בתשובה לאלון עמית, 25/05/04 3:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לכבוד לי הוא להיקרא ג'אחש, ממש אייזן בטון. אם תקשיב לקריין (סקוט סיימון הנפלא) וגם לקית' דוולין הם מבטאים את זה אייבל, אבל זה לא אומר שום דבר כמובן, איילון [מלרעי מן הסתם]... מה דעתך על הפרס עצמו, ז"א, מעמדו בקרב המתמטיקאים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה פרס חדש מאוד, והוא חולק עכשיו בפעם השנייה בסך-הכל (הזוכה הראשון, אם איני טועה, היה Jean-Pierre Serre האגדי). איך נקבעת יוקרתו של פרס? איני יודע. זה בטח קשור לסכום הכספי, ליוקרתם של הזוכים בעבר, ליוקרתו של הגוף המחלק, ועוד. קצת מוקדם לקבוע. בגלל עניין היוקרה, יש אולי בעייה בכל מוסד הפרסים, שכן יש נטייה טבעית לבחור בזוכים שכבר זכו פה ושם, מה שבטוח. זה לא תופס בפרסים המיועדים ספציפית לצעירים, שם יש באמת הזדמנות להביע הערכה (ולעזור כספית) לחוקרים צעירים ומבטיחים. אפילו מדליית פילדס, הפרס החשוב ביותר למתמטיקאים (עדיין), מוגבלת לגיל 40, מתוך מטרה להעניקה לחוקרים *מבטיחים*. זה לא תמיד ממש עבד, חייבים לומר. כדאי לציין שפרס וולף הישראלי הוא יוקרתי למדי בתחומים בהם הוא מחולק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרס חולק כבר שלוש פעמים. (http://imu.org.il/levitzki_prize.html) מוענק למתמטיקאי ישראלי מצטיין / awarded to a young Israeli mathematician מעניין לשים לב לכך שהפרס מוענק פעם בשנתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו מה, סתם הזכרתי פרסים לחוקרים צעירים ומבטיחים? :-) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |