בתשובה לדב אנשלוביץ, 02/06/04 14:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה אבל אני לא מסכים שמדובר על אותה שאלה. הנתונים של איליה ליבוביץ מצוצים מהאצבע ואין להם על מה שיסמוכו. 40000 המתפקדים האלו התפקדו לליכוד רובם ככולם אחרי 1977 או אפילו אחרי 1982 כאשר אירע הפינוי הראשון. חלק מהם הם מצביעי שינוי ומפלגת העבודה. הם לא שינו את דעתם. הם תמיד היו בדעה שצריך להכנס באבי אביהם וללכת בכל הכח לסיכונים למען השלום אם זה בא על חשבון מישהו אחר. אתה לעומת זאת שאלת איך זה שהציבור בישראל עבר מהתנגדות נחרצת לרעיון העוועים של מדינה פלשתינאית, להסכמה מוחלטת. התשובה איננה דמגוג זה או אחר. דמגוג יכול להשפיע רק על אנשים אשר השקפת העולם שלהם כוללת הליכה אחרי כל דמגוג (רבין, נתניהו, ברק, שרון ועוד היד נטויה). הציבור הגדול הזה של אנשים אשר השקפת העולם שלהם היא הליכה אחרי דמגוגים נובע מהשבירה של הטרור. ההפסד של צה"ל במלחמות (ועל כך שרון ראוי לכל גינוי על של"ג) הביא לכך שהציבור מוכן להאמין בכל שקר, העיקר לקבל קצת שקט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שליבוביץ ניתח את ציבור מתפקדי הליכוד ואני את כלל הציבור בארץ, הוא דיבר על שרון ואולמרט, ואני על רון פונדק והירשברג. אבל מבחינת המגמות מדובר בדיוק באותה תופעה. בדרך כלל כשיש מגמה של שינוי בציבור מסויים אותה מגמה קיימת גם בציבורים אחרים. זה הדבר היחיד שיכול להסביר את הצלחת הסקרים לנבא משהו. הם רואים מה קורה בתוך קבוצת נבדקים ומניחים שזה גם מה שקורה מסביב, ומסתבר שזה עובד למרות שזה מפליא. אולי חלק מתופעת העדר. חלק חשוב במאמרו של ליבוביץ שמתאים גם למה שאני אמרתי הוא ההצבעה על כך שבעצם לא קרה שום דבר בשטח שמסביר את השינוי, והשינוי הוא בתוך הציבורים עצמם מבלי איזו תופעה חיצונית שיכולה להסביר זאת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |