בתשובה לברקת, 22/05/04 20:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כלומר, בנוסח המשפט של קישון "כמו בביקורת של י.ל. קונשטטר, שהוא אידיוט גמור, אבל הפעם צדק"? הבעיה, ואולי לא הסברתי זאת היטב, אינה בטיב החלטותיו של הגוף אלא בעצם קיומו. הרגולטור מכניס בכל החלטה שלו – גם אם בהקשר המשפטי של קיומו היא נכונה – מידה של נזק למערכת משום שהוא גורם לשיקולים של הגורמים המתחרים להיות מבוססים על קיומו והחלטותיו ולא על התחרות. לכן, גם ההחלטות הנבונות והחכמות שלו מזיקות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר שלך עדיין מדגים דוגמטיות אידיאולוגית ופוליטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי דווקא נראה שהוא מדגים עקביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני - נחושה בדעתי אתה - עקבי הוא - דוגמטי. 2. אני מכלכלת את צעדיי בתבונה אתה חסכן הוא קמצן. 3. אני אדם מרתק אתה לא נורמלי הוא חולה רוח. וכן הלאה וכן הלאה :-) הכל שאלה של מינוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובגרסא אחרת: I'm eccentric
You're kinky They're perverts |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק :-) אגב, אני גלוית לב אתה בוטה הוא גס רוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם לשיטתך, לא צריך לשקול את מידת הנזק אל מול מידת התועלת שבהחלטה, אלא שההחלטות של הרגולטור תמיד מרעות אורתוגונלית לשאלת נכונתן. כן, די בטוח לקרוא לזה דוגמטי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |