 |
בדיקת הממונה על ההגבלים העסקיים קבעה כי ההסדרים הקשורים להקמתה ופעילותה של אקו"ם הם "הסדרים כובלים המבססים לאקו"ם מעמד של בעלת מונופולין."
הדגש כאן הוא על "הסדרים כובלים" כ*אמצעי ומקיים* של מעמד המונופולין של אקו"ם. כלומר, מאחר ופעילותה ועצם קיומה של אקו"ם מהווים עבירה על החוק (בהיותה הסדר כובל). כך מבינים זאת גם באקו"ם כאשר הם מציינים: "משמעות הכרזת הממונה הינה, כי יש בהמשך פעילותה של אקו"ם משום אי-חוקיות"[העברית העילגת במקור].
הממונה העניק לאקו"ם ארכה של שישים יום "לפנות לבית הדין להגבלים העסקיים בבקשה לאישור הסדר כובל ולקבלת היתר זמני". כפי שמתברר, באקו"ם היו משוכנעים כי אפשר לסדר את הכל בשיחה עם הממונה, שכן עתה נכתב באתר שלהם "מאז ניתנה ההכרזה ניסתה אקו"ם להגיע להבנות עם הממונה בדבר המשך פעילותה, ולו לתקופת ביניים, עד אשר יתברר מעמדה של אקו"ם בפני הערכאות המשפטיות המתאימות. למרבה הצער נסיונות ההידברות עם הממונה על ההגבלים העסקיים עלו על שרטון, ולא ניתן להגיע להסכמה. בכוונת אקו"ם לפנות בימים הקרובים לבית הדין להגבלים עסקיים בבקשה להתלות את תוקף החלטת הממונה באופן שיאפשר את המשך פעילותה, וכן להגיש ערר על ההחלטה."
כלומר, במקום לפנות לבית הדין הם ניסו לסדר עסקה עם הממונה ולא עלה בידם. זוהי דרך הפעולה שלהם, כיוון שהיה להם די זמן אחרי בדיקת רשות ההגבלים העסקיים מאפריל 2003 לשנות את תקנותיהם באופן מהותי, דבר שסרבו לעשות.
מקריאה של קובץ ההחלטה עולה כי היו לה סיבות משכנעות למדי. העיקריות שבהן הן:
א. החוזים הגורפים (רשיונות שמיכה) שדורשת אקו"ם מכל יוצר לחתום עליהן בבואו בחוזה עמה. בחוזים אלו מקבל על עצמו היוצר את ההתחייבות להעביר "לאקו"ם באופן בלעדי את זכויות היוצרים המפורטות מטה לגבי כל יצירותי הגמורות והבלתי גמורות אשר יצרתי ואשר אצור בעתיד בתור מלחין ו/או מחבר..."
בעקבות פניית הרשות להגבלים עסקיים יצרו באקו"ם תיקונים המאפשרים לבעל מניה (היינו, יוצר) לא להעביר לאקו"ם במועד החתימה על החוזה עמה "זכויות מסוימות, לגבי כל יצירותיו או לגבי סוג יצירות מיצירותיו" (מנגנון העברה חלקית) וכמו כן ניתן ליוצר לבקש חזרה את זכויותיו לגבי סוגי יצירות (מנגנון ההחרגה).
הממונה קבע כי אלו שינויים לכאורה ולא שינויים מהותיים משום שההחרגה או ההעברה החלקית נוגעת ל"סוג יצירות מסוים" ולא מאפשרת ברירה פרטנית (כלומר, אין אפשרות ליוצר לברור לו יצירה פופולרית אחת ולהעניק לה רשיון כהכרעתו). בנוסף לכך, לאקו"ם נשמרת זכות בלעדית להחליט אם להעניק הרשאה כזו או לא, דבר המעקר אותה מתוכן.
ב. שיטת התמחור האחיד של אקו"ם והיותה "תאגיד לניהול משותף" מהווה פגיעה בתחרות בין היוצרים לבין עצמם. ומנטרלת בפועל, בתפקדה כ"מנהל עסקי" עבור היוצרים "כבילה" כפולה: של היוצרים עצמם ביחס למחיר שהם יכולים לגבות, וכבילה של המשתמשים.
ג. העברת הזכויות הגורפת, הכוללת גם העברת זכויות בחלקי יצירות או יצירות עתידיות מונעת מעבר אפשרי של יוצר לעבודה עם תאגיד אחר.
ד. פגיעה במשתמשים באמצעות תעריפים דיפרנציאליים, גבוהים שלא לצורך או "בלתי הוגנים." כאשר למשתמש (בעל מסעדה, לדוגמה) מסורה רק אפשרות להשמיע במחירים שקבעה אקו"ם או להמנע מהשמעה (אי הסכמה עלולה להביא להוצאת צו שיפוטי לסגירת העסק)
ה. אקו"ם, באמצעות בריתות עם 160 אגודות אחיות ברחבי העולם מקיימת הסדר כובל "אופקי" המונע ממשתמש שירצה שלא לעבוד דרך אקו"ם לעשות שימוש ברפרטואר זר. בפועל, זה מונע השמעת מוסיקה כלשהי שלא דרך הסכם עם אקו"ם.
ו. הרשיון למשתמשים הוא גורף, וכולל מגוון רחב של יצירות הניתנות כולן בחבילה אחת ובתמחור אחיד, בלי שלהעדפת המשתמש ניתנת חשיבות כלשהי.
ז. הממונה קובע כי ההסדר הכובל של אקו"ם יוצר בפועל את המונופולין שלה, ומאחר ומדובר בהסדר בלתי חוקי לפי חוק ההגבלים העסקיים, קיומה של אקו"ם צריך להיבטל.
הממונה נוגע בחשש שעליו פורטת אקו"ם של "מה יעשו 4800 יוצרים" וההיסטריה שהיא מנסה ליצור כאילו זכויותיהם יופקרו לחלוטין כשהיא מצביעה על כך שגם היום, בפועל, מתקיים משא ומתן פרטני בין יוצרים לבין משתמשים על שימושים מסוימים ביצירותיהם; וכי ישנה אפשרות סבירה (שלדעת הממונה חסומה היום) להקים גם מספר אגודות מתחרות, שיתמודדו ביניהן גם בתנאים שהן מעניקות ליוצרים וגם בתנאים שהן מציעות למשתמשים.
נ.ב. החוזה של אקו"ם באתרה הוא אותו חוזה דרקוני בסיסי, בלי האפשרויות המשופרות, כביכול, עליהן מדווח הממונה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש