בתשובה לאורי, 26/05/04 18:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אני חושב שהשאלה המהותית היא מה אתה קונה כשאתה קונה תקליט. אבל זה לא אומר שאפשר לפתור אותה בקביעה שכשאתה קונה מוצר כלשהו, אתה עושה זאת תמיד על פי תנאיו של המוכר. השאלה מה המוכר מוכר זהה לשאלה מה הקונה קונה. (זאת נראית לי שאלה באונטולוגיה של האמנות. באיזה אופן היצירה מתקיימת, והיכן היא קיימת. בתווים? על התקליט? בראשו של המלחין או בראשם של המאזינים? אבל אני לא אפריע ואסיט את הדיון לשם). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק, משום שיוזם העסקה1 הוא בעל המוצר הנדרש, מה שהופך אותו למרכיב החיוני בה ומכאן, למכתיב התנאים. 1 גם כאשר אתה נוסע ברכב ומישהו צועק לך "מוכר?" אתה יוזם העסקה, משום שהגריין הבסיסי לה הוא מכוניתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היית מצפה מבית-המשפט לאכוף הסכם של מכירת הסיפרה שמונה? או של אויר על חוף הים? אפילו מטעמים מעשיים, אני חושב שאי-אפשר לדבר על מכירה של מוצר בלי להסכים מהו המוצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל המוצר כאן ידוע ויש לו בעלים ידועים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהי יצירת אומנות? ומי מחליט איזה שימוש ניתן לעשות בה, למרבה הצער זוהי עוד הכרעה שהושארה לבתי המשפט. לא רק כמה כסף צריכים לשלם לאמן, לחברת התקליטים , למחזיקי זכויות היוצרים. לא רק מהו שימוש הולם, מה המסגרות שמותר להפיץ את היצירה, להעתיק אותה וממנה, לשנות וליצור יצירה חדשה... אלא אפילו חובתו של הקונה, להציג את יצירת האומנות בצורה מסויימת ובמקום מסויים, תוך השקעה כספית רצינית, כדי שהיא לא תיפגע ושהאיכויות שהיוצר יצר בה לא יפגעו. וזכורה התביעה של הפסל אגם, בקשר לאחזקת המיזרקה של כיכר דיזנגוף. ( שתיפעולה לפי מה שהאמן תיכנן, הצריך דמי אחזקה אסטרונומיים, שלא לדבר על כך שיש מי שרוצה להעיף אותה לחלוטין, ולבטל את הכיכר, דבר שהפסל מן הסתם לא ממש יתלהב ממנו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי היית רוצה שיכריע מהי יצירת אמנות ואיזה שימוש ניתן לעשות בה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |