|
||||
|
||||
אולי אפשר להציע שילוב של כמה מהעמדות שהוצגו כאן בלי להניח שהן "מוציאות" זו את רעותה: התקשורת אכן נוטה שמאלה מהמרכז הפוליטי. שרון אכן שינה את השקפת עולמו. טקטית, לפחות. התקשורת אוהבת את השינוי של שרון. התקשורת תומכת בהנתקות מעזה, ובהסרת ישובים. התקשורת לא אוהבת את תוצאות המשאל. התקשורת מעדיפה את שרון כרה"מ ע"פ ביבי. התקשורת עושה הנחות לשרון במישור האישי. (כפי שהתגייסה לטובת אוסלו, רבין, פרס, נגד נתניהו, בעד ברק, כולל העמותות, וקמפ-דיוויד, ואפילו בעד הפיאסקו בטאבה) *התקשורת=המגמה הרווחת בתקשורת הישראלית. |
|
||||
|
||||
מה שמעניין בפרשנות של בנזימן (לפחות לדעתי) היא העובדה שלא כתב זאת "אאוטסיידר" לממסד התקשורתי, אלא מי שהוא בשר מבשרו. כנראה שהאמוציות האישיות של בנזימן כלפי שרון (ויש בינהם הרבה "דם רע") גוברות על הנטיות האידיאולוגיות שלו. ______ בהערת אגב - איני חושב ששרון שינה את השקפת עולמו, מהסיבה הפשוטה שמה שתמיד הניע אותו היתה שאפתנות אישית ולא אידיאולוגיה. |
|
||||
|
||||
מה שמעניין אותי, זה שאני מסכים עם כל מה שטענת, מעל ומתחת לקו ההפרדה. ומעניין גם, שבעצם, הרבעון של בנזימן ושותפו לעריכה, נחום ברנע מ''ידיעות'', משקף את הבולשביזם הרעיוני של מובילי התקשורת לכאורה, שאפילו בביקורת העצמית, אינם מסוגלים להשתחרר מנימת הפטרונות המתנשאת כלפי קהל קוראיהם הנחותים בעליל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |