|
||||
|
||||
גם אני כבר כתבתי על כך הרבה פעמים. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, וזוהי הסיבה שלה להיות, ה''רזון ד'אטר'' שלה. עיין ערך מגילת העצמאות. זה שהמדינה מאופיינת כדמוקרטית עם שיויון זכויות לכולם זה גם נכון, אולם אם יש סתירה בין העילה היסודית לקיום, ובין מאפיין, ברור שהעילה היסודית צריכה לגבור על המאפיין. זה שבית המשפט העליון פוסק הפוך, רק מצטרף לעוד הרבה פסקים המראים עד כמה הוא מנותק משורשי ההוויה של העם היושב בציון. |
|
||||
|
||||
אני לא מוצא סתירה בין מדינה יהודית למדינת כל אזרחיה. מדינת ישראל היום היא מדינת הלאום היהודי ובו בזמן גם מדינת כל אזרחיה. לכן אנחנו לא צריכים להתנצל על משהו שלא עשינו. לעניות דעתי בית המשפט העליון פסק במקרה הנ''ל באופן הגיוני וצודק גם יחד- זכויות אזרחיות מלאות לערבים. אני לא מכיר אף מקרה שבית המשפט העליון, או כל אחד אחר, מנע מהרוב הלאומי של ישראל, קרי, היהודים, זכויות לאומיות והעניק אותן למיעוט הערבי. כלומר בית המשפט לא מנותק מהעם היושב בציון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |