|
||||
|
||||
הרב מנחם פורוש השליך את ספר התיפלה הרפורמי לאחר שהראה מתוכו את מחיקת העיר ירושלים בקביעתם ''ברלין היא ירושלים שלנו'', בעודם במלוא הצביעות מבקשים הכרה בדתם כיהודית ממדינת ישראל שבירתה ירושלים עיר הקודש. ואגב, שכחת לציין שהוא התנצל על האקט שנבע מהתרגזות על הצביעות והתרגשות יתר של אדם בגילו (ואני מאחל לך להגיע לגילו ולהתנהג בצורה הולמת אדם מן היישוב). הרפורמים ואחיהם הקונסרבטיבים מבקשים אחיזה והכרה במדינת ישראל, על מנת שיהודי התפוצות יסתכלו עליהם בכנות ויעלימו עין מהפיכתם את היהדות לקרקס פולקלוריסטי גרידא, נטול אלוהים חיים. ויש להם גם מניעים כלכליים לנעיצת ציפורניהם בישראל. |
|
||||
|
||||
בחיי שניסיתי לחשוב על תגובה, וזה אחרי זמן רב שאני מתאפקת מלענות לך (בשביל לא לעודד אותך), ואני לא מצליחה לתעל את כמות הכעס והעלבון שהיו עולים בי אם הייתי חושבת שאתה ראוי להתיחסות רגשית עמוקה שכזו. פעם אחרי פעם אתה מעליב בצורה גסה אותי, את משפחתי וחברי, את בנות מיני ואת בני עמי, תוך כדי הבעת תפיסת עולם שהיתה אמורה לפוג מן העולם לכשתמו ימי הביניים. לו הייתי אדם בעל חשיבות בהנהגה האורתודוקסית, הייתי מגישה נגדך תביעת דיבה, על הכפשת הזרם הדתי כולו. אין בכוונתי להצטדק בפניך - הרגע מחקתי פסקה שלמה בה אני מסבירה לך במה אני עולה עליך מבחינה מוסרית - אין בזה טעם. אני לא חושבת שאנחנו חיים באותו עולם, ובודאי שאיננו שופטים אותו לפי אותם ערכי מוסר. באחת מהודעותיך פירטת את האיום המרומז (או הבוטה) שאתה ואחיך לחשיבה תעזבו את הארץ. ואני אומרת, אם אפשר לא לניו יורק. הניו יורקים כבר סבלו מספיק. בפני עצמי אני מצהירה שאשתדל שלא לענות לתגובותיך הפרובוקטיביות יותר. סביר להניח שלא אעמוד בכך. כבר בילדותי נודעתי כמהירת חימה. רק אבקש ממך זאת: לך מכאן. "האייל הקורא" הדרדר מאד מאז שהיגעת. אי אפשר יותר לנהל דיון מושכל בעניני מוסר או דת או כל נושא אחר כמעט, מבלי שהדיון יוזל לכדי התנצחויות עם אדם שאינו מבין אפילו את כללי המשחק של העולם המודרני. לך מכאן. אף אחד ממילא לא ישוכנע מעל דפי הרשת, ואם מישהו יביע ולו צל צילו של רצון להצטרף אליך בימי הביניים, אני אמסור לו את הדוא"ל שלך. |
|
||||
|
||||
אל תקחי ללב. אנא. בעולמו הדיכוטומי של מר פז אין מקום לשום גוונים שאינם זהב טהור או שחור משחור, ולפיכך כל מה שאינו זהב אינו יכול להיות אלא רפש מוחלט. יתר על כן, מה שאינו זהב ומתיימר לא להיות ההיפך הגמור מאיים על החד-ממדיות החמימה והמגינה בה הוא חי, ולפיכך זוכה ליותר חרפות וגידופים מהשאר. אין בכך אלא להעיד על העולם שלו, עולם של קיפוד מפוחד שירא מן הצל של עצמו, שמא יימצא איזה בקיע שימוטט את החומות העבות שמגנות עליו. הקריאה "לך מכאן" רק תחזק אצלו את הרגשת הנגזל, המאויים, הדחוי, הלא-רצוי - כל אותם פחדים וחששות שמלבים את האש הבוערת בעצמותיו. אף אחד מאיתנו לא ייצא נשכר מליבוי האש הזאת: היא הולכת לעלות לנו בהרבה "געוואלד" מגובה בתילי תילים של ציטוטים. לא חבל? ואת, את יכולה לציין לפני עצמך בסיפוק שבאופן ההתבטאות שלו הוא עושה הרבה למען הרעיונות שאת מאמינה בהם. |
|
||||
|
||||
אני סבור שאתם הרפורמים ואחיכם הקונסרבטיבים הפכתם את היהדות לקרקס פולקלוריסטי, נטול אלוהים חיים. וזכותי להביע את דעתי על כל במה באשר היא. ואל תספרי *לי* שיש לכם סיבות טהורות לניסיונות דריסת הרגל שלכם במדינת ישראל. לעומת הישראלי הטיפוסי, אני מכיר אותכם קצת יותר טוב, כך שקשה לזרות חול בעיניים למי שהידע שלו מאפשר ביקורת לגיטימית. ואגב, כמו שכבר אמרתי לא-פעם באייל - אינני מייצג אלא את עצמי ואת דעותי בלבד. |
|
||||
|
||||
וזו הבעיה - שאתה חושב שמדינת ישראל שייכת לך. |
|
||||
|
||||
לא נכון. אני כלל לא חושב שמדינת ישראל שייכת לי או לאורתודוקסיה. אבל אני כן יודע שעל המדינה להיות יהודית במקביל להיותה דמוקרטית, ולדעתי, כמדינה יהודית היא יכולה להיות רק כאשר ישמרו השבת וחגי ישראל בפרהסיה שלה, תהליכי הנישואים והגירושים, תהליכי הגיור ושאר חיי הדת בישראל יתנהלו כפי שהיהדות היא מעין מקל שליחים, שהרצים מעבירים אותו מדור לדור. לעומת הרפורמים והקונסרבטיבים, שכבר בתחילת דרכם ניתקו עצמם מקיום מצוות היהדות בהדרגה, כך שמי הם שילמדו כאן "מהי יהדות". שילמדו בעצמם קודם כל להיות יהודים המוקירים את ההלכה ויקיימוה בחיי היום-יום שלהם כהווייתה, יחדלו לראות בהלכה היהודית דבר בלתי מחייב ופולקלוריסטי. ---------- כך למשל, מדוע הגיור הרפורמי אינו מקובל על האורתודוקסים: |
|
||||
|
||||
ויש כתבים חרדים שסבורים יותר בחומרה ממני על פועלם של הרפורמים בישראל: |
|
||||
|
||||
אז יש. אני בטוח שגם הוא מhttp://www.nrg.co.il/online/15/ART/732/028.html יסכים איתך. |
|
||||
|
||||
זה לא רק עניין של *יש אחרים* ואז מה, אלא עניין שאחרים אלה מחמירים יותר בגישתם לעומת גישתי המתדיינת, היוצאת מתוך קבלת הרפורמים כחלק מהעם היהודי, בהיותם בעלי מועדון חברתי משלהם שבינו לבין היהדות ולא כלום, פרט לפולקלור כמובן. |
|
||||
|
||||
ואתה, וחברי המועדון שלך, כל כך מיטיבים לדעת על חברי ה''מועדון החברתי שבינו לבין היהדות ולא כלום פרט לפולקלור'', שזה ממש מדהים. |
|
||||
|
||||
שאני, שאני וחברי, נדהים פה אותך באמת על ידיעותינו על המועדונים החברתיים של הרפורמים והמפגרים אחריהם במספר שנים הקונסרווטיבים?! |
|
||||
|
||||
לא, אתה יכול לקפוץ ישר ולספר לנו על אלה שמפגרים אחריהם בכמה מאות שנים: החרדים. |
|
||||
|
||||
סליחה? "מפגר אחרי בשנים", פירושו הוא שהרפורמים באו נניח בשנת X, אחריהם באו הקונסרבטיבים בשנת Y, ואילו האורתודוקסים היו חיים וקיימים מדורי דורות. מהבחינה הכרונולוגית הזאת, הקונסרבטיבים מפגרים אחרי הרפורמים במספר שנים של הידרדרות רוחנית, כלומר, בסקאלה הזמנית שבה נמצאים הרפורמים כיום הקונסרבטיבים יעמדו בעוד שנה שנתיים או, תוסיף מספר ימים. ושאני אמחיש זאת בעובדות היסטוריות? |
|
||||
|
||||
אין צורך. ''בסקאלה הזמנית שבה נמצאים הרפורמים כיום הקונסרבטיבים יעמדו בעוד שנה שנתיים'' - ואתה ודומיך בעוד מאה שנה. בימיה הראשונים של המדינה, החרדים התעסקו בשאלה אם יש לתת לנשים זכות הצבעה. היום, כמדומני, רובם הגדול כבר מסכים שכן, ומתעסק יותר בשאלת הפאה-הנוכרית-תוצרת-הודו. נשים חרדיות מוצאות את מקומן בשוק העבודה - לפני חמישים שנה אי אפשר היה להעלות את זה על הדעת בכלל. אני מנסה להיות אופטימי ולהאמין שבעוד מאה שנה הבעיות שיעסיקו את הציבור הזה תהיינה אחרות, אבל האמת היא שעם אנשים כמוך אני בכלל לא בטוח. |
|
||||
|
||||
בימיה הראשונים של המדינה, נשים חרדיות לא הצביעו בבחירות? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם בסופו של דבר הן לא הצביעו, אבל זה היה נושא לדיון סוער בציבור החרדי, ואאז"נ הם אפילו ניסו להעלות הצעה שבעלה של החרדית יצביע בשני קולות! "לינקים! לינקים!" את בטח תובעת בצדק, ואני מצטער להודות שידי ריקות (כמו עגלתי). |
|
||||
|
||||
עד לפני מאה שנה בערך, זה היה המצב ברוב הדמוקרטיות (שלא לדבר על מדינות) בעולם. לפי דעתי, החרדים לא פיגרו בהרבה בנושא זה אחרי שאר הפונדמנטליסטים הדתיים ברחבי העולם. ראה כאן: http://www.ipu.org/wmn-e/suffrage.htm |
|
||||
|
||||
בשויצריה עד 74 או משהו כזה. אבל זה שהם לא פיגרו בהרבה אחרי חרדים-בסגנון-ישו לא ממש משנה את העובדות ההיסטוריות. |
|
||||
|
||||
אני נוטה להסכים עם קובי אריאלי, לפחות עם הפיסקה האחרונה ''...כולם הולכים לעלמא, עלמא עלמא וכולם הולכים ליוגה, יוגה יוגה, וכולן עברו לגזרה נמוכה וחזרו עכשיו לגזרה גבוהה וכולם ברטרו, וכולם בקבלה, וכולם מתעניינים, וכולם נורא רוחניים...'', אם כי כדאי שיראה רופא שיטפל בתגובה הפיסית שלו. אם כי יש הבדל עצום בין אופנתיות מקומית וזמנית, לתנועות אמוניות יהודיות בעלות משנה והסטוריה, בין דרך חיים ומה שמצטייר יותר כגחמא, ואין שום רע בגחמא ובאופנה - להיפך. מה שהכי מוזר זו התחרות על ההבל. |
|
||||
|
||||
לא פעם ולא פעמיים מגיבים באייל העליבו את הערבים, האורתודוקסים, הקונסרבטיבים, הרפורמים, הנוצרים, המוסלמים, ההומוסקסואלים- את מי לא. אני מבינה אותך, בחיי שאני מבינה אותך- אבל לדעתי, אין לאף אחד (מלבד בעלי האתר) זכות לקבוע מי ילך ומי ישאר. אל תצטדקי בפניו- את באמת לא חייבת לו כלום. אל תתדייני איתו אם הדבר נראה לך בלתי אפשרי. אבל "לך מכאן"? למה לא "קישטא"? מצטערת, נראה לי מוגזם. לדעתי, יש לו זכות להיות כאן1, בדיוק כמו לכל אחד אחר. 1 אין לו זכות להעליב מגיבים אחרים באופן אישי, אבל לא נראה לי שהוא תפס את זה בינתיים. |
|
||||
|
||||
אם מותר לי לשאול בכנות: את מי בדיוק העלבתי כאן *באופן אישי*?1 -------- 1 פרט למתדיינים שאיתם כבר השלמתי מזמן, פעמים מחוסר הבנה הדדית, פעמים מהוצאת דברים מהקשרם, פעמים מתוך התרגזות יתרה ופעמים מטעויות אנוש קרוץ חומר. |
|
||||
|
||||
אני יוצא מנקודת הנחה שאם אתה ממשיך להתדיין איתי על נושאים שונים ומגוונים בצורה מחכימה הדדית - אתה מעלים עין ומוותר לי על מעידותי הרבות ביחסי אנוש תקינים. כמובן שתתקן אותי אם אני טועה, כי "טעות [אנוש] לעולם חוזרת". אני גם חושב שאם לא נתחשב אחד בשני, וזאת שלא ממניעים טהורים, (כגון? כגון מאחר ויש בינינו חילוקי דעות במספר נושאים - עלינו להתנהג שלא לפנים משורת הדין במישורים של מעבר לנושא הדיון), לא נוכל לנהל דיאלוג בכפר הגלובלי. עזוב לרגע מיהו האשם יותר ומי פחות, תמיד יש פער של הבנה הדדית שיוצר תסכול ורוגז בין שני פלגים שכל אחד מהם הורגל לחשוב אחרת, גם כששניהם דוברים באותה שפה. |
|
||||
|
||||
בצער מסויים, אבל בלית ברירה, אני באמת אתקן כמה טעויות בהודעתך. 1. "ממשיך להתדיין" - קשה לומר שאני מתדיין איתך, זה יותר כמו: אני שולח לך הודעות ואתה לא עונה עליהן. יש לי רשימה, אם אתה רוצה. דיון זה לא. 2. "מחכימה הדדית" - אני מעריך שלא החכמת הרבה, אבל אולי אני טועה. אני, בכל אופן, אכן למדתי ממך דברים רבים על הדרך שבה אתה (ואני מניח, חלק מחבריך לדרך) מסתכלים על העולם - חילוניים, גויים, אבולוציה, מוסר, צבא, רצח רבין. לא למדתי משהו מעניין על התחומים הללו עצמם (אני מצטער) אלא רק על הדרך המיוחדת בה אתה רואה אותם. זה היה פעם. מאז שהפסקת לענות, גם התענוג הזה נגזל ממני. 3. "מעלים עין ומוותר" - אני לא. אני רק ממשיך להיות סקרן. |
|
||||
|
||||
לפחות את ל.ב.פ., אם קלטתי נכון, תגובה 221779. ברור שלא ניגשת אליה ואמרת - "את טפשה ומכוערת, ועם האף שלך אפשר לעצור טרמפים בלי להרים את היד"*, אבל דיברת בחריפות חסרת פשר על נושאים הקרובים אישית אליה ואל יקיריה. אני מצטערת שאמרתי לך "לך", אמירה כזאת באמת איננה קבילה כמעט בשום מצב, אבל אני חושבת שאתה יכול למתן את האמירות שלך. יש לך משהו *קונקרטי* לומר על הרפורמים? - תגיד, בעברית. יש לך מקורות התומכים בהאשמה שלך כי הם "נועצים את ציפרניהם" (עוד ביטוי מכוער) בישראל מתוך אינטרסים כלכליים - תן קישור למקורות האלה. אבל לחזור פעם ופעמיים ושלוש - "קרקס", "קרקסנות" - בשביל מה? מה זה תורם, עניינית, להמחשת טיעוניך? * שלא תהיה טעות: הנ"ל נראית מצויין, ראיתי אותה. ויש לה אף יפה :-) |
|
||||
|
||||
ההערה הכללית שלך נכונה ובמקומה. את טיעוניי הקונקרטיים על "מעשי הרפורמים ואחיהם לדגל הקונסרבטיבים" - כבר פירטתי כאן: |
|
||||
|
||||
לא עקבתי עם איזה מתדיינים השלמת ועם מי לא, אבל הנה סתם דוגמא מהשבוע האחרון: תגובה 221712 |
|
||||
|
||||
לפי דובי תגובה 222280, לא צריך להוכיח טענת "אמת דיברתי". |
|
||||
|
||||
לא "צריך" כלום, אנחנו לא בבית המשפט (למרות שעורך הדין החילוני אולי כן). לעומת זאת, *רצוי* שמי שסגנונו הוא בנוסח עדות הפזים יהיה מודע לכך, ולא יתחסד בטענות "את מי העלבתי" ו"שופכים את דמי". גם אותו ריטואל של חזרה בתשובה, כשהוא נעשה בתדירות של פעם בשבוע ומחזיק מעמד פחות מאורכו של יום כיפורים אחד הוא עניין די פאתטי. |
|
||||
|
||||
*להם* יש מניעים כלכליים? באמת - אין עליך *שום* מורא שמיים? - הרי *אתם*, מתוך בצע כסף, מתוך הרגל ממושך של מציצת דמנו - דוחקים את רגליהם כבר שנים ע"מ לשמור לעצמכם את כל העוגה. לא האמנתי שהרגע הזה יגיע, אבל אני מצטרפת בכל לב לבקשתה של ל.ב.פ. (חבל לי רק שהיא לוקחת את הפרובוקציות העלובות שלך באופן כל כך אישי ושהיא כל כך נסערת, זהו פרס שאינו מגיע לך): אנא - לך. |
|
||||
|
||||
שיישאר - קטעים איתו. תראי מה קרה בפעם האחרונה שאמרו למישהו (קראו לו אברהם והוא מאוד רצה להיות אבא) ללכת. |
|
||||
|
||||
מעניין שאברהם הנ"ל, בניגוד לחבר'ה הפטריוטים הטובים של היום, היו בו החכמה וגדלות הנפש לומר - אם השמאל ואימינה, ואם הימין ואשמאילה... מה שאומר, בעצם, שהדיזאסטר דהיום התחיל די במקרה, ולאו דווקא במצוות הקב"ה (הממ... אם אנחנו מדברים על אותו אברהם :-)). |
|
||||
|
||||
דווקא בתור אחד שלא אוהב לא את הסגנון ולא את התוכן של ההודעות של אורי פז אני חושב שהבקשה שלך אינה במקומה - אף אחד לא מכריח אותך לקרוא את התגובות שלו או להגיב להן. מעבר לזה, העובדה שאת לא אוהבת את התגובות שלו לא אומרת שאנשים אחרים לא מוצאים בהן עניין. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, אבל ביקשתי את הבקשה משום שנראה לי שכמה אנשים יצאו מאוד נסערים ופגועים מדבריו ומסגנונו של פז. אשר לזה שאפשר לא לקרוא את התגובות שלו - תיאורטית זה נכון, ואף אני עצמי, בגלגול קודם (וקצת יותר פרובוקטיבי) שלי כאן, הצעתי לאנשים לדלג על תגובותי. מה לעשות שזה נכון רק תיאורטית - בפועל, בכל זאת קוראים את התגובות, גם את הבלתי נעימות שבהן. גם זה, כמובן, אינו מהווה צידוק לבקש ממישהו שיסתלק. צר לי, ולמרות שבקשתי אינה מוצדקת - אני בכל זאת מקווה שהוא יילך (או שימתן את גישותיו). |
|
||||
|
||||
האמת, ובלי קשר למר פז או לתגובותיו, לאחרונה נזכרתי שפעם ביקשתי מטל להוסיף בהתאמה אישית את "התעלם תתגובותיו של <הכנס שם מגיב>". תגובותיו לא יראו אצלך, לא ימנו במסגרת ה"תגובות החדשות" וכו'. כמובן בכל עת תוכל לשנות את התאמתך האישית (בדומה ל"הפסק לעקוב אחרי דיון זה"). כאמור, כמה מגיבים גרמו לי לאחרונה להזכר בבקשה, אבל אני לא מצליח להזכר בתשובתו של טל (כלומר אני זוכר שהיא היתה שלילית, ואפילו לא (רק) מנימוקים טכניים, אבל לא זוכר את הנימוקים). |
|
||||
|
||||
החרדים "מוצצים את דמם" של החילונים, כלומר את כספם? |
|
||||
|
||||
רציתי להתיחס ברצינות, אבל הטעויות הגסות1 של מר רוטנברג והגברת שוב2 כמו למשל המשפט "כ- 63% מהכנסות המדינה הן ממיסים ומתשלומי חובה כמו מע"מ, מס דלק, מס שבח ועוד, אותם משלמים החרדים כמו כל אזרח, ורק כ - 27% מההכנסות הן ממס הכנסה." הרי מתוך החישובים של רוטנברג עצמו, החרדים מוציאים הרבה פחות מהציבור החופשי, ולכן המע"ם שהם משלמים הוא נמוך בהרבה, מס הדלק שהם משלמים הוא נמוך בהרבה, וכו'. או "תקציב שב"ס עומד על 953 מיליון שקל, בשעה שרק עשירית האחוז מהאסירים בישראל הם יוצאי ישיבות גבוהות.", משעשע, מה זה משנה כמה מהאסירים הם "יוצאי ישיבות גבוהות" (במקור, אגב, רשום בוגרי)? וכמה מהאסירים בישראל הם "בוגרי אוניברסיטה"? גם את חישובי תקציב המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים יצא מכאן. או ההשואה בין משכורת של נשיא אוניברסיטה (1 מתוך 7) למשכורת של ראש ישיבה (1 מתוך אלפים). או ההלטה השרירותית והשערוריתית שלא לכלול את הבטחת ההכנסה לאברכים, ולא לכלול את הבטכת ההכנסה של ביטוח לאומי. או ההחלטה שכל תקציב משרד ראש הממשלה הוא למגזר הלא חרדי. או ההחלטה שכל תקציב משרד הקליטה הוא לציבור הלא חרדי. המשפט "בידוע שהציבור החרדי אינו מצמיח רוצחים, שודדים, סוחרי סמים וכו"' הוא שקר וכזב. ידוע שהציבור בחרדי מצמיח הרבה יותר פושעים מהציבור החופשי. 1 טעות כל כך גסה מזמינה את השאלה האם נעשתה בכוונה (מה שמעביר אותם לרשימת המחב"תים העלובים) או בשוגג (מה שמעלה שוב את השאלה על איכות החינוך החרדי). 2 http://www.makorrishon.net/article.php?id=2016 וhttp://www.pog.org.il/budget.htm |
|
||||
|
||||
שמים לב שלא רק שאתה לא יודע לכתוב ללא שגיאות כתיב פטאליות,1 אתה גם בכלל לא יודע על מה אתה מדבר. זה שאתה לא מבין כלום בסטטיסטיקה חברתית, זה בטוח. אין לי ספק שבמבחן בגרות במתמטיקה, אתה דילגת על תת-הפרק "סטטסיטיקה והסתברות". וחבל שאחד כמוך בא לזרות פה חול בעיני הקוראים התמימים, שבוודאי עוד יטגנו אותך בלי מלח. 1 אחד שלא מבדיל בין האותיות ט' ל-ת', או בין א' ל-ה' וכו'. אלה לא סתם טעויות כתיב מתוך מהירות הכתיבה שיש לכולנו. |
|
||||
|
||||
תוסיף עוד שניים ואולי תקבל הנחת כמות. |
|
||||
|
||||
גם אם היו מביאים את התגובה הזו, ללא השם שלך למעלה, הניחוש הראשון, השני, השלישי, הרביעי והחמישי שלי היה ''אורי פז'' (למעשה, גם השישי, השביעי והשמיני). תגובה כזו אף אחד אחר לא היה כותב. אחר כך אתה בוכה שעושים לך ''רצח אופי''. עד כמה שזכור לי, כבר אמרו לך משהו על מגדל האיפל שמסתובב לך בין העיניים. |
|
||||
|
||||
קצת עובדות וסטטיסטיקות לרב המלומד במדעים. |
|
||||
|
||||
זה ממש לא יפה. אתה קורא למר פז מצורע, זב או גנב? פויה. |
|
||||
|
||||
השאלת את עצמך פעם מדוע בחרו בהוצאת כתר להדפיס את כריכת הספר בצבעי שחור וצהוב? האם אלה לא מזכירים לך את כתבי הנאצים בגרמניה והאנטישמים של היום באירופה ובארה"ב? וזה עוד לפני שאני פותח פה על תוכן השקרים הנילוזים שלו. במאמרו האחרון ב"הארץ", שחר חביבנו צודק וכדרכו מדגים הוא את טיעונו. בו מלין הוא על כך שהחינוך החרדי הנפיק אנשים חסרי ידע כללי וכידוע החינוך החילוני מצליח מאוד בתחום זה וההישגיות משגשגת; רמתו האינטלקטואלית של אילן הסרק הלז מוכיחה את ההצלחה. |
|
||||
|
||||
אתה רב,סטטיסטיקאי בחסד,בוגר החינוך החרדי ובעל יכולות אינטלקטואליות נוצצות פז.אולי תואיל להתיחס לגופם של עובדות.ותסביר מדוע שחר הוא דמגוג, ואילו הכתבת ממקור ראשון היא מדענית מחוננת. |
|
||||
|
||||
אז אני אנסה לעזור לך להבדיל בין תגובה עניינית, לתגובה לא ראויה: פסילת ספר על הצבעים שבהם הוא נכרך, לא ראוי. לא להכנס לתוכן הספר, אבל להגדיר אותו כ"שקרים נילוזים", לא ראוי. להלין על רמתו האינטלקטואלית של כותב הספר, מבלי להתיחס בצורה עניינית לדבר אחד שהוא כתב, לא ראוי. לעוות את שמו של הסופר, לא ראוי. הבאת נתונים ללא סימוכין, לא ראוי. הכללה על ציבור שלם, לא ראוי. את כל הדברים הפסולים האלה עשית בתגובה קצרה אחת. וכל שאר התגובות שלך בנויות בצורה זהה, לא סתם כמעט אף אחד לא מתיחס עליך בצורה עניינית. אולי הגיע הזמן שתעשה בדק בית. |
|
||||
|
||||
לאיזה חיה הופך דיסלקט בגלגול הבא? |
|
||||
|
||||
סליחה, הביטוי "מוצצים את דמם" הוא מכוער ומיותר ואני מתנצלת עליו - אבל רק על הביטוי! - לא על המציאות! לעניין - הסקטור החרדי הנתמך ברובו, ודרך צינורות שונים ומשונים, ע"י השוק העובד - לא מיתוס, אמת, אמת מרה. אין לי עכשיו זמן להיכנס לזה (וגם לא את תעצומות האנרגיה הדרושות). רוני שוב דלתה נתונים מתוך מחקר רוטנברג באופן סלקטיבי, מוטה ומטעה. רק לדוגמא: היא מזכירה בקיצור נמרץ את תקציבי משרד החינוך ומתעלמת מכך שהחינוך החרדי מתוקצב (לפחות) פעמיים - ממשרד החינוך וממשרד הדתות. אני רואה שאלמוני אחד קצת הרים את הכפפה לגבי הכתבה הזאת, ואתה, כמנהגך בקודש, קיללת אותו נמרצות ושלא לעניין. יש הרבה נתונים באתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובאתר של משרד מבקר המדינה, אבל שני האתרים האלה הם מכות שלא כתובות בתורה מבחינת האפשרות להתמצא במה שהולך בהם (לפחות בשבילי. אולי בנאדם יותר שיטתי ומאורגן ממני יסתדר יותר מהר). בייחוד אתר הלמ"ס שבו אין הנושא מרוכז, כמובן, והנתונים פזורים בתוך קילומטרים של נתונים אחרים. נאלצתי לשוטט שם לפני זמן מה, בהקשר אחר, ועכשיו אין באפשרותי לחזור על ההרפתקה ההיא. אתה מוזמן, ונראה את מי תקלל אחר כך ועל סמך מה, בדיוק. ושוב, על הביטוי עצמו ואך ורק עליו - התנצלותי הכנה. |
|
||||
|
||||
חוששני שההתנצלות לא עוזרת. בגלגול הבא את ערפד. |
|
||||
|
||||
כך שהחינוך העצמאי בישראל אינו מתוקצב אלא רק ממשרד החינוך. ואם היית קוראת עד הסוף את כתבתה של רוני שוב, היית מסיקה שתלמידי החינוך העצמאי אינם מקבלים באופן שווה לחינוך הממלכתי וכו'. כך שיש הפליה מכוונת לרעת החרדים ולא לרעת החילונים. |
|
||||
|
||||
ידעתי שתתייחס לזה, אבל לא היתה לי סבלנות, אוף... רשמית - נסגר, מעשית - העובדים לא פוזרו והמשיכו לעבוד גם אחרי תאריך הסגירה הרשמי (במרץ, נדמה לי), והתקציבים ממשיכים לזרום דרך משרדים אחרים (משרד ראש הממשלה, משרד החינוך וכו'). באמת שאין לי סבלנות לזה. מה שתגיד, בייבי, מה שתגיד. גם כל בחורי הישיבות הם אמיתיים לגמרי ותורתם מה-זה אומנותם, וגם כל מצביעי ש''ס חיים וקיימים, לפחות כמו מתושלח. |
|
||||
|
||||
למה המדינה צריכה לממן חינוך חרדי? שילמדו בחינוך הממלכתי וכך לא תהיה אפליה. |
|
||||
|
||||
ראית איזה יהודי רפורמי בישראל שטוען שברלין היא ירושלים? |
|
||||
|
||||
וכמה יהודים רפורמים פגשת מימיך בישראל? אין לך ספר רציני של היסטוריה יהודית שלא מציין את אמונתם זו. בדוק. |
|
||||
|
||||
הרפורמים בגרמניה במאה ה-19 באמת כך חשבו, כי ראו עצמם גרמנים בני דת משה. בירת הרפורמים בארה"ב היא וושינגטון. אני מניח שאתה מתכוון וכועס על שהבירה הרוחנית ירושלים חוברה לבירה הגשמית. ובכן ידידי אורי, אמנם אדם ניכר בכעסו, אבל הדברים הללו מעולם לא הכעיסו אותי. מה שמכעיס אותי הם ביטויי רוע. זה איננו ביטוי לרוע. |
|
||||
|
||||
איפה אתה רואה אצלי כעס או רוע? צא מזה כבר, אוף. אשמח להמשיך בדיון, כאשר תחזור לשפיות. |
|
||||
|
||||
אינני רואה אצלך רוע. אני מתייחס רק לדברים שמכעיסים אותך. כשאתה כועס על הרפורמים, אינך כועס עליהם בגלל הרוע שלהם אלא בגלל שהם רפורמים ומשנים את המסורת. אני אמרתי שכשאני כועס על מישהו -זה בגלל הרוע שהוא מביע או עושה. |
|
||||
|
||||
איציק, תעצור לרגע ותשאל את עצמך: איפה אורי כועס על הרפורמים? ולמה כאן לעזאזל הרוע? |
|
||||
|
||||
איציק, תעצור לרגע ותגיד לעצמך: הנה כאן, בדבר שירה מופלא זה, תגובה 221721, אומר ידידנו: "ספר התיפלה הרפורמי", "במלוא הצביעות", "קרקס פולקלוריסטי גרידא, נטול אלוהים חיים", "ויש להם גם מניעים כלכליים לנעיצת ציפורניהם בישראל" - והרי זה ברור כשמש בצהריים כי אומר הוא את הדברים בלא שמץ שמצו של רוע, אך ורק משום שדבקה נפשו ברפורמים לאהבה אותם! - אהבה עזה כמוות, חלילה! לא עלינו ולא על שונאינו! |
|
||||
|
||||
באמת, מי זה היה שאמר שכל אחד הורג את מה שהוא אוהב? |
|
||||
|
||||
Yet each man kills the thing he loves
By each let this be heard, Some do it with a bitter look, Some with a flattering word, The coward does it with a kiss, The brave man with a sword! http://emotionalliteracyeducation.com/classic_books_... |
|
||||
|
||||
הייתה לי תחושה שזה אוסקר ההוא, אבל לא הייתי בטוחה...:) תודה! |
|
||||
|
||||
אכן אני נותן לו המון קרדיט ומחפש על קרקעית הכוס איזו טיפה שתאפשר לי לומר שיש כאן החלק המלא של הכוס. אפילו לא שמתי לב שהיה כתוב-תיפלה. באמת אוהב ישראל אמיתי לפנינו. |
|
||||
|
||||
דברי אלה מתבססים על מאמרו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ', מנערצי החילוניות הישראלית: וכמובן מתוך היכרות עם תורתם של אלה: |
|
||||
|
||||
יקראו נא האיילים ואם ימצאו בדברי הפרופ' ליבוביץ' ז"ל ולו ביטוי אחד מן הביטויים שציטטתי מפי הגבורה בתגובה 383758 - יואילו וידריכוני היכן, באותו מאמר, ניתן למצאו. את העסק המייגע עם אהוד בנדל והרמב"ם בלינק השני לא צלחתי עד תומו, אבל לא נראה לי שהרמב"ם השתמש באותם ביטויים. אם מישהו ימצא - יודיעני, בבקשה. |
|
||||
|
||||
כל אדם מתבטא בביטויים משלו וכראות רוחו, ואל לך להיתפל לקטנות ולהיתפל. |
|
||||
|
||||
"להיתפל" מופיע פעמיים: תגובה 382069 של אורי פז, וכאן, עכשיו, אלמוני, בסמיכות זמנים לתגובה 383801 של א"פ. במקרה, הכתיב הזה - "להיתפל" - מהווה אמצעי מעקב נוח, היות והכתיב הנכון הוא - "להיטפל". ותשובה עניינית כמובן אין - ליבוביץ', רמב"ם וביטויים אוריפזיים? - נאדה, גורנישט, בובקעס. דווקא בא לי להיטפל עוד קצת, רק עוד קצת ודי. |
|
||||
|
||||
הכתיב המילונאי הנכון הוא גם להיתפל, מלשון להיעשות תפל. |
|
||||
|
||||
בשתי התגובות שהחשמנית לינקקה, זה ברור לגמרי שזו שגיאה ושהכוונה שלו היתה להיטפלות ולא להיתפלות (אולי חוץ מה"להיתפל" השני בסוף תגובה 383802, שנניח לו ליהנות מהספק). לא השגיאה עצמה היא החשובה אלא העובדה שלפי זה נראה שתגובה 383802 האלמונית היא של אורי פז. |
|
||||
|
||||
שומו שמיים. |
|
||||
|
||||
והאזיני ארץ |
|
||||
|
||||
"ספר התיפלה הרפורמי" = סידור תפילות שהוצאו מתוכו כל קשר לארץ ישראל ולירושלים כבירת הנצח של העם היהודי, הפך לתפל. "במלוא הצביעות" = ראוי להחכים ממסקנתו של מתי גולן על התנועות "המתקדמות" הללו: "התנועה הרפורמית היא הצעד הראשון של היהודי אל הנצרות. התנועה הקונסרבטיבית היא הצעד הראשון של היהודי אל מחוץ ליהדות" ("כסף תמורת דם - יהדות אמריקה נגד מדינת ישראל", הוצ' כנרת, 1992). "קרקס פולקלוריסטי גרידא, נטול אלוהים חיים" = ראו תגובה 194373 "ויש להם גם מניעים כלכליים לנעיצת ציפורניהם בישראל" = ראו תגובה 230643 |
|
||||
|
||||
במקרה אני אוחז בידי את הספר "חושבים יהדות מתקדמת: מסע להכרת היהדות המתקדמת". יש שם כ-20 מאמרים של אישים שונים (רובם רפורמים), ולא מצאתי שם זכר לאמונה זו. תנוח דעתך, גם אם בעבר האמינו בכך - לא עוד! |
|
||||
|
||||
א'. לא מצאתי - אינו מהווה כל ראיה מוכחת שאכן אין במציאות. ב'. היעלה בדעתך שהרפורמים החדשים בישראל יפרסמו בעברית ולישראלים את אמונתם הנואלת בבגידתם בבירת הנצח של העם היהודי, עודם מתחננים על נפשם לזכות לקורטוב של הכרה ציבורית בישראל?! איפה איבדת את החוש המחקרי המשובח שלך, אסף? ג'. גם אם בעבר האמינו בכך, לא עוד? מעניין אם כן מדוע טרם שמענו רבאייס רפורמים שחזרו בהם מ"הצהרת פיטסבורג" (1885). קצת היסטוריה למי שאינו מעודכן: במחצית הראשונה של המאה ה-19 ניסחו הקהילות הרפורמיות הראשונות בברלין ובהמבורג סדר תפילה חדש שבו רעיון השיבה לציון נוטרל ופורש מחדש. ברלין היא ירושלים שלנו, הם הצהירו לעבר הציונים של אז. דחיית הרעיון המסורתי של שיבה לאומית לארץ ציון המובטחת, נגנז על ידי מנהיגי הרפורמים בשל העתיד הנראה לעין כמזהיר דווקא באירופה, לא בפלשתינה. ומאז שהרעיון הציוני העלה פרי וישקר נמכרה בידי מולטי-מיליארדר אמריקאי (!) בשווי של 4 מיליארד דולר, הרפורמים של היום משתנפים להם, והכול כדי לזכות בהכרה מהציבור הישראלי שאינו מכיר כל כך את ההיסטוריה המביכה של מחיקת הרעיון לשיבת ציון. מי היה מאמין שכיום אלה ישלפו ציפוניהם להיאחז ביושבי הארץ. נו, טוב. הם הלא זקוקים להכרה בינלאומית, ובשל מעמדה הלגיטימי של מדינת ישראל הרשמית כמדינת העם היהודי, הם זקוקים לגושפנקא שלה. נשאלת השאלה האם בסידורי התפילה שלהם היום בשפה האנגלית, ישנו ביטוי לרעיון השיבה לציון, לירושלים?! מסופקני. |
|
||||
|
||||
הייתי מגדיר את מה שכתבת כבורות מלומדת במיטבה. |
|
||||
|
||||
ואילו אני הייתי מגדיר את תגובתך כהתחמקות בלתי-עניינית במיטבה. |
|
||||
|
||||
מוכן לנמק? |
|
||||
|
||||
אתה לא עונה לגופו של עניין. במילים אחרות, מתחמק ומתרץ את עצמך בבורות המידיין. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לשימוש המלומד בעובדות ותאריכים בלי לדעת מה באמת קורה בתנועה הרפורמית בארץ. הייתי בעליה לתורה של בן חברים; אמנם היתה שם רבנית ואורי היה מתפלץ על חילול המין, אך לא ראיתי שם פניה צפונה לברלין. ירושלים היתה קיימת. אורי נתפס להתלבטות אמיתית בתנועה הרפורמית שניסתה ליישב את הפן הלאומי של המסורת היהודית עם היותם אזרחים גרמניים או אמריקאים. הסתירה היא אמיתית ועוד נפוליאון הפנה שאלה בעניין הזה לנכבדי היהודים. אורי מנסה לבטל את סוגיית הנאמנות הכפולה של היהודי המודרני ואי אפשר לבטלה. יהודי אזרח מדינה אירופאית, שרוצה לשמור על מסורת יהודית מסויימת- יאלץ לפתור איכשהו את בעיית הנאמנות הכפולה; הרפורמים הציעו פתרון מסויים ובעל הגיון פנימי. |
|
||||
|
||||
אתה מסכים עם דברי שהנסיון הזה נכשל? מעניין אותי לשמוע את דעתך. |
|
||||
|
||||
לא. לא יותר משנכשלה האורתודוכסיה. |
|
||||
|
||||
אני מכבד את דעתך, החלוקה על שלי ונימוקיך בוודאי עמך. רק רציתי לפרט יותר באשר לעמדתי שלי. תחילתה של הרפורמה בגרמניה. היהודים שם היו חלק בלתי נפרד מהחיים הגרמניים. הם למדו להוקיר את קאנט, הגל, לסינג, גתה ושילר. כפי שכבר ציינתי, חזון היהודי הרב תרבותי, המשתלב ולוקח חלק בערש התרבות המערבית הקלאסית, לצד שמירה על זהותו היהודית, היה בבחינת מורה נבוכים ליהודי החדש. אלאמלא הרפורמה בראשית דרכה, לא היינו זוכים לראות את התנ"ך מתורגם לגרמנית, ראשית בידי לאופולד צונץ ולאחר מכן בידי מרטין בובר ופראנץ רוזנצוויג (השניים האחרונים לא היו רפורמים). מפעלו של הרב האורתודוכסי האנטי ציוני, הרב שמשון רפאל הירש, בלשון טייטש, לא היה אפשרי אלאמלא פריצת הדרך של היהודים המשכילים שבאו לפניו. במהלך דרכה ידעה הרפורמה כמה תהפוכות. הוזכרה כאן הצהרת פיטסבורג המאוחרת, שלדעתי עמדה בקנה אחד עם הצפייה הרפורמית לעתיד יהודי בגולה (מחוץ לארץ ישראל), עמדה שאף לאבא הלל סילבר, ששיתף פעולה עם מנהיגי הציונות, היה בה חלק. בינתיים התרגשה על יהודי אירופה השואה והחזון של חיים משותפים לצד המודל של יהודי שהוא גם גרמני, ספגו מהלומה מוחצת. הרפורמה שאימצה את הציונות, היא רפורמה שוויתרה על יהדות אירופאית ומערבית; של חיים תרבותיים משותפים עם העולם המערבי. אמנם למיטב ידיעתי, הרפורמה בארה"ב עוסקת בשנים אלה בין היתר בקירוב תרבותי בין יהודים לנוצרים ובכללם נוצרים קתולים. זו לדעתי משימה בעלת צביון שונה מהמשימה המקורית שצויינה לעיל. אני מייחס חשיבות רבה לדיאלוג יהודי-נוצרי, על אחת כמה וכמה כשהוא מלווה באינטגרציה תרבותית הדדית. אולם בכל הכוונות והמעשים הטובים האלה, אין משום נאמנות לשאיפה הרפורמית העתיקה לראות יהודים באירופה לוקחים חלק בשירה, בפילוסופיה ומבמדעים, תוך שמירה על מאפיינים דתיים שהותאמו לרוח הזמן. לפי ראות עיני דווקא עכשיו יש צורך להדגיש את החשיבות והעתיד של החיים היהודיים בגולה תוך עצירת ההתבוללת (המאבק בהתבוללות מאפיין את הרפורמה אל מול פני הזרם החילוני ביהדות החל מראשית דרכה). לדעתי אין שום הצדקה שלא לשוב ולנסות לקיים את החיים היהודים האירופאים כפי שהיו אז, מתוך הביטחון שתקומתו של עם ישראל בארצו תבטיח שלא נראה עוד בשואה נוספת. את קידום החיים היהודיים במערב נטלו על עצמם יהודים חילונים. פה לדעתי טמון תורף כשלון הרפורמה כתנועה דתית. בשנים האחרונות ישנה הכוונה של ההנהגה הרפורמית לחזרה לשמירת חלק מהמצוות. רבני הרפורמה מנמקים זאת בצורך לקהילתיות ולזהות יהודית אותנטית כפי שהיא מתנטאת בפולחן.זו אמנם דעתי, אבל אני סבור שליאו בק, ד"ר אברהם גייגר ושמואל הולדהיים בוודאי מתהפכים בקברם למראה הרפורמה של היום שהתרחקה מרחק שנות אור מחזונם של האבות המייסדים. |
|
||||
|
||||
פרט שולי: לתרגומי התנ"ך שציינת קדם תרגומו של מרטין לותר, בערך בשנות העשרים של המאה ה-16. |
|
||||
|
||||
כן, אבל התרגום של לותר הוא תרגום נוצרי. לתרגומו גם היה מניע תיאולוגי פרוטסטנטי של שיחרור מהמסורת הקתולית של שימור התנ''ך בצורתו הלטינית. אמנם גם המתרגמים היהודים מרדו במסורת. אותה מסורת (שמעוגנת בהלכה) שתבעה שלא להתערב בלשונות הגויים, ועל אחת כמה וכמה שלא להתיר את כתבי הקודש ללשונות עם זר. התנ''ך תורגם לגרמנית, תרגומו של התלמוד לגרמנית התאחר בשנים רבות, אבל אחריתו ישגה מאד. כיום ניתן להשיג את כל התלמוד הבבלי מתורגם לגרמנית, מלאכת מחשבת של המזרחן הגרמני לאזארוס גולדשמידט. |
|
||||
|
||||
המקור המחמיר בנידון דידן הוא "גוי שעוסק בתורה חייב מיתה" (סנהדרין נ"ט ע"א). והובא להלכה בספר היד להרמב"ם (ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות פרק י' הלכה י"א): "גוי שעסק בתורה, חייב מיתה; לא יעסוק אלא בשבע מצוות שלהן בלבד. וכן גוי ששבת -אפילו ביום מימות החול - אם עשה אותו לעצמו כמו שבת, חייב מיתה; ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו". לכן תרגומי התנ"ך היהודיים נועדו אך ורק ליהודים. חשוב לציין שברבות הימים נשתבשו לשונותיהם של ישראל בלע"ז והיה צורך להגיש ללומד היהודי תרגומים של ספרי קודש הכתובים לשון הקודש. ספר התניא להגאון רבי שניאור זלמן מלאדי - מייסד חסידות חב"ד, תורגם לאנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית (!)ורוסית (זאת בנוסף לתרגומו ליידיש, כמובן). |
|
||||
|
||||
"גוי שעוסק בתורה חייב מיתה". אפשר הסבר? מדוע זה? |
|
||||
|
||||
גוי שעוסק בתורה חייב מיתה משום שנאמר (דברים ל''ג) ''תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב'' - לנו מורשה - ולא להם. זה ההסבר של הגמרא שהתורה שייכת אך ורק לעם ישראל - הוא העם הנבחר. |
|
||||
|
||||
"כיום ניתן להשיג את כל התלמוד הבבלי מתורגם לגרמנית, מלאכת מחשבת של המזרחן הגרמני לאזארוס גולדשמידט". זה מאוד מעניין, תודה. כיוון שאיני דובר גרמנית, עלו בדעתי שתיים שאלות: 1. האם יש תרגום של תלמוד בבלי לאנגלית? 2. האם יש תרגום של תלמוד בבלי לעברית? |
|
||||
|
||||
ישנם כמה תרגומים של התלמוד הבבלי לאנגלית. אינני בקי דיי בתחום זה. אם חשקה נפשך ללמוד את התלמוד באנגלית, אני בטוח שתמצא את מבוקשך בחנות המקוונת של אמאזון. הרב עדין אבן ישראל-שטיינזלץ תרגם את התלמוד לעברית (ואף לשפות רבות נוספות), תוך שהוא מבאר את פשט הגמרא באופן המאפשר לצלוח את השקלא וטריא ההלכתי בדרך קלה ונוחה. אפשר להתחיל עם שטיינזלץ כאשר המטרה הסופית היא ללמוד את הגמרא בדפוס וילנה (רק במידה שאתה מעוניין להמשיך הלאה. אם לא אפשר גם להסתפק בשטיינזלץ לבדו. זה הישג לא רע בכלל) |
|
||||
|
||||
שטיינזלץ? נו, שוין. כיום יש כבר תרגום טוב יותר הן באנגלית צחה והן בעברית צחה של הרב שוטנשטיין, המוצא לאור ב15- השנים האחרונות בידי הוצאת מסורה. אגב, המהדורה העברית מתורגמת מזו האנגלית. |
|
||||
|
||||
כדאי להתחיל משטיינזלץ. אני יודע שיש לכם ביקורת עליו (ואולי בצדק) ולכן כמעט ולא ניתן להשיגו בבני ברק. בשביל שוטנשטיין צריך ידע מסויים שהרי הוא מסתמך על צורת דף דפוס וילנא. אפשר להתחיל עם שטיינזלץ וממילא אחר כך עוברים ללמוד גמרא רגילה ושוכחים מהטפל (רימון מצא תוכו אכל קליפתו זרק). |
|
||||
|
||||
אין לי כל סיבה שלא להסכים איתך, רק שבתגובתי ''כסיתי'' גם את עניין התרגום לאנגלית של התלמוד הבבלי. |
|
||||
|
||||
אצל שטיינזלץ יש הרחבות על אישים, צמחים, לשון וכיו''ב, שאני אישית מוצאת כמוסיפות. מה גם שניתן להשתמש במהדורת וילנא שלו. אני גיליתי שכשאני לומדת בחברותא אני מעדיפה לשבת על הוילנא, ולהשתמש בשטיינזלץ ככלי עזר. כשאני לעצמי רוצה לבדוק משהו, אין מה לדבר, שהשטיינלץ יותר נוח. ואני פחות אוהבת את גרסת שוטנשטיין. |
|
||||
|
||||
אם יש מחלוקת בינינו הרי היא במידת השיפוטיות שאנחנו מרשים לעצמנו על ההיסטוריה. אינני חושב שהתנועה הרפורמית נכשלה. אינני חושב שאפשר להגדיר תנועה מסוג התנועה הרפורמית, על פי מטרה ראשונית שאתה ציינת. המטרה של התנועה הרפורמית היתה למתן או אף לבטל את הסתירה הפנימית שבין הנאמנות היהודית לא"י לבין תחושת השייכות הלאומית לעם שבתוכו חיו. כל זאת על רקע הצורך לשמור על איזו מסורת ואמונה יהודית . במילים "תחושת השייכות לעם שבתוכו חיו" אני מתכוון גם לעבור שינוי מקביל לשינוי שעברה הדת המקומית. דאיזם ועוד נטיות שונות לשינויים בתפיסת עולם. המטרה היתה להמשיך להיות יהודי אך יהודי מתקדם. מדוע לומר שנכשלו? בגלל השואה? האורתודוקסים נכשלו פחות בתחום הזה? אם ניקח את התנועה הרפורמית בארה"ב, הם רצו ליצור דרך לשמירת מסורת לא חרדית-מתאימה לזמננו (לנסוע ברכב לבית הכנסת) וגם על הקהילתיות. האם הם ניכשלו? לדעתי בכלל לא. ההתבוללות אינה כשלון. אנשים ונסיבות חייהם משתנים וכשלו מתאים למישהו להשאר בקהילה, זה איננו כישלון הקהילה. פשוט תנאי חיין משתנים והקהילה אינה מספקת לו יותר תשובות. על פי גודל הקהילה הרפורמית בארה"ב היא הצליחה. אם היא תלך ותקטן, סימן שהיא סיימה למלא את תפקידה לגבי חלק מהאנשים. לאו דוקא נכשלה. כשאתה עוזב את הבית אז הבית ניכשל? |
|
||||
|
||||
מבחינה היסטורית, אינני יכול להסכים עם הפרשנות שלך, שלא ממש מודעת מהעובדות ההיסטוריות של הרפורמה ביהדות (מי שישמע) ומפרשנת אותם שלא כהלכה. מבחינה לוגית, זה שהאורתודוקסיה נכשלה (הכיצד בדיוק, אינך מפרט ומובן למה לך) אינו אומר עוד שהרפורמה לא נכשלה כישלון מביש. מבחינת התנועה הרפורמית בארה"ב, וכי מה יש להיכשל בהתמערבות? קל יותר להישחף בזרם האמריקניזציה המודרנית הקוסמת לליבם של רוב אנשי העולם המערבי. ביגדיל לנסוע בקאדילאק גם במהלך השבת וחגי ישראל, כאשר בית הכנסת שלך נמצא במרחק כמה קילומטרים ממקום מגוריך, כי אין מניין מספיק של כמוך באיזור. קשה יותר להיות נאמן למסורת ולמורשת של בני העם שלך; בלעדיה אין עתיד ואין המשכיות. והראיה מאחוזי ההתבוללות הגבוהים בקרב התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית בארה"ב דווקא. האמנם ההתבוללות אינה כישלון צורב ומביש? ראה דיון 2173 גודל הקהילה הרפורמית אינה מהווה כל עדות להצלחתם, שכן הפתרונות לגידול הקהילות באמצעי קוסמטיים של הגיור הרפורמי, אינו מעיד על יהדותם של הרפורמים. בעוד כמה דורות הרפורמים יהפכו לזרם מזרמי הנצרות החדשה, כי מרוב גויים "מתגיירים"-כאילו לא יוותרו יהודים. |
|
||||
|
||||
אנחנו מדברים בקווים מקבילים שניקקדה יפגשו. אני כופר בתפיסה שלך שיש רק תפיסה מסורתית אחת בין היהודים. אני כופר בבעלות שלך על המושג "היהדות". אתה ישר מתקיף את האמריקניזציה וההתמערבות. יש לא פחות אפשרויות לבקר את החברה החרדית. כבד את זכותם להתמערב. אינני רואה בשלילה את אחוזי ההתבוללות. יהודי אמריקאי חילוני אינו צריך להגביל עצמו להתאהב רק ביהודיה; זה לא אנושי. אז מספר היהודים בארה"ב יתמעט, אז מה? זה עושה רע למישהו? |
|
||||
|
||||
הרפורמים לא לקחו את ארון הספרים היהודי ויצקו ממנו יהדות חדשה. ההסבר שלך ממצה, אבל שים לב שמה שאתה מתאר הוא לא יותר ממרד בחברה האורתודוכסית. מבלי להכנס לשאלה אם המרד הזה מוצדק או לא, הרי שבסיכומו של דבר הוא נשאר מרד ותו לא. האם נשים חובשות כיפה ועטורות בתפילין זה הישג? האם שילוב של ספרות הומו-לסבית בתכנים דתיים זה הישג? לדעתי ההישג היחידי שבכך הוא להרגיז את החרדים (ממש הישג ראוי לשמו). קח לדוגמה את מרטין בובר. יהודי זה לקח את הפילוסופיה האקזיסטציאליסטית של מרטין היידגר וקארל יאספרס ושילב אותה בארון הספרים היהודי באופן *בונה*. בשיטתו, שנשענה על שלל מקורות - מהתלמוד ועד החסידות, דחה בובר את הלכה כיסוד מגדיר בזהות היהודית והדגיש על חשבונה את האלמנט המיקראי. בובר נשאר אורתודוכסי שומר מצוות, אבל השאלה היא מדוע הרפורמים אינם יכולים לעשות משהו דומה? התשובה לדעתי פשוטה: הם משתמשים ברוח הזמן כדי להתריס וממרד בעלמא עוד לא ראיתי שנוצרה שום תזה חדשה ("אחרי המהפכה נותרת שאלת המהפכנים"). נקודה נוספת: אם הרפורמים מגדירים את עצמם כדתיים, הרי שהתבוללות שמהותה היא אי-יהדות ואי-יהודיות, אינה עולה בקנה אחד עם הגדרה שכזו. אם היהדות שהרפורמה מציעה היא אי-יהדות, הרי זה בבחינת תרתי דסתרי. שים לב כיצד הרפורמה נגררת אחר רוח הזמן (ולראיה השינוי בעמדתה כלפי הציונות), במקום לנסות ולהוביל. אני סבור שהאורתודכסיה לא נכשלה בשואה, כשם שלא נכשלה בזמן גירוש ספרד, אולם אין כאן המקום להאריך בזה. עמדתי מסתכמת בכך: מה שהתחיל בנסיעה ברכב לבית הכנסת, הסתיים במסעות קווירים אל הכותל. אין לי דבר נגד חד-מיניים, אנחנו חיים במאה ה-21, אבל אני שואל שוב: איזה הישג יש בזה מעבר להתרסה? איזה אתגר אינטלקטואלי מציבים רבני הרפורמה בפני יהודים המחפשים אחר זהותם ודוחים את דרך החיים החרדית? התשובה שלי היא שאין ממצאים בשטח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |