|
||||
|
||||
פעם, כשהייתי מתכנתת צעירה ונשואה באושר, היתה לי תכנית שרצה על מחשב, מודרני לזמנו, בו long, הפרימיטיב הגדול ביותר של שפת C, היה בן 32 ביט. השתמשתי במשתנה אחד לספור משהו-ים שהיו מהם כמה עשרות מיליונים ביום וכעבור מספר חודשים קרה הצפוי מראש. (אם הייתי משתמשת ב unsigned long הייתי קונה עוד כמה חודשים של שקט). בעיה שאני נתקלת בה לאחרונה, בנסיונות לחשב את קיצי לאחור, היא שבדקומפוזיציה של מטריצות גדולות, נופלים חלק מערכי הביניים בחישוב מתחת לגבול הדיוק של double. (למעשה זו אותה בעיה בשינוי אדרת). |
|
||||
|
||||
אבל מה on earth גורם לאלמנה ויתום מן הישוב להגיע לעבודה בצהריים ולפצוח בדקומפוזיציה של מטריצות גדולות? 1 זה לא אני, זו הסקרנות. 2 "המשכורת" לא תתקבל כתשובה. |
|
||||
|
||||
כשבעלי ימח שמו נפטר, הוא השאיר לי כירושה כמיליון וחצי שורות קוד (כתובות בצפיפות, בלי רווחים בין בלוקים, פונקציות וכו'). ''אלמנתי לעתיד,'' הוא אמר לי על ערש דווי, ''אם תפתרי את מעט הבאגים שנותרו, תהיה בידייך התשובה לאאאההה.....'' ולא יסף. מאז, אני והיתום (שהוא חירש וחיגר וגם לא חכם גדול) מנסים לתקן את התוכנה ולגלות את משמעותה של ''אאאההה'' |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה זה דקומפוזיציה של מטריצות (זה LU וכאלה?), אבל מנסיוני בעסקים האלה, אם יש ערך ביניים שהוא מאוד קטן, בעוד שהתשובה הסופית סבירה, סימן שלא ביצעו את החישובים בסדר ה"נכון". נכון בהקשר הזה, הוא להשתדל לא להחסיר שני מספרים גדולים וקרובים אחד מהשני. אופציה אחרת, שמופיעה אף היא בתנ"ך ( כלומר ב NR), זה לשפצר את התוצאה המקורבת על ידי , נניח הצבה איטרטיבית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |