בתשובה לשוקי שמאל, 06/06/04 19:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פה אני נאלץ שלא להסכים. נכון, חלק משמעותי מהרעיונות בספר לא באים לידי ביטוי בסרט, אבל צריך לזכור שאלו שני מדיומים שונים. סקוט, פנצ'ר ופיפלס השכילו לקחת מהספר את מה שיכול לעבור מעולה בקולנוע, השמיטו רעיונות וקוי עלילה אחרים מתוך הכרח, ו*הוסיפו* רעיונות ורבדים, שכוחם במדיום בו הם פועלים. אני סבור שיש לסרט עומק פילוסופי. מבחן האמפטיה וויגט-קמפף אינו מבחן אמיתי, אבל דיק אינו מנסה ליצור שום הילה של מסתורין סביבו: זהו מבחן אמפתיה, שפותח כביכול במכון פבלוב ברוסיה ושבעצם מכיל יחידה "המודדת התרחבות נימי דם באיזור הפנים. ידוע לנו שזו תגובה אוטונומית ראשונית, מה שקרוי 'בושה' או 'הסמקה', בתגובה לגירוי מזעזע מבחינה מוסרית. אי-אפשר לשלוט בה רצונית, כמו במוליכות העור, בקצב הנשימה או בדופק הלב" ויחידה נוספת ש"קולטת תנודות במתיחות שרירי העיניים" (עמ' 44). מכאן ברור שבשום פנים ואופן זו אינה גירסה של מבחן טיורינג, אלא בדיוק להיפך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בלייד ראנר - מהם הרעיונות שניסו רידלי-סקוט או תסריטאיו להעביר בסרט? התרשמותי היתה שהסרט הוא ציור עתידני מרהיב ומפחיד ותו לא. מבחן וויגט-קמפף הוא מקרה פרטי של מבחן טורינג - למרות שאיני מבין גדול באף אחד ממבחנים אלו, למיטב הבנתי, במקרה זה אחד מעקרונות העשייה ההוליבודיים (אל תכניס לסרט רעיון שנער בן 12 לא יכול להבין) חושף שמבחן ו"ק אינו אלא פן מסויים של מבחן טורינג. הטכנולוגיה המשמשת לבדיקת הנבחן אינה חשובה מהותית. אם זו, הטכנולוגיה שרידלי-סקוט קיצץ (תגובה אוטונומית, נימי דם וכו') או פשוט ההתרשמות של מוח אנושי כמו אצל טורינג ורידלי-סקוט, לא עקרוני מבחינת המבחן. פק"ד מאבחן אצל האנדרואידים להבדיל מבני אדם, חוסר אמפטיה. טורינג (לפחות בפרשנות שלי) בנקודה זו פחות ספציפי ויותר צנוע (ולדעתי גם חכם). טורינג אינו יודע מהם בדיוק קוי ההבדל בין מכונות לאינטלגנציה אנושית (אמפטיה יכולה להיות אחת מהן), אבל הוא טוען שבני אנוש יודעים באופן אינטואיטיבי להבחין בהם. כלומר האמפטיה של פק"ד היא רק הבדל אפשרי אחד מתוך כמה/רבים משוערים. בהערת אגב, תוכנות המפעילות קבוצות של רובוטים, שהן פופולריות במחקר היום, מייצרות לפעמים תכונות, שלו זוהו אצל בע"ח היו נקראות כאמפטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהם הרעיונות שניסו רידלי-סקוט או תסריטאיו להעביר בסרט? אוה, זה פתח לדיון ארוך *מאד* לכשעצמו, מה עוד שמכל אחד תשמע דברים אחרים. מה שבטוח: בשום פנים ואופן הסרט אינו רק ציור עתידני מרהיב (ומפחיד?). כמו שאני מבין את זה, מבחן וויגט-קמפף הוא ממש ממש לא מקרה פרטי של מבחן טיורינג, אלא ממש להיפך. בגרסה שאני מכיר, מבחן טיורינג הוא מבוסס אינטליגנציה: אם אדם המתקשר דרך שני מסופים באורח *אמצעי* אינו מסוגל לומר מאחורי מי יושב אדם והיכן היא תוכנת המחשב, אז ניתן לומר שהתוכנה תבונית. ו"ק הוא מבוסס רגש: אם יש השהית מה בתגובה פיסיולוגית לשאלות מזעזעות מבחינה רגשית-מוסרית, אז מדובר באנדרואיד. הנקודה של דיק היא, שתבונה אינה מדד לאנושיות. לדעתי אין כאן עניין של מבחן צנוע יותר או חכם פחות, אלא רצון להדגיש נקודה עקרונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מפספס את לב העניין במבחן טורינג. טורינג לא יודע אנליטית להבדיל בין מכונה לבין בני אדם (כלומר בודאי לא מדובר כאן בשימוש באינטלגנציה אנליטית). הוא טוען שבני אדם יודעים אינטואיטיבית להבדיל ביניהם ומשתמש בכך ליצירת הקריטריון שתארת (כלומר מדובר פה לכל היותר באינטלגנציה אינטואיטבית). האבחנה האינטואיטיבית יכולה להסתמך על כל מיני הבדלים בין מכונות ובני אנוש ובפרט אמפטיה. רידלי-סקוט ע''י שהוריד את מרכיב הבדיקה הטכנולוגי והחזיר את הבודק האנושי, חשף למעשה את המהות הטורינגית של מבחן ו''ק. בתגובות שבסוף הדיון נתנו המגיבים הפנייה למאמר של טורינג. אתה יכול לדפדף ולראות שמבחן טורינג מסתמך על האינטואיציה האנושית כחיישן וכלל אינו מתבסס על הבדלים ספציפיים (לא אמפטיה ולא דברים אחרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גאוני- מבחן שוקי שמאל: יצור שמסוגל להבחין בין אדם לבין מכונה במבחו טיורינג הוא בעל אינטואיציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם קראת את המאמר המקורי, טיורינג עצמו האמין שמה שיבדיל תמיד בין אדם למכונה הוא הטלפתיה. משום מה הוא לא האמין שאפשר יהיה לבנות מכונות בעלות יכולת טלפתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי, אני מבין שיש פה "צבת בצבת עשוייה". אני מסכים שזו פרשנות שלי של דברי טורינג. אבל עיון במאמרhttp://www.abelard.org/turpap/turpap.htm אינו סותר אותה. ישנו צורך מעשי בקריטריון, מתי מכונה מגיעה לבשלות של בינה מלאכותית. אין מערכת אלגוריתמים אנליטיים העושה זאת בצורה טובה. לכן טורינג משתמש ביכולת המשוערת שלנו להבחין בין מוח אנושי למוח מכונה פשוט (שאני אישית לא משוכנע שהיא אכן כל כך מלאה) כדי להגדיר קריטריון בר ביצוע. הניחוש שלי, מה מקור ה"אינטואיציה" ההיא, הוא שאנו מטיבים לזהות פעולה של מוחות הדומים לשלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, לא מעט מהנהגים שאני פוגש על הכביש ''נכשלים'' במבחן טורינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי לזהות. לא אמרתי להבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם אמרת ''מוחות הדומים לשלנו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לא אמרתי את זה בציניות, באמת חשבתי שזה יפה- להפוך רעיון על הראש ולהוציא ממנו משהו. כמו המדחום- משתמשים באפקט (התפשטות בחום) כדי למדוד את הגורם לאפקט ( טמפרטורה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן זו בדיוק כוונתי. ראה תגובה 224010 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כל מכשירי המדידה משתמשים באפקט כדי למדוד את הגורם, לא? (היוצא מהכלל היחיד שעולה לי בראש במחשבה מהירה הוא הסרגל (מטר רץ, וכו')). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וריאנט על שאלת הפרדיקטים הסטנדרטית שלי: למה "ישנו צורך מעשי בקריטריון, מתי מכונה מגיעה לבשלות של בינה מלאכותית?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדי פעם מופיע מתכנת או קבוצת מתכנתים הטוענת שפתחו תכנה אשר יכולה לקיים שיחה תבונית (intelligible) מול פרטנר אנושי, או לכתוב שיר או פרוזה גבוהה. הטענה היא כי התונה הנ"ל מייצגת בינה מלאכותית (אינטליגנציה, אסוציאטיביות, אינטואיציה) שמעבר ליכולות המתמטיות המוכרות של המחשבים. קריטריון דמוי מבחן טורינג, נדרש כדי לבדוק אם לטענותיהם יש על מה להסתמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהינתן תוכנה לשיחה או כתיבת שיר או פרוזה, אפשר לדון אם יש בה התקדמות לעומת מה שהיה עד כה, ועד כמה ההתקדמות הזו דרמטית, גם בלי מבחן טיורינג או כל הגדרה אחרת לבינה מלאכותית. יתרה מכך: נניח שמופיעה פתאום תוכנה שאכן מצליחה לנהל שיחה כמו-אנושית חלקה, ואתה רוצה לקבוע אם יש כאן בינה מלאכותית; מבחן טיורינג אומר שכן, אבל הוא קובע זאת פחות או יותר כאקסיומה, כך שלא באמת התקדמת. דבר שלישי, אם מישהו טוען שתוכנה X מהווה בינה מלאכותית, אני עדיין לא רואה מה הצוךר המעשי לדעת אם הוא צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם להבנתי מבחן טורינג הוא אקסיומטי משהו, אבל שימושיותו מוכחת ע''י העובדה שרק מעטים טוענים שעמדו בו (כלומר מסנן לא רע). אנו יודעים שלמחשבים יש יכולות בתחומים מסויימים (בד''כ עולות על התכונות המקבילות במוח האנושי), וזו שאלה מסקרנת מה יכולותיו בתחומים האחרים ועד כמה הוא יכול לחקות את המוח האנושי. בכל אופן החיפוש אחר בינה מלאכותית הוא תחום מחקר מרכזי הדורש קריטריונים דומת זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם לא היה לנו קריטריון קאנוני כזה, האם היו היום הרבה טוענים לכתר "בינה מלאכותית"? אולי; זה ניסוי מחשבה שקצת קשה לי להיות בטוח בו. אם כן, אז אתה צודק, והרווחנו משהו מהמבחן. זאת, בהנחה (שנראית לי נכונה) ש*לא רק בגלל המבחן* ברור לנו שאין היום בינה מלאכותית של ממש. אם לא, אז השימושיות עדיין לא הוכחה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול להביא דוגמאות, אבל נדמה לי שהיו לא מעט טוענים לכתר ונדמה לי שלפני כשנתיים דובר אפילו על תוכנה שנטען שעמדה במבחן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, אני חושב שגם אינטואיטיבית אני מסכים עם טיורינג רק על תנאי. יכולת שיחה אנושית היא בלי ספק אבן-דרך (milestone) מעניינת. אבל רק כנגיע אליה נדע באמת: אני רואה אפשרות שנגיע ליום שמחשב יצליח במבחן טיורינג, ומתוך ידיעה איך הוא עושה זאת, כולנו נסכים שזו לא בינה מלאכותית. האפשרות ההפוכה נראית לי פחות סבירה, אבל גם לא בלתי-אפשרית: שלפני שמחשב יצליח במבחן טיורינג, תהיה תוכנה שנשתכנע שהיא כן בינה מלאכותית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |