 |
אני לא חושב שהפסיביות של המגזינים היא זאת שפוגעת בהם. זה דווקא יכול להיות יתרון, הם לא משלמים עבור המחקר ולכן אין להם בעייה להכניס אותו גם אם התוצאה לא מתאימה למי ששילם. אם הם היו משלמים עבור המחקר יתכן שהם היו מטים את החלטת הקבלה.
בעייה נוספת (בהתייחס לראשונה מהתגובה הקודמת) של מגזיני מדע פופלרי היא מה שאני קורא לו 'קבוע המסר'. קבוע המסר הוא מכפלה של עומק המסר ברוחבו. אתה יכול להעביר מסר לקהל רחב של קוראים ואז המסר רחב אבל אינו יורד לפרטים, או שאתה יכול להעביר מסר עמוק אבל הוא יהיה מכוון למספר מצומצם של אנשים עם ידע מאוד דומה לשלך. בכל מקרה המכפלה של עומק המסר ברוחבו היא קבועה.
מדע פופלרי מעצם פנייתו לטווח רחב של קוראים חייב להתפשר קצת עם הרזולוציה של המסר. במצב הזה אותם פרטים שעוזרים לך כקורא לשפוט את אמינות המסר בדרך כלל מושמטים (אפשר להוסיף גם שלחלק מהקוראים גם אין את הכלים להבין את הפרטים האלו). זה מאפשר חופש פעולה גדול יותר למגזין מדע פופלרי.
לגבי הזילזול שאתה מפגין בידע של החוקרים, הוא נראה לי לא במקום. האופי הדקדקני של המחקר המדעי מקשה על ירידה לפרטים בטווח רחב של נושאים.
הנקודה שאתה בחנת במאמר הפופולרי שהזכרת היא אפדימיולוגיה של אידס ובמקום ללכת להתייעץ עם אפדימיולוג של אידס הלכת להתייעץ כנראה עם ביולוג מולקולרי שמתמחה באיידס.
ממבט ראשון זה נראה מוזר שאחד לא בקיא בתחום של השני אבל למעשה אלו תחומים מאוד שונים. הראשון (אפדימיולוגיה) מבוסס בעיקר על ידע מוצק מאוד בסטטיסטיקה ורפואה והשני מבוסס בעיקר על ביוכמיה וביולוגיה מולקולרית, תחומים שרחוקים מאוד אחד מן השני, ולהדיוט נראים קרובים. עוד סיבה שבגללה מדענים הם אלו שאמורים לכתוב מדע פופולרי (וגם בהם יש רק מעטים שיודעים לעשות זאת טוב).
יכול להיות שאני טועה, אבל מקריאה של התגובות שלך אני די בטוח שאם היית מראיין אפדימיולוג, גם סתם אחד, לא של איידס היית מפקפק הרבה יותר במה שקראת על חוסר הקשר בין אידס ל HIV.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש