|
||||
|
||||
כשאתה שותה מים, אתה שותה שתיה כשרה למהדרין. וזה שאכלת קודם חזיר או תאכל אח''כ חצץ זה לא רלוונטי. נתוני הסקר מחלקים בצורה שמקובלת על עורכיו, אתה יכול לפנות אליהם ולנסות להסביר להם שהם טועים. |
|
||||
|
||||
עפ"י רוח הנאמר בשתי השורות הראשונות: הידד. זה אומר שגם אני יהודי טוב שצם במהלך רוב רובו של יום הכיפורים (בין ארוחה לנישנוש). |
|
||||
|
||||
והאם אתה בכלל מתכוון לכך: לצום בין ארוחה לנישנוש לשם כפרת סאת העוונות? |
|
||||
|
||||
מה שתמיד רציתי לדעת זה מדוע מברכים מישהו ב- "צום קל". זה לא אוקסימורון? |
|
||||
|
||||
לא. ישנן הגדרות הלכתיות לציווי "ועיניתם את נפשותכם", אנו מחויבים לעמוד בהגדרות אלו ולא יותר מכך. כשמאחלים למישהו "צום קל" זה שקול לחלוטין ל-"שיהיה לך קל לקיים את המצווה". דוגמא תומכת: ביום כיפור חובה לצום, ובערב יום כיפור מצווה לאכול. אילו מטרת הצום היתה עינוי היינו מצווים לאכול בערב יו"כ מינימום כדי להגביר את האפקט של הצום ביו"כ. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. מצד אחד אתה אומר שיש ציווי 'ועיניתם את נפשותכם'', בו במפורש נמצא מוטיב העינוי, אך מצד שני אתה טוען (לוגית) שמטרת הצום אינה עינוי (ע''י התייחסות לתנאים המוקדמים, שאותם אתה רואה כחלק מאותו אטום אני מניח, על-אף שמדובר על שתי מצוות שונות). אנא נסה לבאר את כוונתך, ואם אפשר ורלוונטי, אף להסביר לי את הקשר בין ''עינוי נפש'' ל-''עינוי גוף'' בהקשר זה. תודה מראש. |
|
||||
|
||||
בתורה שבכתב ישנם ציווים רבים שלא היה לנו שמץ של מושג איך לקיים אותם אם לא היתה לנו תורה שבעל פה. לדוגמא: "והיו לטוטפות בין עיניך" - מה זה טוטפות? ומה עושים עם זה? (תפילין של ראש, מניחים באזור תחילת השיער מעל למצח) אני לא יודע לענות לך לגבי עינוי נפש ועינוי גוף, אבל אני יודע שכשיש הגדרות לקיום מצווה צריך לעמוד בהן. לכן יפה לאחל למי שמנסה לעמוד בדרישות שזה ילך לו בקלות. ובאותו הקשר - ישנן מחלוקות רבות שנים על הידיעה של טעמי המצוות. כשהנימוק העיקרי נגד ידיעת הטעמים זה החשש שאנשים יעשו שינויים במצוות מתוך הנחה שהם באמת הבינו את כל הטעמים למצווה, והם יכולים לשנות אותה בהתאם להבנתם. |
|
||||
|
||||
מה ד"א נכלל תחת תורה שבעל פה, ובאיזה שלב משהו שהוא בעל פה הופך לתורה? ואיך יודעים את זה? אני מניח (וסיכוי טוב שאני טועה) שמדובר על פרשנויות מוקדמות מספיק לתורה שבכתב, תוך הנחה שקירבה טמפורלית למקור הינה מהימנה יותר. |
|
||||
|
||||
המסורת היהודית לדורותיה מעוגנת עמוקות בתורת ישראל שנמסרה במעמד הר סיני. היא מורכבת ממסורת כתובה, הלוא היא "התורה שבכתב", המקרא: חמישה חומשי תורה, נביאים וכתובים; כמות שהיא מורכבת באותה נשימה ממסורת שהועברה בעל-פה ברציפות היסטורית בלתי פוסקת, היא המכונה "התורה שבעל-פה", שבעקבות אילוצי שכחת הזמן הועלתה על הכתב: שישה סדרי מישנה, התלמודים: בבלי וירושלמי, מדרשי חז"ל לענפיהם, ספרות הסבוראים והגאונים וכו'. התורה שבעל-פה מורכבת "מדרבנן" (מדברי חכמים) ו"מדאורייתא" (מהתורה). א'. תורה שבעל-פה מדרבנן כוללת: 1. גזרות חכמים: איסורים שהחכמים "הוסיפו", שהתורה אמנם לא אסרה, ומאז שהחליטו החכמים לאסור או להתיר, הללו התקבלו והתפשטו בעולם היהודי והפכו לדין מחייב (כאיסור "מוקצה" - חכמים גזרו לא לטלטל בשבת חפצים שאינם עומדים לשימוש בו ביום). 2. תקנות חכמים: מצוות-עשה שהחכמים קבעו שיש לעשותם (כמו: נר חנוכה, חג פורים וענייניהם). מדוע אנו מחויבים לציית להוראותיהם של בני אדם? ומנין נטלו החכמים את הסמכות לצוותינו? התורה היא שהאצילה סמכויות לחכמים לתקן תקנות ולגזור גזרות. ממילא כל היודע כי תורה משמים, והיא המבטאת את רצון הא-לוהים, רצון הא-לוהים הוא שנציית לדברי החכמים שבכל דור ודור. היכן האצילה התורה סמכות שכזו לחכמי הדורות? נאמר בספר דברים (י"ז ח'-י"א): "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם, בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ, וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּים וְאֶל הַשּׁופֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם ... וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ ... וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל". הא-לוהים "חתם" אפוא מראש בתורתו על כל מה שהחכמים שבכל דור ודור יאמרו, וחִיֵיב את קהל המאמינים לציית לדבריהם. ב'. בסוג נוסף של תורה שבעל-פה מדאורייתא: הכוונה למערכת ההלכות שניתנו בסיני, והועברו בשושלת הדורות בעל פה, עד שהגיע זמנם להיכתב. הלוא הם: 1. הלכות הנלמדות מכללים שהתורה נדרשת בהם, "שלוש-עשרה מידות שהתורה נדרשת בהם", שהן המפתחות להבין את כוונת כותב התורה, מפתחות שהם מעין "כללי דקדוק". 2. "הלכות למשה מסיני", כלומר: משה קיבלן בעל-פה מהר סיני ומאז עוברות ההלכות הללו לפרטיהן בעל-פה מדור לדור, במסלול העברה מדויק ומדוקדק. עיקרון התורה שבעל-פה נכון ביחס לכל השפות בעולם; אין בעולם שפה כתובה שניתן לקוראה בלא מפתחות המורים בעל-פה כיצד קוראים אותה. כיצד ניתן לדעת מתוך מילה כתובה, מתוך משפט כתוב, מה משמעותם, מה התכוון הכותב לומר? אין כל אפשרות לעשות זאת, בלא "תורה-שבעל-פה". כלומר, ללא הוראות העוברות בעל-פה, המדריכות את הקורא כיצד לקרוא אל נכון את הטקסט הכתוב. |
|
||||
|
||||
א. תודות על ההסבר המלומד. ב. כיוון שיש עדיין חכמים יהודים בנמצא, האם אני יכול להסיק שהתורה שבע"פ ממשיכה להתפתח? (כמו כל שפה, אם להשתמש באנלוגיה שהבאת?) |
|
||||
|
||||
א. בבקשה ואין בעד מה. ב. בכל דור ודור מעמיד א-לוהי ישראל לעמו את חכמי אותו הדור, שיש ללכת לאור הגותם הרוחנית. וכבר שאל ודרש ריש לקיש, מהו שכתוב (בספר בראשית, פרק ה) 'זה ספר תולדות אדם', וכי ספר היה לו לאדם הראשון? מלמד שהראה לו הקדוש-ברוך-הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור ופרנסיו. כיוון שהגיע לדורו של רבי עקיבא, שמח בתורתו (שהיו לו 24 אלף תלמידים) ונתעצב במיתתו (שהוצא להורג על ידי הרומאים בשל לימוד התורה בפומבי*), אמר: (תהילים קלט) 'ולי מה יקרו רעיך אל' (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ה, עמוד א). --------- * "בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים" (בבלי, ברכות סא, ע"ב). רבי עקיבא הוצא להורג בהשמיעו מילים מן הספר שנאסר ללימוד על ידי הרומאים, ספר התורה: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". משמעות רבה לעובדה כי מאז הריגתו של רבי עקיבא על קידוש השם נהרגו יהודים לאין ספור מיתות משונות ועל שפתותיהם אותן המילים. |
|
||||
|
||||
''משמעות רבה לעובדה כי מאז הריגתו של רבי עקיבא על קידוש השם נהרגו יהודים לאין ספור מיתות משונות ועל שפתותיהם אותן המילים'' אני יודע לאיזו משמעות אתה מכוון, אבל ניתן גם להקיש מהעובדה שאתה מציין דלעיל, שיש אנשים שפשוט לא לומדים מהטעויות שלהם... |
|
||||
|
||||
מהטעוית *שלהם*? באמת, אין כמו מוות על קידוש השם ללמד אדם לקח! אני רואה את בת הרב על המוקד אומרת לעצמה: לפחות את השטות הזאת לא אעשה שוב. |
|
||||
|
||||
ואכן, כשהיא תתגלגל חזרה היא לא תחזור על הטעות. ראית פעם ארנבת ממלמלת "שמע"? |
|
||||
|
||||
השכר על קידוש השם זה גילגול נוסף כארנבת? |
|
||||
|
||||
תלוי מה היו התחביבים שלה לפני כן. |
|
||||
|
||||
אחרי מוות על קידוש ה' - אם מתגלגלים לארנבת, באמת צריך ללמוד מזה את הלקח. 1 במובן המייסר של המילה |
|
||||
|
||||
קידוש השם(765) = חטא ארנבת לא דוחה לי(765). צר לי, חשמנית. אם קיוית שמוות מפואר יציל אותך מלהופיע שוב עם זנבנב חמוד, נראה שהיית אופטימית מדי. |
|
||||
|
||||
שכר קידוש השם(1285) = תיסכול יצאה ארנבת(1285) |
|
||||
|
||||
נו, אז גם לך יצאה ארנבת. מתוסכלת, בטח שמתוסכלת, היא הרי ציפתה שקידוש השם יעזור לבטל את רוע הגזרה. בצרי לא טועה. |
|
||||
|
||||
אבל עשיתי בחיי מצווה אחת חשובה: עוזי וי במקום עוזי ו. על זה לא מגיעה לי חנינה? או לפחות קיצור שליש? חוץ מזה מה אתה מתחיל איתי כל הזמן? זה לא יילך לך! אני בחורה הגונה! |
|
||||
|
||||
אוקיי. לא ''אתחיל'' איתך כל הזמן. |
|
||||
|
||||
בתור בחורה שחולמת לינוק חלב ודבש מציציותיה של הצעירה המסורתית (בין אם היא אמיתית או פיקטיבית), כמה הגונה את כבר יכולה להיות? (-: (רק שלא תביני אותי לא נכון - אני חושב שזה מקסים) |
|
||||
|
||||
סליחה אם פגעתי בך לפני זמן מה, בתגובה 225425. כוונת ההערה היתה מבודחת, אבל עכשיו כשחלפתי כאן שוב, חשבתי על כך שאולי לא הובנה נכון. |
|
||||
|
||||
לא פגעת בי. לא הבנתי, אגב, מה כל כך ''מקסים'', אבל חוץ מזה הכל בסדר. |
|
||||
|
||||
ב''מקסים'' התכוונתי שהקטע ההוא עם החלב והדבש, שכתבת לבחורה המסורתית (בלי להיכנס כרגע לשאלה אם היא אמיתית או לא), הוא מקסים. כמו כן אני גם מוצא דבר מה מקסים בכלל, בכך שאת מרגישה חופשיה לבטא את רגשותייך ותשוקותייך כשאת יודעת שלא רק המשתתף שאליו את פונה יקרא את דברייך, אלא עוד רבים אחרים כאן, המכירים אותך. |
|
||||
|
||||
תודה, אבל הקטע ההוא היה, מצידי, בדיחה פרטית. אני לא מרגישה שום תשוקות לבחורות היפר-נאורוטיות. אם היא אמיתית, אני יכולה להבין שחשה איזה דחף דתי-מצפוני "להזהיר אותי", ע"מ שאסור מדרכיי הנלוזות. אם היא פיקטיבית - אני לא מבינה את ההומור הזה, שדחף מישהו/הי כאן לגדף אותי בכזאת התלהבות. בוא לא נדון בזה יותר. |
|
||||
|
||||
לאחר שיצאת ידי חובה במצווה הזו, אני מקווה לא לקלקל שום דבר בזה שאני (ברשותך) חוזר לשמי הקודם; התרגלתי אליו... |
|
||||
|
||||
ברוך שובך למועדון שם המשפחה המקוצר. בברכה, אביב י. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
''שיש אנשים שפשוט לא לומדים מהטעויות שלהם...'' אמר על כך הרשר''ש, ''שלהם'', הריהו מתייחס לכל אותם אנשים בהם הם רואים מודל לחיקוי ומעוניינים ללכת על ובעקבותיהם, בלא שלצל מחשבה והגיון תהיה דריסת כף. אמר הרשל''ן, אותן שלוש נקודות שבסוף אותו משפט, משלשות הן את סופו של המשפט ומרמזות שאחרי כל סוף מגיע עוד סוף ועוד סוף עד כי סוף-סוף-סוף מת האדם. אמר הרקו''ן שלום לארנב ויגורו שניהם יחדיו. |
|
||||
|
||||
באזור בורסת היהלומים בר''ג יש רחוב בשם רח' הרקון. אני משער שזה לא על שם החיה. |
|
||||
|
||||
אני מתבייש להודות שלא הבנתי כלום (כנראה שהכותרת מדברת הפעם עלי). אתה יכול להסביר את התגובה הזאת, כולל ראשי התיבות? |
|
||||
|
||||
כמו שאמרה הנערה אל הנער שעזבה שבור לב: "זה לא אתה, זה אני. " בקיצור, לא אשמתך שאני מעורפל ואובסקורנטי רוב הזמן. אשתי משתמשת במילון מיוחד שהכינה כדי להבין את ההבלים הבלתי עקביים שאני מוציע מלועי. אבל מספיק לדבר עליי - נחזור לראשי התיבות: רשר"ש - רבי שניים רבי שניים. רשל"ן - רבי שהיה לומד נמרצות. רקו"ן - רבי קולורבי ואינו נשמע. לגבי אותיות ה"ה" בהתחלה, אלה כמובן מייצגות את הא-ל יבורכו שמותיו. |
|
||||
|
||||
פתחתי את המילון של אשתי (הלודביגה) על-מנת לוודא שהסבריי נכונים, והנה להפתעתי תחת הערך רקו"ן כתוב: "רקו"ן קטן ונחמד (ע"ע גנו)" |
|
||||
|
||||
ד"א, מה השיא בשיחה עצמית באייל? (כלומר שרשרת תגובות (D מתייחסת ל C מתייחסת ל B מתייחסת A) כולן ע"י אותו כותב?) |
|
||||
|
||||
מיכאל שרון הגיע בזמנו לשש או שבע תגובות. אתה עוד רחוק. |
|
||||
|
||||
נו טוב - אני תמיד יכול לנסות שיא אחר (סוגריים מקוננים (nested) אולי?) יש לי חתול שמשקלו 10.8 קילו והוטרינר הציע דיאטה. שאלתי אותו אם הוא מתכוון לדיאטת השמנה, שכן עד כמה שידוע לי החתול השיאן הוא רק 17 קילו - לודביקט ישמח לנצח אותו. |
|
||||
|
||||
ובאותו הקשר, טריוויה איילית קלה (מאוד): מי השיאן האיילי בקישורים עצמיים? 1 ר"ת שפירושן "מקשר למאמר/הודעה של עצמי". המקור לא ידוע2. 2 לעומת זאת, המקור להערה 1 כן ידוע. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אולי צריך להפריד בין מקשר למאמרים של עצמו, לבין מקשר להודעות של עצמו (שזה פחות מעצבן, לדעתי). |
|
||||
|
||||
חשבתי שהשיאן זה אתה 1 1מצד שני חשבתי שאני עם פיגו מגיע עד הגמר והלאה. |
|
||||
|
||||
1 כדורגל משחקים 90 דקות (והכדור הוא הגול). |
|
||||
|
||||
ההודעה שלך באה מאוחר מדי. החלטתי לעבור לצ'כיה שממילא אני מחבב (נדבד והחברים). עם מי אתה הולך לגמר? 1 שם השחר עוד יבקיע. |
|
||||
|
||||
כמו שנאמר, קבוצה ואמא לא בוחרים. אני כתום עוד מתקופת היוהאנים. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד למוליכים (הזמניים) של הבית. אבל, אם בניגוד לאמרתו של גארי ליניקר מתגובה 74089 המשחק האמיתי על ראשות הבית הסתיים ללא הכרעה, אתה מוזמן לעבור לשטוקהולם. השיטה של כדורים ארוכים לחלוצים מהירים עובדת מצוין. אם לסכנין זה הביא את הגביע, למה שלשוודיה לא? |
|
||||
|
||||
השבדים לא עושים לי את זה 1 וזה שהגרמנים לא ניצחו את הכתומים המנומנמים,זה בגלל שואן-ניסטלרוי מדרבן את עצמו כבר שבוע שהוא משחק נגד נבחרת הגסטאפו. 1(דמיין כאן משהו טיפשי על השבדיות) |
|
||||
|
||||
למה אפשר לצפות עם מאמן עורך-דין, תגיד לי אתה. וחוץ מזה, Hup Holland Hup! |
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא העו"ד אלא הגיל. תבדוק את הממוצע של הנבחרת,יצא לי 29 שנה בקירוב. |
|
||||
|
||||
אגב, למי שצפה במשחק בטלויזיה הישראלית (הערוץ הראשון), ההפתעה האמיתית לא היתה העובדה שגרמניה לא ניצחה, אלא האורח באולפן. אלון מזרחי רהוט, חף מפומפוזיות ונמנע מאמירת שטויות. יש תמורה לאגרה. |
|
||||
|
||||
יש תמורה ללימודים בברליץ. |
|
||||
|
||||
הצ'כים היו הראשונים לעלות לרבע הגמר על חשבון הסיבוך של הולנד עם הגרמנים1 משחק התקפה מדהים2 ונדבד פשוט מפחיד. 1מצטער דורון. 2 ומשחק הגנה מזעזע. |
|
||||
|
||||
אכן, שאפו. ותודה למאמן ההולנדי שהחליט הוציא את השחקן הטוב ביותר שהיה לו על המגרש. אגב, אין כל סיבוך: מכיוון שצ'כיה כבר עלתה, גרמניה תעשה את המוטל עליה ותנצח. המשחק של הולנד נגד לטביה יהיה לפרוטוקול בלבד. 1 זה בסדר, כאוהד הפועל חיפה (והולנד) אני כבר מחושל. |
|
||||
|
||||
לצ'כיה יש בוודאי תסביכים על חבל הסודטים, אז היא תיתן ללבנים האלה שלא מסוגלים לנצח את לטביה, לנצח. חבל. |
|
||||
|
||||
אפשר להוסיף גם משחק מצויין של השופט, שהתעלם מכמה עברות ברחבה לזכות הולנד (לפחות 3 לפי הספירה שלי). מכל מקום, הקבוצה הטובה יותר ניצחה, ולא נותר אלא לקוות שצ'כיה תהיה אלופת אירופה 2004. בהזדמנות זאת אני רוצה לברך את דני נוימן על היותו הפרשן המשעמם ביותר שנולד אי פעם - הישג כביר בהתחשב ברמת הפרשנים הכללית. אברהם גרנט דוקא הפתיע אותי לטובה, עד שנעלם לאנשהו במשחק של אתמול. |
|
||||
|
||||
התלבטתי האם לציין את עזרתו של השופט, והחלטתי לדלג עליה. השופט הוא חלק מהמשחק, ומעולם לא שמעתי תלונות על השיפוט מצד הקבוצה המנצחת. (גם אם השיגה את הנצחון למרות השופט ולא בזכותו). |
|
||||
|
||||
מתי כבר יפנימו את העובדה ששופט אחד על המגרש אינו מספיק1? מה כל-כך קשה להוסיף עוד אחד, ואולי עוד שניים מחוץ למגרש מאחרי השערים, שתפקידם לאתר את העבריינים ברחבה בעיקר בכדורים נייחים? בפוטבול יש שבעה שופטים והם מסתדרים לא רע בכלל (ויש גם הסתמכות על הוידיאו, אבל זה אולי לא מתאים לכדורגל כי זה יפגע ברצף המשחק). ___________ 1- ואל תגיד כלום על הקוונים והשופט הרביעי, הם לא ממש מועילים. |
|
||||
|
||||
הבעיה כאן זה הרגולציה, ואין לנו צורך בעוד שופטים, אלא להפך, להסיר את כל ההגבלות המטופשות, שמעודדות עבירות ושחיתות, ולתת לרגל הנעלמה לפעול. |
|
||||
|
||||
והאנגלים מנצחים היום את קרואטיה 4:2 ועולים לרבע הגמר, אבל בגלל אותו שער אכזרי אותו ספגו בדקות הסיום מהצרפתים (שניצחו היום 3:1 את שווייץ), הם מסיימים רק במקום השני, ויאלצו לפגוש ברבע הגמר את פורטוגל המארחת. 1 כשתקראו מתישהו את הכותרת הזאת באחד מעיתוני הספורט, אל תשכחו איפה קראתם אותה לראשונה. |
|
||||
|
||||
הכותרת כבר הופיעה אחרי הניצחון על שוייץ. אני חושב שהיה זה ''מעריב''. |
|
||||
|
||||
טוב, אני המצאתי את זה, אבל כנראה שלא המצאתי את זה ראשון. והנה מבחר מן הכותרות של העיתונות האנגלית, אם כי מיותר לציין שאף אחד שם לא חשב על כותרת מוצלחת כמו הנוכחית שלי. |
|
||||
|
||||
האנגלים כידוע הם מלכי האיפוק והאנדרסטייטמנט. מישהו זוכר עוד ילד (אנגלי) בן 18 שנחשב לכדורגלן הגדול בעולם? (רמז, מי שצפה אתמול בשידור המשחק יכול היה לראות אותו משוטט חסר מעש באזור הרחבה הקרואטית). |
|
||||
|
||||
כן, אבל (לפחות בעברית) עם אואן אי אפשר לעשות כ"כ הרבה משחקי מילים כמו עם רוני. אגב, רוני מזכיר לי את יעקובו איגביני, בכך שבשני המקרים מדובר על שני סוסים שנראים לכל הפחות בסוף שנות העשרים לחייהם, ומשום מה, על פי רישומי שנת הלידה שלהם, הם עדיין בגדר "ילדים"1. 1 לפחות אצל איגביני, ההסבר העממי המקובל גורס שבמקום שממנו הוא בא אף אחד לא באמת יודע מתי הוא נולד. |
|
||||
|
||||
במקום ממנו הוא בא מזדקנים מהר. |
|
||||
|
||||
האמת שאתמול כשצפיתי במשחק נזכרתי פתאום בימים המתוקים-מרירים של מונדיאל 98', ובשער המדהים של אואן במשחק (הארור!) נגד ארגנטינה, ותהיתי מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים. אבל רגע, זה היה מזמן, מה רציתי להגיד? אה, כן, שהעולם נראה ורוד יותר הבוקר. אפילו שקמתי בחמש וחצי. |
|
||||
|
||||
כובע ברוטב בשמל. להלן הניתוח שלי למשחקי רבע הגמר (בטרם נקבעה העולה השמינית שלב זה): צרפת - יוון: היוונים עשו את שלהם (ואף יותר מכך) בעצם העליה לרבע הגמר. נצחון לצרפת. אנגליה - פורטוגל: הקטר הפורטוגזי התניע לאט, אבל צובר תאוצה. האנגלים עדיין שיכורים מחגיגת רוני, ויתפכחו רק עם הכרטיס back home צ'כיה - דנמרק: אין ספק שהצ'כים עדיפים. גרמניה שוודיה: הגרמנים אמנם לא מרשימים, אבל את ה 1:0 הקטן (ממצב נייח) הם יספקו. ולפינת ההפתעות: אפשרות א': הצ'כים שכבר הבטיחו את עלייתם לרבע הגמר מראשות הבית יחליטו לקחת את עצמם ברצינות גם במשחק שהוא לכאורה חסר חשיבות עבורם, וגרמניה לא תתיצב למשחק נגד שוודיה. אפשרות ב': הצ'כים, ללא ספק הקבוצה המרשימה ביותר עד כה, מודחים ע"י הדנים. להכניס לתנור, לאכול חם (מייד עם הוודע התוצאות). |
|
||||
|
||||
קודם ספר אם הימרת 2 שהסקנדינבים יעשו "דיל" של 2:2 וישלחו את איטליה הביתה. 1שאלה לההמ"ה,הלכו על הכותרת הזו באחד העיתונים? 2 יחס ההימורים על תוצאת 2:2 הוא כרגיל 1-15,הפעם מפני שתוצאה כזו מעלה את שתי הסקנדינביות ושולחת את האיטלקים הביתה יחס ההימורים עמד על 1-4. |
|
||||
|
||||
לא, מעריב וידיעות הלכו על כל מיני כותרות בסגנון "הדיל הסקנדינבי", "סקנדינביה במבצע", "בלוז לכחולי המדים" ועוד כמה שאני לא זוכר. מצד שני, אני לא יודע אם זה לזכותך או לא, אבל לפני כמה ימים עשו בערוץ הכי פאתטי בעולם2 איזו כתבה על הנבחרת האיטלקית, וברקע השמיעו את השיר הזה. 1 זאת ההצעה שלי לכותרת של מחר. 2 רמז: הוא מעסיק את דני נוימן כפרשן כדורגל. |
|
||||
|
||||
וגם: גרמניה-מתחת לכל. סקודה. לא מה שחשבתם. 1אפרופו פתאטי,כותרת במדור הספורט של דבר. |
|
||||
|
||||
אמת, לתל אביבים יש הרבה מה ללמוד מהסקנדינבים. ראיתם את החיבוקים (ביציע ועל כר הדשא כמו שנוהגים לכנותו) בין הצהובים-כחולים לבין הלבנים? חזון אחרית הימים. ואני לא מתאבל על חזרתם של האיטלקים הביתה. ועכשיו למנה הראשונה (תיתורה בסיגנון האשק): סיק טרנזיט. מי האמין(1) שגרמניה תסיים את יורו 2004 כמו שישראל סיימה את מונדיאל 1970? (הפסד אחד ושתי תוצאות תיקו בשלב הבתים, אם כי גרמניה הפסידה 2:1, בעוד ישראל הפסידה 2:0) __ (1) אני כמובן. תגובה 228143 פינת ההפתעות, סעיף א. |
|
||||
|
||||
תשמע, אתה מתבזבז כאן. עם כל החוכמה הרטרואקטיבית שאתה מגלה, אתה יכול להיות פרשן בערוץ 1. |
|
||||
|
||||
אני חושש שלא יקבלו אותי. Over qualified. |
|
||||
|
||||
שטויות. תלמד להגיד "הרויח את הכדור", "עשרה פעמים" ו"שמונָה עשרה מטרים", ואתה מסודר ברחבה. |
|
||||
|
||||
איפה, זה לא מספיק. מה עם "המגרש חלקלק"? ו"הסנגור(1) מנסה לחלק הוראות לחניכיו"? בקיצור, יותר מדי ללמוד. ___ (1) או הפרקליט, המשפטן, אדבוקט, משהו כזה. |
|
||||
|
||||
לפני 4 ימים: 1 טוב, בערב שבו קבוצתך עולה זה נסלח:) |
|
||||
|
||||
באופן די מסורתי אני עם האנגלים, אבל זאת לא ממש אהדה נחרצת וללא תנאים כמו עם קבוצות שבאמת איכפת לי מהן1. ככה שלפעמים תו"כ הטורניר אני מאמץ לי עדיפויות נוספות/שניות. 1 היום אפילו אמרתי למי שראה איתי את המשחק, שלאור המשחק האנגלי אני לא נורא אתאבל אם הצרפתים ישוו. אבל מישהו שם לקח את העניין צעד אחד רחוק מדי. |
|
||||
|
||||
לצערי, לא יצא לראות את המשחק כולו, רק את חמש הדקות האחרונות. עכשיו אני לא יכולה ללכת לישון מרוב עצבים. אוף!!! |
|
||||
|
||||
מסיבות טכניות התחלתי התחלתי לצפות במשחק דקה וחצי אחרי תחילתו. לרגע חשבתי שהקבוצות החליפו תלבושות, והצרפתים הם אלו שמשחקים בלבן. בערך בדקה ה25 האנגלים נכנעו למסורת ועברו לשלוח כדורים ארוכים לכתובת בלתי מזוהה. מרגע זה ואילך היה ברור שכל תוצאה פרט לנצחון צרפתי תהיה בניגוד לצדק הטבעי. (במיוחד בגלל שלאור אותן 25 דקות ראשונות התברר, בניגוד לסטריאוטיפים המקובלים, שהאנגלים *כן* יודעים לשחק כדורגל) |
|
||||
|
||||
אני תמיד מתכוון לכך (במשך מספר ננו שניות, לפני ההכרעה, בין הרגעים הארוכים שאני ממש לא מתכוון לכך בשום צורה ואופן לבין הרגעים הארוכים אף יותר, שעצם הרעיון נראה בהם מגוחך). ממש נוחה השיטה היהודית הזאת של "מצוות כפי יכולתך". כולם יהודים טובים, כשרים, עושי מצוות ושומרים על כשרות (בין החזיר לשרימפס). אני מניח שזה עובד גם לכיוון השני ולכן בבני-ברק יש 73.456% אתאיסטים (הכפירה מבצבצת לכל פרט למשך מספר ננו שניות ביממה לכל הפחות). |
|
||||
|
||||
ואתה אפילו לא משכיל להבין את הפרדוקס הקיומי שבפועלך, את האבסורד שבחיי אומללות שכאלה. |
|
||||
|
||||
מה כבר אפשר לענות לילד שכמוך, שהוא לא יותר ממח יהיר בצנצנת מעופשת של דוגמה מנחמת1? שיהיו לך חיי אמונה טובים ללא האומללות שהיתה נחלתך לפני החזרה בתשובה2. כשתתבגר במספר שנים, *אולי* תבין מה לא בסדר בגישה היהירה שלך כלפי הזולת. (טיפ: התגובות למעלה היו בבדיחות הדעת. הכישרון שלך להפוך בדיחת קרש על חשבונה של איזו כותרת של סקר, להחלפת דברים מורעלת, פשוט מדהים). _______ 1 אני לא מדבר על היהדות הדתית. אני מדבר על הלך החשיבה האטום של אוריפז. 2 אני לא באמת זוכר אם אתה באמת חל"ש או "דתי מלידה", אבל אני מנחש זאת עפ"י הסגנון האנומלי שלך. |
|
||||
|
||||
ומי גילה לילד אביב שתגובתי למעלה לא נאמרה בהומור ציני ובבדיחות הדעת? |
|
||||
|
||||
אתה מגוחך מעבר לכל דמיון. די. |
|
||||
|
||||
אין צורך להדגיש שאתה לא אני. לא לקפץ לאלמוניות1 כדי לבקר מישהו אחר באופן אישי זה עניין מאוד עקרוני אצלי (מנימוקי: "השנוא עליך..."). |
|
||||
|
||||
התבונה וחוש ההומור הדי מינימליים שיש לי הספיקו לשם הגילוי המפתיע (נסה להסיג לפחות אחד משני אלה). למה אני מגיב לך בכלל, אני ממש לא יודע. הנה הפסקתי. |
|
||||
|
||||
נרוץ, נרדוף, נשׂיגה. |
|
||||
|
||||
נסיגה1 לשם השגה2. ____ 1 מבלון היהירות. 2 צניעות וטיפל'ה חוש הומור, למשל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |