בתשובה לאלון עמית, 23/05/04 21:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבנת? טוב מאד. עכשיו הסבר בבקשה גם לי. ובהמשך לתגובה 221035, גם לי זה נראה מוזר. אם אני מבין נכון, זה נראה שלכל קלט נתון הפלט נמנה על מרחב בר מניה של אפשרויות (או סופי, תלוי מה קורה שם בתוך הקופסא), אך עבור הקלט עצמו ניתן לבחור מקדמים ממשיים כרצוננו, ולכן מבחינה זו מרחב הפלט אינו מוגבל א-פריורי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(אם הבנתי נכון:) אילו "מצב" היה קט עם מקדם רציונלי (או רציונלי + רציונלי כפול שורש שתיים, לא משנה), ומצבים כאלה היו נכפלים ומחוברים ועוברים שערי H ו-T וכו', היה קל לסמלץ קלאסית. זה היה נכון גם אם "מצב" היה צ"ל של מספר פולינומי של קטים כאלה. (כששאלתי את השאלה היתה לי בראש תמונה של מספר קטן של קטים). אבל נראה ש"מצב" הוא צ"ל של מספר אקספוננציאלי (בגודל ה"קלט") של קטים, ובצעד-חישוב אחד אתה משנה את המקדמים של כל המצב, כלומר מספר אקספוננציאלי של מספרים. זה באמת נותן יותר כח - כמה יותר, כבר תלוי במרחב התמרון המותר עם הפעולות הללו. איני חושב שעושים שימוש כלשהו במקדמים ממשיים שרירותיים בקלט, זה נשמע לי לא מעשי להחריד. אני חושב שהכל קורה בשדה מספרים (הרחבה סופית, בפרט בת-מנייה, של Q, אולי פשוט ((Q(sqrt(2 ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הבנתי. תודה לשניכם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |