 |
שאלה טובה. מה שבדרך כלל קורה כשמים קופאים ( או במעברי פאזה אחרים) זה שיש מלחמה בין האנטרופיה והאנרגיה והאנרגיה מנצחת. הבעיה היא שבמקרים מסויימים, כדי שהאנרגיה תנצח באיזור מסוים, כמות מסוימת של מולקולות צריכה להסתדר *בו זמנית* בסידור הנכון. כלומר, אפשר לקרר מים מתחת לנקודת הקיפאון, והם לא יקפאו עד שמספר גדול מספיק של שכנים "יסכימו" לקפוא ביחד. המצב הזה הוא לא יציב, כי בסופו של דבר , אירוע ההסכמה הזה יקרה. אבל רק עבור בעיטות מספיק חזקות, בדיוק כמו שעץ לא נדלק מכל ניצוץ. אם יכניסו לנוזל כזה גרגיר קטן מאוד של קרח, לא רק שהנוזל לא יקפא, אלא הקרח עצמו "יופשר". יש גודל מסוים של גוש קרח שהחל ממנו הנטיה להשתלב עם המים היא יותר חלשה מהנטיה להשאר במצב האנרגטי הנמוך יותר. הגודל הזה ( הטיפה הקריטית) הוא הגודל של גרעין ההתגבשות הנדרש.
ברגע שיש איזור קפוא גדול מספיק, הקצוות של האיזור הקפוא *משכנעים* את המים בסביבתו להצטרף לקרחון עד שכל הנוזל קופא. למעשה, אפילו גרגיר אבק יכול להספיק. טיפת שמן? לא יודע, אני חושב שלמתח פנים יש השפעה כאן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש