|
||||
|
||||
אני דווקא שמעתי שהשב''ס לא רצו שהוא ייצא לחופשה אבל בית המשפט הכריח אותם בניגוד להמלצתם. |
|
||||
|
||||
בית המשפט התרשל ( לא טעה בשיקול הדעת *התרשל*) בתפקידו. |
|
||||
|
||||
השב"ס אמור להעריך את הסיכוי שאסיר מסויים ינצל את החופשה שלו לרעה ויבצע פשע, או יברח. מסיבות מובנות, האינטרס העליון של השב"ס הוא למנוע טעויות לקולא, וממילא יש נטיה להחמיר עם האסירים. בית המשפט לא מאשר לאסירים לברוח, אלא מורה לשב"ס להסתכן בכך שהם יברחו (אחרת צריך לשלול מכל האסירים את כל החופשות). השאלה היא עקרונית: האם אפשר לאשר חופשה לאסיר שעלול לברוח? (לדעתי, אחרי שהתכשיט ביצע שוד מזוין בחופשה קודמת, התשובה במקרה הזה שלילית, אבל זו לא הנקודה). אם התשובה חיובית, החוכמה שלאחר מעשה (התכשיט ברח) אינה מוכיחה שבית המשפט התרשל. |
|
||||
|
||||
זו בדיוק הנקודה. אסיר שניסה לברוח\הפר כל חוק אחר אמור לאבד את זכותו לחופשה עד לדיון מחודש בעניינו, כעבור זמן. בית המשפט מחוייב לשמוע את טיעוני השב"ס כנגד מתן חופשה לאסיר ספציפי. קשה לי להאמין שבית המשפט שמע שמדובר ברוצח המסתבך בפלילים בחופשה, והחליט שהחלטת השב"ס שגויה. הרי החופשה היא אוטומטית אלא אם השב"ס מתנגד, כנראה שיש סיבה... סביר יותר להניח שמדובר במתן פסק דין בלא תשומת הלב הראויה. חמור מזה: עד כמה שקראתי, אחת הסיבות כן לשחררו הייתה להתחקות אחר הגורמים הפליליים שידוע שהוא בקשר איתם. למה, אם כן, הוא לא היה תחת מעקב משטרתי? בית משפט שמבטל החלטת ערכאה קודמת שלא לשחר אדם ש*בבירור* עומד לבצע פשע, ולא להורות לכל הפחות לעקוב אחיו, הוא בית משפט מתרשל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |