|
אני זוכר עדיין חילופי דברים כאן באייל בתחילת מלחמת עיראק שבה הראו לנו את הדרכים האלגנטיות של האמריקאים בעיראק שבהם הכל הולך חלק, וללא הרס ונפגעים כל היעדים מושגים, בניגוד לדרכים הברוטליות אצלנו שבהם מושקע כוח מוגזם ודבר לא מושג. מעניין שהיום אחרי שכבר עברנו את ההפצצות המסיביות של ארמונות שכונות מגורים ושיירות כדי לסכל ממוקדות את סאדם ובניו שבהם נהרגו המונים (וה די אן אי שלהם נבדק), ללא הצלחה לפגוע ביעדים עצמם, אחרי שצפינו בטילים שנופלים על בתי חולים ושווקים בבגדד, אחרי שהראו לנו (עכשיו אני עובר למה שקרה אחרי המלחמה עצמה), טייסי מסוקים שיורים טילים לעבר איכרים שמוליכים צינורות (שעלולים להיות משגרים שמסכנים את המסוקים), אחרי שראינו טנקים אמריקאים דורסים מכוניות של אזרחים עיראקים שחשודים בגניבה, לקול צחוקם של החיילים, אחרי שהראו לנו (ממש לאחרונה) גם תמונות של ערמת אסירים עיראקיים ערומים משולבים זה בזה אל מול צחוקם של החיילים והחיילות, כשכל זה לא מספיק להם כדי להפחית את הטרור והאלימות, עדיין יש כאלה שמוצאים נקודות שבהם הם ''טובים'' מאתנו. אל תדאג. עוד נראה גם בתים נהרסים בעיראק. קצת סבלנות.
|
|