|
||||
|
||||
בחיי שניסיתי לחשוב על תגובה, וזה אחרי זמן רב שאני מתאפקת מלענות לך (בשביל לא לעודד אותך), ואני לא מצליחה לתעל את כמות הכעס והעלבון שהיו עולים בי אם הייתי חושבת שאתה ראוי להתיחסות רגשית עמוקה שכזו. פעם אחרי פעם אתה מעליב בצורה גסה אותי, את משפחתי וחברי, את בנות מיני ואת בני עמי, תוך כדי הבעת תפיסת עולם שהיתה אמורה לפוג מן העולם לכשתמו ימי הביניים. לו הייתי אדם בעל חשיבות בהנהגה האורתודוקסית, הייתי מגישה נגדך תביעת דיבה, על הכפשת הזרם הדתי כולו. אין בכוונתי להצטדק בפניך - הרגע מחקתי פסקה שלמה בה אני מסבירה לך במה אני עולה עליך מבחינה מוסרית - אין בזה טעם. אני לא חושבת שאנחנו חיים באותו עולם, ובודאי שאיננו שופטים אותו לפי אותם ערכי מוסר. באחת מהודעותיך פירטת את האיום המרומז (או הבוטה) שאתה ואחיך לחשיבה תעזבו את הארץ. ואני אומרת, אם אפשר לא לניו יורק. הניו יורקים כבר סבלו מספיק. בפני עצמי אני מצהירה שאשתדל שלא לענות לתגובותיך הפרובוקטיביות יותר. סביר להניח שלא אעמוד בכך. כבר בילדותי נודעתי כמהירת חימה. רק אבקש ממך זאת: לך מכאן. "האייל הקורא" הדרדר מאד מאז שהיגעת. אי אפשר יותר לנהל דיון מושכל בעניני מוסר או דת או כל נושא אחר כמעט, מבלי שהדיון יוזל לכדי התנצחויות עם אדם שאינו מבין אפילו את כללי המשחק של העולם המודרני. לך מכאן. אף אחד ממילא לא ישוכנע מעל דפי הרשת, ואם מישהו יביע ולו צל צילו של רצון להצטרף אליך בימי הביניים, אני אמסור לו את הדוא"ל שלך. |
|
||||
|
||||
אל תקחי ללב. אנא. בעולמו הדיכוטומי של מר פז אין מקום לשום גוונים שאינם זהב טהור או שחור משחור, ולפיכך כל מה שאינו זהב אינו יכול להיות אלא רפש מוחלט. יתר על כן, מה שאינו זהב ומתיימר לא להיות ההיפך הגמור מאיים על החד-ממדיות החמימה והמגינה בה הוא חי, ולפיכך זוכה ליותר חרפות וגידופים מהשאר. אין בכך אלא להעיד על העולם שלו, עולם של קיפוד מפוחד שירא מן הצל של עצמו, שמא יימצא איזה בקיע שימוטט את החומות העבות שמגנות עליו. הקריאה "לך מכאן" רק תחזק אצלו את הרגשת הנגזל, המאויים, הדחוי, הלא-רצוי - כל אותם פחדים וחששות שמלבים את האש הבוערת בעצמותיו. אף אחד מאיתנו לא ייצא נשכר מליבוי האש הזאת: היא הולכת לעלות לנו בהרבה "געוואלד" מגובה בתילי תילים של ציטוטים. לא חבל? ואת, את יכולה לציין לפני עצמך בסיפוק שבאופן ההתבטאות שלו הוא עושה הרבה למען הרעיונות שאת מאמינה בהם. |
|
||||
|
||||
אני סבור שאתם הרפורמים ואחיכם הקונסרבטיבים הפכתם את היהדות לקרקס פולקלוריסטי, נטול אלוהים חיים. וזכותי להביע את דעתי על כל במה באשר היא. ואל תספרי *לי* שיש לכם סיבות טהורות לניסיונות דריסת הרגל שלכם במדינת ישראל. לעומת הישראלי הטיפוסי, אני מכיר אותכם קצת יותר טוב, כך שקשה לזרות חול בעיניים למי שהידע שלו מאפשר ביקורת לגיטימית. ואגב, כמו שכבר אמרתי לא-פעם באייל - אינני מייצג אלא את עצמי ואת דעותי בלבד. |
|
||||
|
||||
וזו הבעיה - שאתה חושב שמדינת ישראל שייכת לך. |
|
||||
|
||||
לא נכון. אני כלל לא חושב שמדינת ישראל שייכת לי או לאורתודוקסיה. אבל אני כן יודע שעל המדינה להיות יהודית במקביל להיותה דמוקרטית, ולדעתי, כמדינה יהודית היא יכולה להיות רק כאשר ישמרו השבת וחגי ישראל בפרהסיה שלה, תהליכי הנישואים והגירושים, תהליכי הגיור ושאר חיי הדת בישראל יתנהלו כפי שהיהדות היא מעין מקל שליחים, שהרצים מעבירים אותו מדור לדור. לעומת הרפורמים והקונסרבטיבים, שכבר בתחילת דרכם ניתקו עצמם מקיום מצוות היהדות בהדרגה, כך שמי הם שילמדו כאן "מהי יהדות". שילמדו בעצמם קודם כל להיות יהודים המוקירים את ההלכה ויקיימוה בחיי היום-יום שלהם כהווייתה, יחדלו לראות בהלכה היהודית דבר בלתי מחייב ופולקלוריסטי. ---------- כך למשל, מדוע הגיור הרפורמי אינו מקובל על האורתודוקסים: |
|
||||
|
||||
ויש כתבים חרדים שסבורים יותר בחומרה ממני על פועלם של הרפורמים בישראל: |
|
||||
|
||||
אז יש. אני בטוח שגם הוא מhttp://www.nrg.co.il/online/15/ART/732/028.html יסכים איתך. |
|
||||
|
||||
זה לא רק עניין של *יש אחרים* ואז מה, אלא עניין שאחרים אלה מחמירים יותר בגישתם לעומת גישתי המתדיינת, היוצאת מתוך קבלת הרפורמים כחלק מהעם היהודי, בהיותם בעלי מועדון חברתי משלהם שבינו לבין היהדות ולא כלום, פרט לפולקלור כמובן. |
|
||||
|
||||
ואתה, וחברי המועדון שלך, כל כך מיטיבים לדעת על חברי ה''מועדון החברתי שבינו לבין היהדות ולא כלום פרט לפולקלור'', שזה ממש מדהים. |
|
||||
|
||||
שאני, שאני וחברי, נדהים פה אותך באמת על ידיעותינו על המועדונים החברתיים של הרפורמים והמפגרים אחריהם במספר שנים הקונסרווטיבים?! |
|
||||
|
||||
לא, אתה יכול לקפוץ ישר ולספר לנו על אלה שמפגרים אחריהם בכמה מאות שנים: החרדים. |
|
||||
|
||||
סליחה? "מפגר אחרי בשנים", פירושו הוא שהרפורמים באו נניח בשנת X, אחריהם באו הקונסרבטיבים בשנת Y, ואילו האורתודוקסים היו חיים וקיימים מדורי דורות. מהבחינה הכרונולוגית הזאת, הקונסרבטיבים מפגרים אחרי הרפורמים במספר שנים של הידרדרות רוחנית, כלומר, בסקאלה הזמנית שבה נמצאים הרפורמים כיום הקונסרבטיבים יעמדו בעוד שנה שנתיים או, תוסיף מספר ימים. ושאני אמחיש זאת בעובדות היסטוריות? |
|
||||
|
||||
אין צורך. ''בסקאלה הזמנית שבה נמצאים הרפורמים כיום הקונסרבטיבים יעמדו בעוד שנה שנתיים'' - ואתה ודומיך בעוד מאה שנה. בימיה הראשונים של המדינה, החרדים התעסקו בשאלה אם יש לתת לנשים זכות הצבעה. היום, כמדומני, רובם הגדול כבר מסכים שכן, ומתעסק יותר בשאלת הפאה-הנוכרית-תוצרת-הודו. נשים חרדיות מוצאות את מקומן בשוק העבודה - לפני חמישים שנה אי אפשר היה להעלות את זה על הדעת בכלל. אני מנסה להיות אופטימי ולהאמין שבעוד מאה שנה הבעיות שיעסיקו את הציבור הזה תהיינה אחרות, אבל האמת היא שעם אנשים כמוך אני בכלל לא בטוח. |
|
||||
|
||||
בימיה הראשונים של המדינה, נשים חרדיות לא הצביעו בבחירות? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם בסופו של דבר הן לא הצביעו, אבל זה היה נושא לדיון סוער בציבור החרדי, ואאז"נ הם אפילו ניסו להעלות הצעה שבעלה של החרדית יצביע בשני קולות! "לינקים! לינקים!" את בטח תובעת בצדק, ואני מצטער להודות שידי ריקות (כמו עגלתי). |
|
||||
|
||||
עד לפני מאה שנה בערך, זה היה המצב ברוב הדמוקרטיות (שלא לדבר על מדינות) בעולם. לפי דעתי, החרדים לא פיגרו בהרבה בנושא זה אחרי שאר הפונדמנטליסטים הדתיים ברחבי העולם. ראה כאן: http://www.ipu.org/wmn-e/suffrage.htm |
|
||||
|
||||
בשויצריה עד 74 או משהו כזה. אבל זה שהם לא פיגרו בהרבה אחרי חרדים-בסגנון-ישו לא ממש משנה את העובדות ההיסטוריות. |
|
||||
|
||||
אני נוטה להסכים עם קובי אריאלי, לפחות עם הפיסקה האחרונה ''...כולם הולכים לעלמא, עלמא עלמא וכולם הולכים ליוגה, יוגה יוגה, וכולן עברו לגזרה נמוכה וחזרו עכשיו לגזרה גבוהה וכולם ברטרו, וכולם בקבלה, וכולם מתעניינים, וכולם נורא רוחניים...'', אם כי כדאי שיראה רופא שיטפל בתגובה הפיסית שלו. אם כי יש הבדל עצום בין אופנתיות מקומית וזמנית, לתנועות אמוניות יהודיות בעלות משנה והסטוריה, בין דרך חיים ומה שמצטייר יותר כגחמא, ואין שום רע בגחמא ובאופנה - להיפך. מה שהכי מוזר זו התחרות על ההבל. |
|
||||
|
||||
לא פעם ולא פעמיים מגיבים באייל העליבו את הערבים, האורתודוקסים, הקונסרבטיבים, הרפורמים, הנוצרים, המוסלמים, ההומוסקסואלים- את מי לא. אני מבינה אותך, בחיי שאני מבינה אותך- אבל לדעתי, אין לאף אחד (מלבד בעלי האתר) זכות לקבוע מי ילך ומי ישאר. אל תצטדקי בפניו- את באמת לא חייבת לו כלום. אל תתדייני איתו אם הדבר נראה לך בלתי אפשרי. אבל "לך מכאן"? למה לא "קישטא"? מצטערת, נראה לי מוגזם. לדעתי, יש לו זכות להיות כאן1, בדיוק כמו לכל אחד אחר. 1 אין לו זכות להעליב מגיבים אחרים באופן אישי, אבל לא נראה לי שהוא תפס את זה בינתיים. |
|
||||
|
||||
אם מותר לי לשאול בכנות: את מי בדיוק העלבתי כאן *באופן אישי*?1 -------- 1 פרט למתדיינים שאיתם כבר השלמתי מזמן, פעמים מחוסר הבנה הדדית, פעמים מהוצאת דברים מהקשרם, פעמים מתוך התרגזות יתרה ופעמים מטעויות אנוש קרוץ חומר. |
|
||||
|
||||
אני יוצא מנקודת הנחה שאם אתה ממשיך להתדיין איתי על נושאים שונים ומגוונים בצורה מחכימה הדדית - אתה מעלים עין ומוותר לי על מעידותי הרבות ביחסי אנוש תקינים. כמובן שתתקן אותי אם אני טועה, כי "טעות [אנוש] לעולם חוזרת". אני גם חושב שאם לא נתחשב אחד בשני, וזאת שלא ממניעים טהורים, (כגון? כגון מאחר ויש בינינו חילוקי דעות במספר נושאים - עלינו להתנהג שלא לפנים משורת הדין במישורים של מעבר לנושא הדיון), לא נוכל לנהל דיאלוג בכפר הגלובלי. עזוב לרגע מיהו האשם יותר ומי פחות, תמיד יש פער של הבנה הדדית שיוצר תסכול ורוגז בין שני פלגים שכל אחד מהם הורגל לחשוב אחרת, גם כששניהם דוברים באותה שפה. |
|
||||
|
||||
בצער מסויים, אבל בלית ברירה, אני באמת אתקן כמה טעויות בהודעתך. 1. "ממשיך להתדיין" - קשה לומר שאני מתדיין איתך, זה יותר כמו: אני שולח לך הודעות ואתה לא עונה עליהן. יש לי רשימה, אם אתה רוצה. דיון זה לא. 2. "מחכימה הדדית" - אני מעריך שלא החכמת הרבה, אבל אולי אני טועה. אני, בכל אופן, אכן למדתי ממך דברים רבים על הדרך שבה אתה (ואני מניח, חלק מחבריך לדרך) מסתכלים על העולם - חילוניים, גויים, אבולוציה, מוסר, צבא, רצח רבין. לא למדתי משהו מעניין על התחומים הללו עצמם (אני מצטער) אלא רק על הדרך המיוחדת בה אתה רואה אותם. זה היה פעם. מאז שהפסקת לענות, גם התענוג הזה נגזל ממני. 3. "מעלים עין ומוותר" - אני לא. אני רק ממשיך להיות סקרן. |
|
||||
|
||||
לפחות את ל.ב.פ., אם קלטתי נכון, תגובה 221779. ברור שלא ניגשת אליה ואמרת - "את טפשה ומכוערת, ועם האף שלך אפשר לעצור טרמפים בלי להרים את היד"*, אבל דיברת בחריפות חסרת פשר על נושאים הקרובים אישית אליה ואל יקיריה. אני מצטערת שאמרתי לך "לך", אמירה כזאת באמת איננה קבילה כמעט בשום מצב, אבל אני חושבת שאתה יכול למתן את האמירות שלך. יש לך משהו *קונקרטי* לומר על הרפורמים? - תגיד, בעברית. יש לך מקורות התומכים בהאשמה שלך כי הם "נועצים את ציפרניהם" (עוד ביטוי מכוער) בישראל מתוך אינטרסים כלכליים - תן קישור למקורות האלה. אבל לחזור פעם ופעמיים ושלוש - "קרקס", "קרקסנות" - בשביל מה? מה זה תורם, עניינית, להמחשת טיעוניך? * שלא תהיה טעות: הנ"ל נראית מצויין, ראיתי אותה. ויש לה אף יפה :-) |
|
||||
|
||||
ההערה הכללית שלך נכונה ובמקומה. את טיעוניי הקונקרטיים על "מעשי הרפורמים ואחיהם לדגל הקונסרבטיבים" - כבר פירטתי כאן: |
|
||||
|
||||
לא עקבתי עם איזה מתדיינים השלמת ועם מי לא, אבל הנה סתם דוגמא מהשבוע האחרון: תגובה 221712 |
|
||||
|
||||
לפי דובי תגובה 222280, לא צריך להוכיח טענת "אמת דיברתי". |
|
||||
|
||||
לא "צריך" כלום, אנחנו לא בבית המשפט (למרות שעורך הדין החילוני אולי כן). לעומת זאת, *רצוי* שמי שסגנונו הוא בנוסח עדות הפזים יהיה מודע לכך, ולא יתחסד בטענות "את מי העלבתי" ו"שופכים את דמי". גם אותו ריטואל של חזרה בתשובה, כשהוא נעשה בתדירות של פעם בשבוע ומחזיק מעמד פחות מאורכו של יום כיפורים אחד הוא עניין די פאתטי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |