|
||||
|
||||
הטעות הבסיסית של ביכלר וניצן (מקריאה לא מלאה של המאמר), היא שהם מייחסים אינטרסים למדינות במקום לאנשים. הטיעון המרכזי שלהם הוא שאם היום יש לארה"ב אינטרס להוריד את מחירי הנפט, הרי שהוא תמיד היה קיים, עוד משנות ה60 וה70, והם מוכיחים שגם אז היו להם האמצעים, אבל הם פעלו בעיוון הפוך דה-פקטו, ולכן כנראה שאינטרס שלהם הפוך. כמובן שהטעות טמונה בהנחות ש א. האינטרס של המדינות נשאר קבוע לאורך הזמן ו ב. הממשל של המדינה פועל בהתאם לאינטרס הזה. שתי הנחות לא סבירות שאני לא מוכן לקבל. |
|
||||
|
||||
הפניתי למאמר משום שחשבתי שיש בו טעם ולא על מנת לתמצת שלוש הודעות מאוחר יותר את כולו, כך שאני אמנע מלתת את גרסתי המלאה לפרשנותם. לגבי המסקנות שלך, לדעתי הצנועה הן שגויות, ומתבססות כנראה על בלבול מסוים של טענותיהם, אשר מקורו בקריאה חלקית של פסקה זו או אחרת. אחד מהכותבים מחשיב את עצמו מרכסיסט ושניהם מתעסקים בכלכלה פוליטית, ולכן ספק אם אינם מודעים להבדל בין אינטרסים של אנשים ל''אינטרסים של מדינות'' (הם כמובן אינם מכירים בכזה מושג כלל). כנראה שקראת את הפסקאות בהן הם מציגים את הגרסה הממסדית השגורה - ''ארה''ב רוצה מחירי נפט נמוכים ולשם כך היא מעוניינת בהשפעה על ייצורו'' (השפעה אשר במקרה של המלחמה בעיראק מופיעה כשליטה ישירה במדינה המפיקה). |
|
||||
|
||||
אולי רלוונטי גם להוסיף שבוש מגיע מטקסס, מדינה מפיקת נפט, שכדאיות ההפקה בה נמוכה ביחס למדינות כגון סעודיה. לכן, מחירי נפט נמוכים עלולים לגרור פיטורים המוניים בתעשיית הנפט של טקסס ולבוש יש אינטרס (לפחות בקשר לעסקיו המשפחתיים בטקסס) לשמור על מחירי נפט בינוניים ומעלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |