|
ובכל זאת, באופן מוזר ובניגוד לתיאוריה של ידידינו כאן, הפלסטינים לא אמרו "ואללה, דווקא כיף שיש אנשים טובים" והפסיקו להכין בעזה מטעני חבלה עבורנו, לירות על חיילים ולמקש צירים. אין לי ספק שלא קל, בלשון המעטה, להיות ערבי בעזה בימים אלו. אין לי גם כל ספק שכל יהודי בעזה הוא יהודי בסכנת חיים. אבל כיוון שראינו איך שוחרי ההרמוניה התנהגו כשעזה הייתה בשליטתם המלאה והבלעדית בלי נוכחות הנשק הצה"לי, וכיוון שראינו מה קורה כששצה"ל מנסה לעזור לאשה ערביה לקחת אוכל, למשל (רמז: מכין מארב ויורה בחייל למוות) הם ייאלצו להמשיך להיות נתונים לחסדי פעילי תאיוש ושכמותם. אני מסכימה שזה מקומו של חברנו אזרח העולם, ותמהתי איך זה שהוא עדיין לא שם אלא משחית זמנו עמנו.
אגב, שמת לב ששום פלסטיני לא בא להציע סיוע הומניטרי לדוד חטואל, למשל?
|
|