה הדר והשירים. לפעמים אני מקנא בשומרים השבת על שכל הסיוט הזה נחסך מהם. |
|
||||
|
||||
משאיות צורכות סולר שהמיסוי עליו נמוך. |
|
||||
|
||||
1. אבל הם משלמים יותר מס באגרת הרישוי. 2. סולר מזהם פחות מבנזין (למרות שהצבע של העשן יותר חזק הוא ישנם הרבה פחות חלקיקים רעילים בו). 3. צריך להעלות את המיסים על סולר ולהפנות את ההכנסות מהמס החדש למלחמה בזיהום האויר ובתוצאותיה. |
|
||||
|
||||
אף פעם לא מאוחר מדי. |
|
||||
|
||||
אני מבין שאתה נמנה על ה''מסורתיים'' שלא מכבים טלוויזיה בשבת (ואפילו לא מחליפים ערוץ). |
|
||||
|
||||
כשאתה נשוי למעריצה של נינט וסשה זה קצת בעיה להחליף ערוץ באמצע כוכב נולד (האמת שאנחנו רואים את זה מוקלט. בשעות שזה משודר אנחנו צופים בתוכנית של יהורם גאון אצל ההורים). את מירי לא חסה אנחנו לא באמת רואים. |
|
||||
|
||||
מה זה מירי לא חסה ומה זה סשה (את נינט ראיתי)? |
|
||||
|
||||
תוכנית טלויזיה בשישי בערב. |
|
||||
|
||||
אחרי רצף תוכניות הבישול של יום שישי של אחרי הצהריים (זה מתחיל עם טעמים בערוץ 2 בשש אחרי זה יש את אהרוני וגברי ובמקביל מתחיל שום פלפל ושמן זית בערוץ 1 ואיפשהו יש גם קפטן קוק בערוץ 10. גן עדן לחובבי תוכניות הבישול שגם יודעים לזפזפ כמו שצריך) צריך לעשות דיאטה נכון? אז מירי לא חסה זו מירי בלקין מלכת הדיאטות הבלתי מעורערת עושה דיאטה לעמישראל בשידור חי מעודדת אותנו להוריד במשקל, שוקלת אנשים בפרהסיה וחוקרת ידוענים על הרגלי האכילה שלהם. |
|
||||
|
||||
לגבי מירי, התשובה הסטנדרטית היא "בשביל זה יש שַלט". הבעיה היא שלפניה יש "דרך האוכל" המקסימה, ואז פתאום פורצת המירי בפרומו. לפעמים אני פוחד שמערכותי יקרסו לפני שאספיק להגיע לשלט. אולי באמת אלוהים מעניש אותנו על החילול. |
|
||||
|
||||
האמת היא שאחרי טעמים אנחנו עושים אמבטיה והולכים להורים ככה שאת מירי לא חסה (וגם את אהרוני וגברי) אנחנו בדרך כלל מפסידים (ובכלל, הכל שם זה שידורים חוזרים ואם שידורים חוזרים, אני מעדיף את חיים כהן בערוץ 1). כוכב נולד אנחנו מקליטים ורואים במוצאי שבת, מיד כשנגמר אסתי המכוערת שהיא היא גולת הכותרת הטלויזיונית של השבוע (אולי חוץ מ 24). |
|
||||
|
||||
אתה מעדיף את אסתי המכוערת על החיים זה לא הכל? אני המום מעצמך. |
|
||||
|
||||
מה פתאום! אני מעדיף שבתות וחגים על החיים זה לא הכל (זה מתאים יותר מבחינת לוח השידורים). אבל שבתות וחגים זה קצת יותר מידי ראליסטי בשבילי, מבחינת העליליה אני מתכוון. אני צופה בזה בעיקר בשביל תנועות המצלמה העצבניות והמוזיקה. |
|
||||
|
||||
מאיפה הכותרת? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
??? |
|
||||
|
||||
שאל את ליאור (איפה היית לפני שנה וחצי, הא?). |
|
||||
|
||||
אם לא החמצתי משהו בדרך, המס שאתה מתאר אינו פרוגרסיבי. "ככל שתשתמש ביותר דלק ...תשלם יותר מס" נכון לכל מס שהוא. כדי להיחשב פרוגרסיבי עליך לשלם יותר *לכל תוספת שולית* כלומר הוא צריך לעלות בצורה חזקה יותר מליניארית. |
|
||||
|
||||
לחיזוק דבריו של השטיא הכפרי, ניתן לומר כי כל מס עקיף המושת על המוצר ולא על ההכנסה אינו פרוגרסיבי. מכס, מס קניה, בלו, מעמ וכו', הנגבים כאחוז קבוע ממחיר הסחורה או השירות, פוגעים דווקא בשכבות החלשות יותר, שכן שם כל ההכנסה מופנית לצריכה. לעומת זאת, בשכבות המבוססות יותר חלק הולך וגדל של ההכנסה מועבר לחסכון והשקעה, כך שעל נתח זה שאינו צריכה אין נגבים מסים עקיפים כלל. לדוגמא: בעל מפעל בהרצליה שגר בקיסריה, ועובד במפעל שגר בג'אסר א-זרקא, נוסעים כל יום במכוניותיהם את אותו מרחק באותה עלות דלק. לעשיר זה פרומילים מהכנסתו, לשכיר זה אחוזים נכבדים ממנה. עיוות לרעת החלשים. |
|
||||
|
||||
אכן, ולכן המס על החיסכון נולד. השלב הבא - מס על ריווחי הון. |
|
||||
|
||||
מס רווחי הון כבר פועל בישראל מזה כשנה. כמו כל מס ישיר אחר (מס הכנסה) הוא פרוגרסיבי, מוסרי, וכלכלי. לעומת זאת המס הממשלתי השערוריתי על בנזין וסולר לרכבים, ועוד בשיעור המפלצתי הקיים בישראל, הוא בפירוש קנס על השכבות החלשות. שכן, הביקוש לדלק הוא קשיח במידה רבה. אם את צריכה לנסוע X פעמים לטיפת חלב עם התינוקת שנולדה, את תסעי X פעמים בלי להתחשב באם המחיר הוא 4 ש"ח לליטר או 5. אם מחר יצנח המחיר ל-2 ש"ח בלבד, לא תסעי לקופ"ח יותר מהצרכים הרגילים. (זה בערך כמו עם מים - אם מחיר קוב ירד לחצי, לא נתרחץ כפול, ולא נרוקן את האסלה בשירותים, מעבר להתנהגותנו העכשווית) |
|
||||
|
||||
נראה לך שרוב ההוצאה לדלק זה מנסיעות לטיפת חלב? אם מחיר הדלק מחר יירד, יהיה פחות אינטרס לקנות מכוניות חסכניות. אם מחיר המיים ירד, אנשים לא יתקנו דליפות, ולא יסגרו ברזים. אם מחיר החמצן יעלה, אנשים יעסקו פחות בפעילות גופנית. |
|
||||
|
||||
כן, הוצאה לדלק היא קשיחה. כמעט קשיחה. אתה לא תיסע לעבודה פעמיים ביום במקום פעם אחת. לא תיסע לבקר את הוריך יותר בגלל שמחיר הדלק ירד. לא תמנע לקחת את המשפחה במכונית לחופשה באילת, גם אם מחיר הדלק יוכפל. ואנשים מתקנים דליפות בצנרת המים לא בגלל מחיר המים אלא בגלל נוחות ואיכות חיים. פשוט לא נעים לגור בבית עם קירות טחובים. |
|
||||
|
||||
טוב, אז אנחנו חלוקים. אולי מישהו יודע כמה ק"מ לנפש נוסע האמריקאי או האירופאי הממוצע ואיך זה נראה לעומת מחיר הבנזין והוצאות רכב אחרות? אנשים מתקנים דליפות בגלל נוחות ואיכות חיים? נניח שזה משמעותי. לעומת זאת, מילוי בריכות שחיה נהיה זול. |
|
||||
|
||||
הטענה שהביקוש הוא קשיח היא לא נכונה. למשפחות עשירות יש יותר מכוניות עם נפח מנוע יותר גדול. עם כל הכבוד לנסיעות לטיפת חלב ההשפעה שלהן על משק הדלק היא אפסית (מדובר במשהו כמו 30 ביקורים בשנתיים הראשונות לחיים של כל ילד, סניפי טיפת חלב הם קרובים ובדרך כלל מגיעים אליהם ברגל). תשאל אנשים שמקבלים רכב מהעבודה עד כמה העובדה שהם לא משלמים ישירות על הדלק משפיעה על הכמויות שהם מבזבזים ותגלה שבהחלט יש קשר בין מחיר לצריכה. |
|
||||
|
||||
עוד שיעור במבוא לכלכלה. הפעם מבוא א'. "ביקוש קשיח" אין משמעותו שאין שינוי בביקוש למוצר או לשירות מצד צרכן ספציפי בהינתן שינוי במחיר. משמעותו שסך כל הביקוש המצרפי למוצר, די אדיש לשינויים דרמטיים במחיר. מדובר בד"כ במוצרים בסיסיים: מים, חשמל, קמח, מלח, סוכר, שמן ודלקים. כמובן שכל משאב מוגבל שניתן בחינם (כמו רכב ודלק ממקום העבודה) מייצר עיוות וביזבוז מסוים. מסוים, לא מוחלט. עדיין רוב צרכני המוצר רואים מולם מחיר נתון וצריכים לחלק את הכנסתם לפי העדפתם האישית. |
|
||||
|
||||
1. מה זה ביקוש מצרפי למוצר? (בעיקר המילה מצרפי) 2. הרכב לצערי לא ניתן בחינם. בכל חודש יורד לי סכום ניכר משכר הנטו ובנוף יש שווי למס שמגדיל את מס ההכנסה. |
|
||||
|
||||
1. ביקוש מצרפי הוא סך כל הביקושים במשק נתון למוצר נתון. נהוג להניח , שהביקוש המצרפי ללחם, למשל, הוא די קשיח, ואפילו יורד עם העליה בתוצר לנפש ורמת החיים (אנשים עשירים נוטים לעבור מצריכת לחם לשימוש במוצרים מחליפים) 2. משתתף בצערך. |
|
||||
|
||||
רק לראות שאני מבין: הטענה שלך היא שלמרות שעשירים משתמשים ביותר דלק ועניים בפחות, אם יעלו (או יורידו) את מחיר הדלק, העניים והעשירים ישתמשו באותה כמות דלק כמו מקודם? |
|
||||
|
||||
לא. טענתי היא שהביקוש לדלק הוא די קשיח. השכבות המבוססות ממילא לא מתרגשות מהמחיר, כי מדובר, בכל מקרה, בצורך חיוני שאינו נוגס בפלח מהותי מההכנסה. שכבות הביניים יצמצמו כנראה שימושים ברכבים פרטיים, ואילו העניים לא מחזיקים מכוניות מלכתחילה. שתי קבוצות אלו ביחד יעברו לשימוש מוגבר בתחבורה ציבורית, שכידוע, גם צורכת דלקים, וגם מזהמת ביותר. ואולי אנחנו מתרכזים מדי בצריכת הדלק למכוניות נוסעים. נדמה לי, למרות שאין כרגע מולי נתונים, שעיקר הצריכה של דלקים זה יותר בקטע של המובילים למיניהם - סחורות, ציוד ונוסעים. שם לבטח הביקוש הוא קשיח, ותלוי יותר בהיקף הפעילות המשקית, מאשר במחיר הבנזין. להמחשה מזוית שונה - צריכת החשמל בישראל לא קטנה בתקופה שבין 1999 ל-2003 למרות המיתון החריף ופרוץ האינתיפאדה בספטמבר 2000. גם כאן, צריכת משקי הבית מהווה רק כשליש מסך הביקושים. |
|
||||
|
||||
סלח לי על בורותי בכלכלה 1 אבל בלבלת אותי לגמרי. המעבר לתחבורה ציבורית בוודאי יותר יעיל מבחינת צריכת דלק, הלא כן? הטענה המקורית שלך היתה ששינוי מחירי הדלק לא ישנה את הצריכה האישית שלנו כי זה מיצרפי או משהו כזה. דורון אמר שמכיוון שעשירים משתמשים ביותר דלק מעניים, אז כנראה שכאשר מחיר הדלק יותר זול, העניים ירגישו שהם יותר עשירים "אפקטיבית" וישתמשו ביותר דלק. אז אמרת משהו כמו מיצרפי, וחשבתי שאתה מנסה להסביר שהעניים לא מרגישים יותר עשירים אפקטיבית ( גם הסיפור עם הלחם התאים לי). עכשיו אתה בכלל אומר שבמילא הצרכנים הגדולים זה המשאיות, והאוטובוסים? בעניין צריכת החשמל, אם היה מיתון חריף, וצריכת משקי הבית היא רק שליש, מדוע המיתון לא הקטין את צריכת החשמל בתעשיה, שהוא הנפגע הגדול מהמיתון וגם הצרכן הגדול? 1 אני ממש הדיוט בכלכלה, ומעולם לא הצלחתי להבין איך העסק עובד. |
|
||||
|
||||
באופן כללי התשובות למרבית השאלות שלך הן די דומות. היות ודלקים וחשמל הם מוצרים שנמצאים באותה רמת ביקוש בלי קשר למחירם (כמו מים לשתיה) בגלל חיוניותם לפרט, הרי שגם בתקופת מיתון, או לחילופין, כשמחירם עולה, כמעט ואין השפעה על הכמות הנצרכת. הצרכנים הגדולים של חשמל אינם בהכרח מפעלי תעשייה. מסחר, משרדים, בתי-חולים, עיריות, מוסדות חינוך ותרבות הם זללני חשמל גדולים מאוד. בעיקר למיזוג וקירור. פיצוציה ממוצעת בת''א משלמת אלפי שקלים בחודש בגלל הצורך בהחזקת מספר מקררים. נושא התחבורה הציבורית בישראל הוא בעייתי מעצם היותנו מדינה פיצפונת. רק לאחרונה פרצה לתודעה הרכבת כאלטרנטיבה. מבחינת צפיפות על הכבישים בוודאי שאוטובוס עדיף על רכב פרטי, לא בטוח שבפרמטרים אחרים זה נכון. |
|
||||
|
||||
לא בדיוק כי הפועל מג'אסר נוסע בפיז'ו עם מנוע 1300 ובעל המפעל יסע בלנד רובר עם מנוע 4700. אבל אתם צודקים לא מדובר במס פרוגרסיבי ואני לוקח את הדברים בחזרה. |
|
||||
|
||||
תרגיל קטן בתורת המחירים ובטבלת המזהמים: מחיר ליטר בנזין 20 ש"ח - ההוא מקיסריה ינהג כרגיל, ההוא מזרקא יחפש אלטרנטיבה תחבורתית ללוקסוס הבלתי אפשרי לנסיעה ברכבו הפרטי. אולי טרנזיט נוסעים, אולי אוטובוס. מזהמים גדולים פי כמה מלנד-רובר משוכלל עם ממיר קטליטי. מחיר ליטר בנזין 2 ש"ח - ההוא מקיסריה ינהג כרגיל, ההוא מזרקא יסע לעבודה ובחזרה בפיז'ו 1300 מעשנת ומזהמת. (שלא לומר מילה על העובדה שהעשיר כבר העשיר את קופת המדינה ברבע מיליון ש"ח כמיסים על רכישת הג'יפ המפואר) |
|
||||
|
||||
הטרנזיט מסיע 8 אנשים אוטובוס 50. כמה שהאוטובוס לא יזהם עדיין הנזק שהוא יגרום קטן מהנזק של 50 מכוניות. לרוב המכוניות משנת יצור תשעים וקצת (שזה הרוב המוחלט של המכוניות על הכבישים) יש ממירים קטליטיים, כל רכב בישראל עובר טסט פעם בשנה ובו נמדדת פליטת המזהמים שלו. רכבים עם פליטת מזהמים גדולה מהתקן מורגדים מהכביש כך שכלל האצבע שאומר שרכב עם מנוע גדול צורך יותר דלק ומזהם יותר הוא פחות או יותר נכון. ברור שההשפעה היא בראש ובראשונה על השכבות החלשות. גם כשמחיר המישמשים עולה מכל סיבה שהיא מי שיש לו הרבה כסף ממשיך לקנות כמה שהוא רגיל ומי שאין לו מצטמצם, מה שאני אומר זה שהמס על הדלק שם תוית מחיר על הזיהום. יכול להיות שיש דרכים חכמות יותר לגבות עבור הזיהום (נניח בכל טסט תימדד מידת הזיהום של הרכב, הקלומטרז' ועל פיהם תחושב אגרת הרישוי) אבל גביית מס על הדלק היא הכי פשוטה היא ברוב המקרים עובדת. את ההערה שלך בסוף אני בכלל לא מבין. מצד אחד מאשימים את מס הדלק שהוא לא פרוגרסיבי. ובסוף ההודעה הקודמת שלך אתה מאשים את המס על הרכבים שהוא כן פרוגרסיבי, תחליט. |
|
||||
|
||||
נתחיל מהסוף. מיסוי הרכבים גם הוא אינו פרוגרסיבי כמו כל מס עקיף אחר. רק שמטבע הדברים העשירים קונים רכבים יקרים יותר, ולכן המס אבסולוטית רב יותר. תחשוב על עשיר ועני שקונים סקודה חדשה. שניהם ישלמו את אותו המחיר, כולל אותו המס. רק שלעשיר זה גרעינים ולעני נטל קשה. זו דוגמא למס בלתי פרוגרסיבי. למדינה נוח לגבות מיסים עקיפים, ולא להתאמץ לשכלל את מנגנון הגביה של המס הישיר והפרוגרסיבי. לגבי עניין הזיהום וניצולת הדלקים - ברור שלהסיע אוטובוס מלא עדיף על 50 מכוניות פרטיות. רק שאוטובוסים לא תמיד נוסעים מלאים, המנועים תמיד ענקיים, בזבזניים, ומגדולי המזהמים והפולטים. לעומת זאת, למה ייגרע חלקו של מליונר ממוצע, שקנה ג'יפ ארוך המשמש להסעת ילדיו, וילדי שכניו, תמיד בתפוסה מלאה, לבתי ספר, חוגים וכאלה? ושוב, לטעמי, הצידוק האקולוגי לקנס מפלצתי על הצורכים בנזין הוא גם לא כלכלי, גם לא צודק, ולבטח שאינו משיג שום תוצאה מעשית. |
|
||||
|
||||
1. בהתחשב בדפוסי הקניה, המס על הרכבים הוא הכי קרוב להיות פרוגרסיבי שהוא יכול להיות. נתחיל מזה שאני לא דיברתי על צידוק אקולוגי. מטרת המס אינה להרתיע אנשים מנסיעה במכונית אלא לפצות את הציבור על הנזק שנגרם לו מכך שאנשים נוסעים במכוניות ומזהמים את האויר, המס עושה את זה בצורה פחות או יותר פרופורציונית למידת הזיהום (למעט אנומליות של מכוניות מזהמות במיוחד ו מנועים זוללי דלק שאינם מזהמים). אתה מוזמן להציע דרך אחרת לפצות את הציבור הזה בצורה פרוגרסיבית (אם כי אני לא מבין למה פיצוי כזה צריך להיות פרוגרסיבי) וצודקת יותר או להסביר למה הציבור אינו זכאי לפצוי הזה (כלומר יש לבטל את המס על הדלק ולכסות את הגרעון בתקציב שנוצר כתוצאה ממנו ע"י מיסים אחרים). |
|
||||
|
||||
ואולי שמנו דגש-יתר על שני אספקטים בלבד... התרכזנו בדיון על מחירי הדלקים לרכבים, כולל המס, ובאפקט השלילי שיש לפליטות על הסביבה. מכאן הסקת שתשלום המס מיועד לפצות על הנזק לכלל. ולטעמי יש עוד צדדים למטבע. הנה אחד לפחות: אין מחלוקת על החיוב שבפיזור האוכלוסייה בכל שטחי המדינה. עובדה שכל הממשלות מיטיבות עם הפריפריה (גם בצורת תשלומי העברה ישירים, וגם בהורדת נטל המס הישיר והעקיף). כלומר המדינה מעודדת אנשים לגור מחוץ למרכז (במחירי דיור נוחים) ו"לשלם" בנסיעות ארוכות יותר לעבודה ולבילויים. לפי אותו הגיון של שיקול לאומי, צריך להוריד את מחיר הדלק למשתמשים הכבדים... |
|
||||
|
||||
או לפחות להוריד את המס על דלק שנקנה בפריפריה. אני כבר רואה ספסרים נוסעים עד קרית גת כדי לתדלק. זה קצת מזכיר את הפרק בסיינפלד שהם מחליטים לחצות את גבולות המדינה כדי להרוויח הפיקדון של הבקבוקים (או פחיות?). זה גם מזכיר את הסיפור עם השועל שצם שלושה ימים כדי להכנס לכרם ושלושה ימים כדי לצאת. |
|
||||
|
||||
או למשל לחלק לנכים שתלויים ברכב לתנועתם פנקסי בולים להנחה. או לתת החזרי מס לתושבי הפריפריה לפי קילומטראז'. הטיעון שלי מורכב על העובדה שמלבד התוצאות השליליות של שריפת דלקים לצורכי תעבורה, במובן האקולוגי, יש השפעות רבות נוספות, חיוביות, הן מהאספקט הכלכלי והן מהאספקט החברתי-אישי. אי אפשר לקחת רק את הרע ולא לכמת את הטוב, ולומר, שהקנס שמטילה המדינה על כל ליטר בנזין, נועד לפצות על הנזק האקולוגי לכלל. ומה עם התועלת לכלל? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, אתה מציע לסבסד את הבנזין בשם התועלת לכלל? |
|
||||
|
||||
כתושב הפריפריה אני נהנה מהחזרי מס. לא מהבלו על הדלק, אלא ממס הכנסה, ובכל זאת, המדינה רואה לנכון לפצות אותי על בחירתי (העולה בקנה אחד עם האינטרסים שלה) לגור הרחק מן המרכז, ועל ההוצאות היתרות (ויש כאלו) הנגרמות לי כתוצאה מהחלטה זאת. |
|
||||
|
||||
תגיד, יש לך גם צימרים להשכרה? |
|
||||
|
||||
במסגרת הנורמות הנהוגות באייל, לו היו לי צימרים, כבר הייתי מוצא דרך להשחיל הפניה :) |
|
||||
|
||||
כאן אתה מכניס שיקול חדש. הממשלה מעודדת פיזרו אוכלוסיה ע''י הקלות מיסים לאיזורי פיתוח, מענקים למשקיעים באיזורי פיתוח. מיקום בסיסים צבאיים (שמבפקים מקומות עבודה) בפריפריה, סלילת כבישים והקמת מערכי הסעת המונים (טוב, הקטע הזה לא כל כך מתקדם אבל נניח) שמאפשרים למי שגר רחוק מהמרכז להגיע אליו בזמן סביר, פותחת מכללות איזוריות ושלוחות של אוניברסיטאות על כל גיבעה ותחת כל עץ רענן. על כל אילו מתווסף המצב הטבעי לפיו קרקעות מרוחקות מהמרכז הן זולות יותר. לדעתי יש להפנות יותר משאבים ליצירת מקומות עבודה, חינוך תרבות ושירותים בפריפריה ולא לעודד את האנשים מהפריפירה להגיע למרכז לצרכים הללו. מה גם שמעט מאוד אנשים בוחרים את מקום המגורים שלהם על פי מחיר הדלק. |
|
||||
|
||||
משאיות מזהמות הרבה פחות ממכוניות, אם לוקחים בחשבון שמשאית יכולה לסחוב הרבה יותר משקל ונפח מאשר מכונית. |
|
||||
|
||||
כן, למשאיות יש תכונה מובנית כזו של יכולת העמסה וסחיבה... רק שלמשאיות יש עוד תכונה אופיינית, וזו לנסוע עם סחורות, לפרוק, ולחזור ריקה. שזה גם בזבוז אנרגיה, וגם זיהום על-ריק. וחוצמזה, מה עם כל הרכבים החיוניים - אמבולנסים, משטרה, מכבי אש - מה, לא צריך למדוד את תרומתם לחברה, לפחות כמו כושר הנשיאה למרחוק? |
|
||||
|
||||
לא ממש. אאז"נ את מש"קית החינוך שלי, איזה 60% מייצור החשמל בישראל הולך על להעלות מים כמה מאות מטרים טובים מהכינרת למוביל הארצי. השאר מתחלק לצרכנים. סוגרים את השלטר -> מתים מצמא (או נוסעים לטבריה לשתות ישר מהמקור, ומשלמים מחיר מלא על הדלק להגיע לשם). |
|
||||
|
||||
1. מקורות לא צורכת יותר מאשר פרומילים בודדים מסך ייצור החשמל בישראל. בטח לא 60% 2. מש"קיות חינוך נועדו לחינוך מיני, לא לחינוך לטריוויה ועובדות. |
|
||||
|
||||
2. וואלה. _________ העלמה עפרונית, תוהה אם תזכור לקשר לתגובה הזו בפעם הבאה שתעלה השאלה למה בנות מרגישות לא מועילות בצבא. |
|
||||
|
||||
אם יש לך מקורות (הא!) טובים יותר משלי, או לצורך העניין איזשהם מקורות בכלל, אתה מוזמן לצטטם. אני הבאתי את הטוב ביותר שיש לי; זה אולי לא הרבה, אבל את רב"ט גילי לפחות אני מכיר אישית1, ולך אין אפילו כתובת דוא"ל... דרך אחת ליישב את הסוגיה: לחשב את מינימום האנרגיה הנדרשת בג'ולים. כל הנתונים נמצאים באתר "מקורות" (גובה, מאסה בקוב מים), אלא שהפעם האחרונה שעסקתי במכניקה הייתה במילניום הקודם, ונראה לי שעבדו אז לפי אריסטו. רוצה להעיף מבט? אה, ומה שעפרונית אמרה. 1 לא עד כדי כך אישית, אמנם |
|
||||
|
||||
1. מתנצל. התבלבלתי בין פרומילים לאחוזים. 2. מקורות יש רק אחת. לפני ההפרטה. 3. יש כתובת דוא"ל, ותמיד הייתה. במערכת. 4. אשתדל לזכור את דבר העפרונית לעתיד. 5. במקום אריסטו - משרד התשתיות הלאומיות - (סבלנות, זה עולה לאט. סעיף 6.1 חשמל צריכה) |
|
||||
|
||||
נו טוב. אז שנינו טעינו. החלק של שאיבת המימ מתוך צריכת החשמל הארצית ירד מ17% (מרשימים אבל עדיין רחוקים מה60% שלהם טענתי) ב1982 עד ל6% עלובים בימינו. אם אפגוש במקרה את גילי אתקן אותה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שקראתי באיזה מקום שעם הפעלת המוביל הארצי הוא צרך כרבע מצריכת החשמל בארץ, אבל זה באמת היה מזמן. |
|
||||
|
||||
10%. "אספקת החשמל לתחנה בזמן הפעלת שלוש יחידות השאיבה מגיעה אספקת החשמל הנדרשת לסך ההספק בארץ בעת קום המדינה, ואם נוסיף לתצרוכת התחנה גם את תצרוכת תחנת צלמון (המסניקה את המים לעוד 115 מ' באותה ספיקה) והמשלימה את הרמת מי הכנרת עד לרום מאגר בית נטופה - הרי שתצרוכת החשמל של שתי התחנות מגיעה לתצרוכת מדינת ישראל כולה בשנת 1950. כל יחידה בתחנת ספיר צורכת 20 מגווט X 3 יחידות = 60 מגווט. כל יחידה בתחנת צלמון צורכת 10-9 מגווט X 3 יחידות = 30 מגווט. היחידה בתחנת מנשה צורכת 10 מגווט. סה"כ צריכת החשמל של יחידות השאיבה של המוביל הארצי מגיעה עד לכ- 100 מגווט בהספק מחובר. הספק זה היה בשנת 1964 %10 מסך צריכת החשמל של מדינת ישראל, ואילו כיום הוא %1.2 מצריכת החשמל של מדינת ישראל. הזרם החשמלי עובר למשאבות מחצר מיתוג מיוחדת, המעבירה את הזרם דרך מנהלת כבלים אל תוך התחנה" |
|
||||
|
||||
בתחנת ספיר יש מזה למעלה מעשר שנים ארבע יחידות שאיבה. למיטב זכרוני הספקה של כל יחידת שאיבה בטבחה (= ספיר) 25MW, ואילו הספקה של תחנת צלמון כולה 25MW נוספים. מטרת הוספתה של היחידה הרביעית היתה לאפשר את הפעלת יחידות השאיבה במשך השנה רק בשעות של תעריפי (וביקוש) שפל. אגב, גם הפעלתה וגם הפסקתה של יחידת שאיבה דורשת תאום עם הפיקוח על הרשת של חברת החשמל. |
|
||||
|
||||
זכרתי מביקור שלי שם 3 משאבות,אבל מקורות מאשרת שהם הוסיפו משאבת גיבוי: |
|
||||
|
||||
כלומר, בפועל, העלאת מחיר הדלק *הורידה* את אחוז המס לדלק. אז מה רע? חוץ מזה זה קצת דמגוגי להגיד שמס הוא קנס. |
|
||||
|
||||
כידוע לכל סטודנט במבוא לכלכלה ב', כל מס, ולבטח מס ישיר על מוצר מסוים (תקרא לו מכס, בלו, אגרה) הוא בבחינת קנס לצרכן הסופי. כמובן שקנס כזה גם גורם לעיוותים חמורים בנקודת השיווי משקל בין הביקוש להיצע. וזה דמגוגי לומר על משו 'דמגוגיה' פויה! |
|
||||
|
||||
לא מסכים: מס הוא חלק המחיר שאנו משלמים לתחזק את המדינה ( אתה יכול לא להסכים עם השיטה הזאת, אבל זה דיון אחר). קנס זה דרך להרתיע עבריינים. |
|
||||
|
||||
אתה סטודנט במבוא לכלכלה ב'? |
|
||||
|
||||
לא, למה, אתה ממליץ? תראה איזה בלגן מלמדים אותם שם. |
|
||||
|
||||
האתר הזה אומר אחרת: http://www.elmhurst.edu/~chm/vchembook/514gasoline.h... והאתר הזה מסכים:"This fractional distillation process yields approximately 25% of straight-run gasoline from each barrel of crude oil." "The yield of gasoline may be doubled by converting higher or lower boiling point fractions into hydrocarbons in the gasoline range." http://www.keystone-web.com/commodities/indepth/ener...
"While the ratio of 3 barrels of crude oil to produce 2 barrels of gasoline and 1 barrel of heating oil is often used, for simplicity assume that 2 barrels of crude produce 1 barrel of gasoline and 1 barrel of heating oil." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |